טיפול פסיכולוגי - מי אמר שאנחנו לא נורמאליים

אחת הטענות הנשמעות במקצוע היא, שרק אנשים נורמאליים הולכים לפסיכולוג, האם גם החברה רואה זאת כך?
 




בעבר כאשר אנשים סיפרו שהם הולכים לפסיכולוג הסתכלו עליהם כאילו היו אנשים חולים. אומנם במהלך השנים המצב השתפר רבות, מסיבות שמיד נגיע אליהן, אך עדיין בחלקים שונים בחברה נתפס ביקור אצל פסיכולוג כאקט לא נורמטיבי. שכן רק אנשים לא נורמליים יילכו לאדם זר לפתור את הבעיות שלהם.

החברה המערבית גילתה את הפסיכולוגיה אומנם כבר במאה ה-19, והגישה לתחום השתנתה ככל שהמאה ה-20 התקדמה, הרבה בזכות התרבות האמריקאית אשר לא פחדה לדבר על כך ולהציג את טיפול פסיכולוגי כמרכיב מרכזי בחייו של האדם. הן בסרטים, ספרים, הצגות ועוד.

בישראל לעומת זאת, נפתחה החברה לתחום בעיקר בשנות השמונים, הן בזכות הניסיון להתחקות אחר החברה האמריקאית, והן בגלל השינויים החברתיים והכלכליים בישראל אשר יצרו משמעות אחרת למקצוע, משפחה, זוגיות ושאלת השאלות "מה אנחנו והאם אנו ממלאים את יעדנו"

הפנייה אל פסיכולוגים , עדיין נתפסת כאקט לא סביר בעיניי קהילות שונות, בעיקר קהילות שמרניות כגון חרדים וערבים, שם המבנה החברתי כמעט ואינו מאפשר יציאה החוצה, אל מחוץ למשפחה (הקרובה או הגדולה) ובוודאי שלא לספר על "הצרות" האישיות למישהו זר. את תפקיד הפסיכולוג תופסים שם אנשי דת.
 
לעומת זאת בחברה החילונית, בדומה לחברה האמריקאית והאירופאית, התפתחה נטייה ללכת לטיפול פסיכולוגי, ברמות שונות. מגיל ילדים ועד גיל מבוגרים, כולל במקרים של זוגות נשואים שפונים יחד או בנפרד לטיפול.


באילו מצבים נפנה לפסיכולוג

הסיבה שבגללה אנשים במקצוע טוענים שמי שפונה לפסיכולוג הוא נורמלי לחלוטין היא בגלל העובדה, שמי שפונה מבין שיש לו בעיה . דבר שמוכיח שהוא נמצא במצב תודעתי הכרתי ואינו נמצא בהכחשה או במצב קיצוני מזה.

א.      תחושת מצוקה – כאשר אדם נמצא במצב של מצוקה רגשית, נפשית, והוא חש שאיננו יכול להתמודד איתה.  לעיתים זה מגיע עד כדי חשש לפגיעה עצמית. מכאן נובע הצורך לדבר עם בעל מקצוע

ב.      טראומה – טראומת עבר אשר מפריעה בהתנהלות יומיומית. טראומה כזו יכולה מודחקת (בעיקר כאשר מדובר בילדים שחוו טראומה והדחיקו אותה) או טראומה קרובה אשר אנשים חווים אירוע שמשפיע עליהם (פיגוע, מות של קרוב, תאונת דרכים)

ג.       חריגות ובדידות – מקרים בהם אדם מרגיש שאינו מצליח להתחבר לסביבה וצריך כלים מקצועיים לכך. לעיתים החריגות נראית בעיני המטופל ולעיתים החברה גורמת לו להרגיש כך.

ד.      קשיי הסתגלות – כאשר אדם נכנס לחברה חדשה, מקצוע חדש, מסגרות חדשות אחרות ומתקשה להסתגל עליהן.

ה.      התנהגות אלימה – כאשר המטופל מתנהג באלימות כלפי הסביבה, הוא מופנה לטיפול לשם הבנת הנסיבות והטיפול בהן. לרובמדובר בילדים קטנים או בגברים מבוגרים, אשר מתנהגים בצורה אלימה , אם זה בגלל שאלימות היא הדרך היחידה שהם מכירים ואם זה בגלל נסיבות חיים כאלה ואחרות

לשאלה האם אנחנו נורמאליים, ובכן כל פסיכולוג יטען שנורמה היא הגדרה חברתית ומכאן שישנה בעייתיות להגדיר מהי נורמה ומהי לא , מנגד ברור מאליו שאדם שמבין שיש לו בעיה נוהג באופן נורמאלי כאשר הוא מבקש לפתור אותה.

מה שבטוח הוא שפנייה אל פסיכולוג, איננה אומרת שיש לנו מחלת נפש או כל דבר דומה לזה. בעוד מחלת נפש נתפסת כחורגת מהנורמה, הרי שטראומה, דיכאון, בדידות הם מצבים נפשיים נורמליים לחלוטין בחברה.


אחת הדוגמאות לשינויים שחלו בחברה המודרנית לגבי מפגש עם פסיכולוג היא החשיפה של זה. לא רק תוכניות טלוויזיה שעוסקות באופן ישיר בטיפול פסיכולוגי אלא גם העובדה שאנשים מודים שהם הולכים לטיפול ולא מפריע להם לספר כמה הם זקוקים לזה