myshrink.co.il
כניסה למנהלים

פורום פסיכולוגים

מנהלי הפורום:
סיון פלג
סיון פלג
פסיכולוג (מ
הודעות רלוונטיות מהפורום:
למה אני כזה ?
09/08/2019 12:28 שלום רב. בראשית דבריי ארצה לציין שהנושא הוא מורכב וארוך לכן אני מודה לכם על
פיתרון לבעיה
11/08/2019 13:48 אני בבעיה ,אין לי מושג מאיפה להתחיל לפתור אותה . חיפשתי רבות איך ניתן לצאת
טיפול פסיכולוגי
29/04/2019 15:40 רציתי לדעת איזה טיפול פסיכולוגי בלי תרופות פסיכיאטרי מתאים לחרדה ולחצים נפש
תשובה מד"ר ניסים קונקי
20/08/2018 21:37 שלום, זכרונות שמעוררים תגובות רגשיות הם לאו דווקא אינדיקציה לפוסט-טראומה, א
כניסה לפורום

מנהלי הפורום

סיון פלג
סיון פלג

פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..

כתוב נושא חדש
הודעה / מחבר
תאריך / שעה
12/07/2019 14:57
אבחון פסיכולוגי     ו    ליבי ליבי    

קיבלנו המלצה לאבחון פסיכולוגי לבן שלנו בן ה-11. לאחרונה הוא סובל מהתפרצויות זעם ומתפרע בכיתה. רציתי לבדוק מה כולל אבחון שכזה ואיך התוצאות שלו יוכלו לסייע לו ולנו?

12/07/2019 15:45
אבחון     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

ליבי היקרה, בהנחה שבנך הופנה לאבחון בעקבות הקשיים הרגשיים (ולא בעקבות קושי לימודי שמשולב עם קושי רגשי) מדובר בסוללה של מבחנים פסיכולוגים. כל מבחן בודק משהו מעט שונה. ביחד מתקבל תצריף. ראיה עשירה ומרובת זוויות על מי שנבדק. מסתכלים על המורכבות האישיותית, הרגשית, וכן על המורכבות האינטלקטואלית. מדובר בתהליך בן מספר פגישות. פסיכולוג מעביר, מנתח את הממצאים, ומסכם דוח. התרומה של דבר כזה היא אדירה. היא מאפשרת הכוונה טיפולית טובה יותר, בזכות זיהוי מקור הקשיים. בהצלחה ושבת שלום.

08/07/2019 14:14
טיפול     ו    גד גד    

בת הזוג שלי נכנסה לדכדוך בעקבות לידה שקטה. היא עדיין עובדת ומתפקדת, אבל כאילו שמחת החיים נעלמה ממנה, עושה את הדברים שצריכה, אבל בקושי צוחקת או מחייכת, מסרבת לכל רעיון שלי ליציאה או לחופשה. יש לציין שעברה יותר מחצי שנה מאז המקרה. אני חושב שהיא צריכה טיפול נפשי אבל לא בטוח לאיזה איש של מקצוע כדאי לפנות לצורך המטרה, אשמח לייעוץ בנושא, תודה

10/07/2019 06:54
לידה שקטה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

גד היקר, צר לי לשמוע על הסבל שאתם עוברים, במיוחד אשתך. אני לא יכול לדמיין את הצער, והאשמה שייתכן וחשה בעקבות הלידה השקטה. ויש מקום לטיפול ותמיכה. אבדוק לגבי קבוצות/טיפול פרטני. אך מה אזור המגורים שלכם?

04/07/2019 22:35

היי שמי אתי ולפני חצי שנה אבי נפטר .הוא ואימי היו נשואים 50 שנה אימי היום בת 68 לפני שהוא נפטר אמא שלי הייתה רוב היום בבית מבשלת מנקה מסדרת אשה של בית .ומאז מותו היא החלה לפתח קצת חרדה .אני יסביר . היא גרה עם 2 אחים שלי בבית כשהם יוצאים לעבודה היא מרגישה שאינה יכולה להשאר בבית לבד ולכן נרשמה למועדון קשישים שזה מצויין בעיני הבעיה היא שהמועדון נגמר היא מחפשת מה לעשות ולאן ללכת כי לא בא לה לחזור הביתה היא לא רוצה לחזור הביתה אם אחים שלי לא חזרו מהעבודה כשמגיע הלילה והיא צריכה לעלות לישון היא מבקשת מהם להשאיר את הדלת פתוחה .אני פונה אליכם לקבל עצה מה לעשות ?איך לסייע לה ברור לנו שזה בעקבות זה שאבא כבר לא נמצא איתה והבית מעלה לה זכרונות אבל אנחנו חושבים שבריחה מהבית היא לא פתרון .אשמח לתשובה מכם איך להמשיך

05/07/2019 18:04
דאגה לאמא     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

אתי, צר לי על פטירת אביך. ועל צערה של אמך. אכן נשמע שחייה השתנו והיא מנסה להסתגל. אין ספק שצריך להיות איתה. להציע עזרה, אך לא לכפותה. פשוט להיות לצידה. בנוגע לחרדות. לא הצלחתי להבין מספיק את אופן ביטויין. הייתי מתייעץ עם פסיכולוג דרך הקופה, או באופן פרטי. היא תיתרם מתהליך עיבוד האבל, ותקבל מענה בנושא החרדות. בכל מקרה, תהליך של אבלות לוקח זמן. זה מעצב מחדש את מי שמתמודד עם האבדן. והתפקיד של הסביבה הוא לאפשר פורקן של התחושות. הצפה של הרגש. לקבל את הקושי ולהכילו. זה כשלעצמו יחזק את הקשר ביניכם.

30/06/2019 09:53

בוקר טוב במידה ונקבע עי םסיכולוג שעל ההורה הלא משמורן לעבור מבחנים פורמאליים שיעידו אל מאפייני אישיותיין רגשיים מה זה אומר מה עליו לעשות ומה העלות בערך והאם זה תהליך ארוך ? תודה מראש

30/06/2019 10:55

שלום טל היקר, מבחנים פסיכולוגיים (פסיכודיאגנוסטיקה) הינו תחום בו מוכשרים פסיכולוגים להעביר ולנתח סוללת מבחנים שונים. אשר ביחד מסייעים ביצירת תמונה רחבה ומעמיקה אודות הנבחן. לעתים ישנן שאלות ספציפיות שמבקשים לתת עליהם את הדעת, והמבחנים הללו יכולים בהחלט לסייע בכך. אין מה להתכונן לכזה מבחן. בעיקר לבוא במיטבך. זאת למרות שלעתים הנסיבות לעריכת מבחנים שכאלה כרוכות בלחצים רבים, הייתי מציע להשתדל לבוא רגוע ולשתף פעולה.

29/06/2019 23:55

שלום רב,
לא בטוחה שזה הפורום הנכון אך אנסה בכל זאת:
 
כפסנתרנית, הפחד הגדול ביותר הוא לטעות בהופעה,קראתי המון מאמרים וצפיתי בהרבה הרצאות באינטרנט בנושא ואני יודעת שיש שיטות שונות ומגוונות לפיתרון הבעיה,בין השיטות ניתקלתי בהסבר שאשמח אם אוכל לקבל עליו בהירות כי לא ככ הבנתי אותו:
כעיקרון הוא לקוח מחשיבה שכל מה שאומרים לעצמינו המוח רואה זאת כתמונה ומכאן כייעד להגשמה:
כלומר ,אם אני מנגנת ותוך כדי אומרת לעצמי "רק לא לטעות", המוח רואה זאת כיעד ,ולכן יש טעויות .
הביסוס של המסקנה הזו מגיעה מדוגמא נפוצה- "לא לחשוב על הפיל הוורוד" וחושבים על הפיל הוורוד.
 
האם יש בסיס לטענה זו ? האם אכן כך המוח עובד ? 
זה לא סותר את העובדה שלעיתים יש פעמים שאומרים לעצמינו לא לעשות פעולה מסויימת ולא עושים אותה ?
האם יכול להיות שהמוח עד כדי כך "מטומטם"?
תודה 

30/06/2019 01:22
המוח הצייתן     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

תהילה היקרה, המוח, ויותר ספציפית האונה הפרה-פרונטלית, היא כמו סימולטור. בני אדם נחנו במסה לא מעטה של נוירונים בחלק זה. כי אנחנו חלשים בכוח, אבל יודעים להשתמש בכלים (טכנולוגיה). בזכותה את יכולה ליצור מחשבות על תוכן מסויים. אם התוכן הוא משהו שאת יכולה לדמיין - המוח ינסה להכווין לשם. יש לו כוח למוח, הוא לא כזה טיפש. פשוט צריך לדעת להשתמש בו. להבא במקום לדמיין איך את לא נכשלת. תנסי לדמיין איך את מצליחה. איך תרגישי עם ההצלחה הזו. מה תחשבי ברגעים שאחרי ההופעה המוצלחת. . . בקיצור חשיבה חיובית ;)

28/06/2019 00:56
דיסוננס קוגנטיבי     ו    הדר הדר    

שלום רב,

איך יוצאים מדיסוננס קוגנטיבי?
 
כשמנסים לטפל במה מפריע או בבעיה עצמה הנגרמת בגלל הדיסוננס, האמונה (התירוץ) שמשריש את הדיסוננס ,צץ כל הזמן וגורם לדיסוננס להימשך .(ולא מאפשר גם לראות שיש באמת דיסוננס ,משמע בעיה).
 
לקלוט שיש את הבעיה ולשאול למה כי היא קורית,גם מכניס למגננה וגם לעיתים לא יודעים למה זה קורה.
לשאול מה התוצאה הרצוייה -גם לעיתים לא בטוחים/יודעים מה היא התוצאה הרצוייה (ההפוכה מהתוצאה שמתקבלת בגלל הדיסוננס הקוגנטיבי).
 
אז איך כן יוצאים מהדסוננס וקולטים שיש בעיה (בלי שתירוצים אחרים מפריעים לראות שיש באמת בעיה ומבלי שהם ממשיכים לתרץ את המשך ההתנהגות הבלתי רצוייה )?
 
תודה רבה!!

28/06/2019 01:13

ראשית, חשוב לציין את המשמעות של דיסוננס. המשמעות של הפעולה נוצקת לאחריה, ולא מהווה את הסיבה לה. איך אפשר לזהות זה שאלה טובה. אולי במתחים שזה מעורר? אלו שיורגשו ברמה הגופנית לפחות? אך אז נותרת משימת הניתוח הקוגניטיבי. "מה באמת היה שם?" ואני גם הייתי רוצה לשאול. מה באמת חשוב לדעת איך יוצאים מדיסוננס קוגניטיבי? מה המשמעות של זה בעבורך? האם יש בכך מסמן של חוסר שליטה מסויים? האם זה מעוות מה שאני נוטה לחשוב על עצמי באמת? מה כל זה חשוב?

14/06/2019 12:06

שלום,
לצערי לא מצאתי פורום ייעודי ואשמח אם אוכל לקבל מענה פה. לפני מס' ימים נפטרה סבתא שלי . אחיה שהינו מאד קרוב אליה עודנו בחיים ועם בעיות בריאותיות. לפני מס' חודשים נפטר הסבא, ומרגע שנודע לו הדבר הוא קיבל זאת בצורה כה קשה שאיבד את היכולת ללכת ומאז הוא מרותק לכסא גלגלים. כעת אנו לא יודעים כיצד לבשר לו על מות אחותו  וחוששים למצבו הבריאותי. הוא גר בדירה מעליה ולכן קשה מאד להסתיר את כל המבקרים שמגיעים. מלבד זאת כבר כמה ימים שהוא לא אוכל, מרגיש שמשהו קרה וכל הזמן שואל ומבקש כי יבדקו מה עם הסבתא. לא ניתן להסתיר זאת ומצד שני אנו מאד חוששים לבשר לו זאת. מה ניתן לעשות במקרה זה? תודה

14/06/2019 13:12

אני לא רואה אלטרנטיבה מלבד התמודדות עם האמת, כואב ככל שיהיה, מוות לא ניתן להסתיר. וחמור מכך יכול להיות אם יוודע לו מאוחר מדי על המוות. האדם עלול להפגע מעצם כך שלא סיפרו לו. מה שנותר זה לחשוב על דרך לספר לו. לעשות זאת במשותף עם עוד קרובים. לשהות איתו בכאב, ולא לנסות להסיח את הפוקוס מהתחושות שיעלו באופן טבעי. יש לתת לגיטימציה לתחושות. לדבר על זכרונות. להיות איתו ושלא יהיה בודד. אפשר תמיד לקרוא יותר בהרחבה באינטרנט על הנושא. אם צריך תגידו לי וארכז משהו עבורכם.

17/06/2019 09:09
המשך שאלה     ו    ג ג    

תודה על המענה. המשפחה כולה בנתיים בהחלטה שלא לספר לו מתוך הבנה שברגע שיוודע לו הוא פשוט יסיים את חייו. לכן הוחלט לא לחשוף בפניו את המידע ולתת לו לחיות את מה שנותר לו מבלי לדעת על האובדן.(גם האמת אין אף אחד שיסכים לספר לו. לא המשפחה ולא המטפלת שלו). נאמר לו שהסבתא כבר מתקשה לעלות מדרגות ולכן היא לא עולה אליו. ובנתיים אנו מביאים לו אוכל "שהיא הכינה ושולחת לו". אני לא יודעת כמה זה יחזיק מעמד וזה מאד בעייתי ליישום. אני אישית גם נמנעת מלבקר אותו כי אני לא מסוגלת לשקר לו. מצד שני אני גם מודעת לכך שאם הוא באמת ידע, הוא בו במקום יקבל התקף וזה יהיה הסוף. זה משהו שברור לכולנו. האם באמת נכון אולי לתת לו להמשיך את מה שנותר לו מבלי שידע?

20/06/2019 19:38

כפי שכתבתי אני אישית לא חושב שלהסתיר דבר כה משמעותי יכול לשמש פתרון של ממש. בשלב כלשהו ייתכן וייגלה, והחשש שאני הבעתי הוא שהפגיעה שיחווה תהיה כפולה. גם על המוות, אך גם על הסתרת המידע ממנו. עם זאת, הבחירה הגורפת בדרך שבחרתם מעידה על מורכבות וחשש אמיתי לשלומו. את מתארת שההסתרה יכולה להציל את חייו. אני מקווה שהכל יעבור בשלום. שלא תדעו עוד צער. תהיו חזקים. ביחד. סיון.

21/06/2019 22:34

שלום,

אני מחפש מטפל אטאיסט באזור ראשון לציון.
בפעם האחרונה שהייתי בטיפול נושא הקיימות עלה ותשובות שכוללים את אלוהים הורידו את כל הקרדיט בעני שהיה למטפלת

יש חיה כזו מטפל (ז) אטאיסט בראשון לציון?

22/06/2019 22:35
מטפל אתאיסט     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

משה היקר, צר לי לשמוע שטיפול, שיכול היה לקדם, נקטע מסיבה של אמונה. הייתי חושב על התנגשות זו ומשמעויותיה. בכל מקרה אני יודע שיש לא מעט פסיכולוגים באזור ראשון לציון. בוודאי שתמצא לבסוף מישהו שיתאים לך. האם אתה מחפש דמות רציונלית כמטפל? מישהו לשאוב ממנו ידע, כזה שיעזור לך להבין על עצמך דברים?

23/06/2019 07:21
כן     ו    משה משה    

מישהו לטפל בכעסים. ובמשבר גיל ה40. בהרגשה שלי שאני לא נאהב וכו... אשמח להמלצות. או המלצות על איפה לחפש?

23/06/2019 13:18

קריית אונו - מטפל בגישה ממוקדת בהבנה ו-וויסות הכעסים 0525708390 (אורי). ורשלצ - דניאל צור 050-7821743‬‏

13/06/2019 10:14

בגלל שאני בטיפולים הרבה שנים וגם בשיקום קשה לי לקבל את עצמי. גם שמטפלים בי פסיכולוגית וגם אני לוקחת תרופות לא ממש עוזר לי לקבל את עצמי. אני מרגישה פחד להכיר אנשים רגילים גם בגלל השוני שלי. אני הולכת למועודונים וכאלה אבל אין לי ממש חברים לצאת איתם. רק במועדון ואני די בבאסה בגלל הדברים האלה.אני רוצה לקבל את עצמי להרגיש ביטחון וטוב למרות שאני מטופלת. מבחינה חברתית ובכלל האם יש לך עצה בנוסף לטיפול כדי שארגיש טוב עם עצמי?

14/06/2019 12:40
המשך     ו    לימור לימור    

אשמח למענה

בברכה,

14/06/2019 12:55
סטיגמה עצמית     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

הי לימור, אם את הולכת למועדון חברתי, ובכלל אם את מקבלת שירותי שיקום מן הראוי שאחד הדברים החשובים שיעלו בשיח הוא נושא הסטיגמה העצמית. בבתי הספר לשיקום הנושא מועבר לאנשי המקצוע ואלו יודעים לעשות עבודה משמעותית סביבו. התחושה של הזרות והנבדלות מהאוכלוסיה הכביכול נורמטיבית נפוצה מאוד ומגבילה מאוד. תהליך שיקום משמעותי, כזה שבזכותו המתמודד נטמע באופן מקסימלי בקהילה בקרב אותן אנשים נורמטיבים, הוא האידאל, ואליו חותרים. מציע לבקש באופן אקטיבי את השאיםה הזו בתכנית השיקומית.

10/06/2019 13:05

שלום,

אני זקוקה להמלצה לפסיכולוג בירושלים לבתי בת ה31 אשר מתלבטת  לגבי הזוגיות בה היא נמצאת.

תודה מראש

טלי

11/06/2019 09:19
זוגיות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

חנה קדר 0522866420 טל ליבנה054-4870903

11/06/2019 16:42
זוגיות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

בהצלחה רק בריאות

06/06/2019 20:14

לסיון שלום,  בתי נפטרה כתוצאה ממחלה קשה. ומאז חיי הפכו לגיהנום. התגרשתי כמעט אחרי 4 עשורים של חיים משותפים. והעתקתי מקום מגורי, עקב מה שקרה.  בתקופה שביתי היתה חולה נשאבתי לאלימות  כואבת ומבזה.  אלימות שהלכה והסלימה ...  בעלי לשעבר נקט באלימות מילולית, פיזיית כלכלית.  חשוב לציין , שלא דיבר עם אביו הרבה מאד זמן , בגלל שצרם לו שאביו  מתנהג לא יפה לאימו, אביו היה אדם אלים,  והוא שצרם לו על כך.. נהג בדיוק באותה צורה שאביו נהג... יש לי בן נוסף בן 34, כלכלן, עדיין רווק,  שמגיע אלי, ומדבר אלי בצורה מאד לא יפה, אני שלא מסוגלת להגיד לאף בן אדם תסתום את הפה .. מילה שהיתה, בשגרת יומו של בעלי.. אדם משכיל,  שמתנהג כאלים חסר תקנה...  אומר זאת אינספור פעמים ,  אני מעולם לא עניתי לו כי זו לא אני, הייתי שותקת. עשה דברים נוראיים שביתי חלתה... ניצל ,שאני חלשה ממנו .. מתביישת להגיד שהבן שלי הגיע יום אחד ודיבר לא יפה, התרגז על משהו ואמר לי, אם יכולתי הייתי עוזר לאבא להרביץ לך... לא יודעת איך להמשיך להתנהג אליו.... והאם זה יהיה  בסדר.. לכתוב לבעלי לשעבר איך שהוא מתנהג... או שלא לערב אותו.  אני פשוט מחוסלת ולא יודעת איך להתנהג אליו...זה ילד שאי אפשר לדבר איתו , זה פשוט לא יעזור.  לא יודעת אם אני צריכה לנתק איתו קשר.. או מה לעשות בכלל..... לא מגיע לי ילד כזה.... לא יודעת איך להתנהג... בוכה המון ... ולא יודעת כיצד לנהוג בסיטואציה הזו.. לא הייתי רוצה לנתק איתו קשר ואיני יודעת מה לעשות הלאה....  לחוצה מאד ובעיקר חרדה..... ממתינה לתשובה ממך.  תודה.

10/06/2019 08:10
עזרה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

דניאלה היקרה, קראתי והצטערתי לשמוע את סיפורך. נשמע שאת אדם עדין, רגיש ורגוע. בזמן שהגברים במשפחה מתנהלים ביתר כוחניות, בין השאר, כלפייך. את שואלת שאלה לא פשוטה. את המורכבות של מערכת היחסים ביניכם, ההשלכות של כל פעולה יש ללוות בתהליך טיפולי. האם תוכלי לפנות למטפל/ת משפחתית לפי בחירתך ולהתחיל לברר לגבי טיפול? אולי לפנות לפסיכולוג, בכדי לדבר על העבר ולקבל תובנות וכלים לגבי המקום שלך מול עצמך ומול אחרים בעולם?

31/05/2019 17:17

יש לי מידי פעם ימים מבאסים ורגשות שליליים, מה ניתן לעשות כדי להגיע למודעות רגשית מחשבתית טובה וחיובית זה מעייף אותי. אני לא בטיפול לכן פניתי לפורום

01/06/2019 09:18

ורד יקרה, קשה לקבוע מדברייך מה האופי של השינויים במצבי הרוח, עוצמתם, המחשבות המתלוות, טריגרים אם ישנם. מה גם שבלי רקע נורא קשה להבין מה יכולה להיות התשתית הנסיבתית שעל גביה המצב הנוכחי מופיע. אם המצב הרגשי מביא לירידה באיכות החיים שלך, פוגע בתפקודך, ומרגישה שזקוקה לשינוי - מדוע לא לפנות לרופא משפחה בקופת החולים, והתייעץ אם לפנות לפסיכיאטר? או לפסיכולוג דרך הקופה?

01/06/2019 10:46

הייתי בטיפול פסיכיאטרי בעבר ועברתי פוסט טראומה בעקבות הטיפול. לכן אני לא מעוניינת לחזור לטיפולים פסיכיאטרים

31/05/2019 16:23
לא רוצה זוגיות     ו    דניאל דניאל    

לא רוצה זוגיות. לא רוצה. לא רוצה. בכעס רב אני אומר את המילים האלו. מתעצבן כשאני צריך לבחור להיות כמו כולם, בזוגיות , מאושר , משרה בכירה , חתונה ילדים ... זה היעד הסופי? אז לא רוצה. החופש האישי שלי קודם למשרה בחברה גדולה, לזוגיות או הבאת ילדים. למה זה נראה לאנשים לא נורמלי לא לרצות את הדברים האלו ? שהם טבעיים אצל רוב בני האדם אבל אצלי לא. לפחות לא כרגע. אז אני פגום? אני לא בסדר? אני אשם במשהו על כך שהרצונות שלי לא מתיישרים עם החברה או עם הטבע? מרגיש לא בסדר לרצות דברים אחרים שונים מהציפיות המקובלות וזה מייסר מאוד. מה אני מפספס כאן? אני לא אמור להיות נאמן לעצמי ולתחושות שלי?! התחושה היא שהסביבה הקרובה כל הזמן מנסה לשנות אותך במקום להניח לך להיות כפי שאתה. נמאס לי.

31/05/2019 17:00

דניאל היקר, כל מה שכתבת, כביטוי של כעס על החברה, נאמר כבר לפניך. באינספור גוונים, צורות, בכל נקודת זמן היסטורית. רוב האנשים מרגישים זאת בנקודות זמן כאלה או אחרות.ובכלל זה מייצג את הסיפור האנושי כולו. האם להתיישר ולהכפיף את עצמי לפי האפשרויות שהסביבה הציבה בפניי? או להשאר נאמן לרצונותיי האמיתיים. אני מאמין שהחיים עצמם הם המתח הדיאלקטי שבין השניים. הסתגלות לחברה ולחוקיה מכילים יתרונות, כמו נוחיות וביטחון. מרד מצד שני, מאפשר חוויה אותנטית יותר של החיים. דניאל, אתה לא חייב לעשות את כל מה שתארת. במיוחד אם זה לא נכון עבורך כרגע. אבל כן תחשוב מה אתה כן רוצה, ותתחיל לעשות חשיבה ריאלית של איך עושים את זה. מכיר את הסרט "into the wild"?

29/05/2019 22:31
לא מדבר     ו    דני דני    

שלום אני בן 17 כבר כמה שנים אני בתהליך שאני יותר ויותר נחסם מהמשפחה, אני בפנימייה אז אני מגיע פעם בשבועיים, ואני כבר במצב שלא מדבר בכלל, ומרגיש ונראה זועף כל פעם שאני איתם... אני לא כל כך יודע למה זה ואני מרגיש כבול לזה אשמח בבקשה לעצה...

30/05/2019 09:55
הי דני     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

להיות מרוחק מהבית זה לא פשוט. יש בוודאי תחושות רבות שהצטברו ולא באות לידי ביטוי בתקשורת מול בני המשפחה. חלקן באופן טבעי יכללו כעס. הכעס יכול להיות על דברים שקרו או חסכים באהבה שאתה הולך איתם בנפשך. כעס יכול להיות חלק טבעי מתהליך של נפרדות מההורים. אתה גם מתאר שכבר לא מתקשר איתם כאשר נפגשים. ייתכן ולצד הרצון לשמור על עצמך מלהפגע רגשית אם תפתח ציפיות, אתה חווה קשיים ופשוט מתגעגע להיות מוגן כמו שילד קטן זקוק להגנה הזו. צר לי שהמצב הוא כזה. אני מקווה שתרגיש טוב.

30/05/2019 02:44
זכות קיום     ו    אייל אייל    

מרגיש שאין לי זכות קיום, או זכות לרצות , לחלום ולדרוש . זה לא היה ככה רוב חיי רק בשנתיים האחרונות. התחלתי לדכא כעס או אסרטיביות כי חשבתי שזו חולשה והתחלתי יותר לגלות איפוק עד כדי כך שקשה לי לבטא כעס למרות שמבפנים אני כועס. התחלתי גם "לתקוף" את עצמי בביקורת עצמית כמעט בלתי פוסקת ואני מוצף ברגשות אשם רוב הזמן. אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר 3 חודשים ולמרות שאני מתקשה לתת אמון אני מדבר בפתיחות עם המטפלת על רוב הדברים. אבל התחושה שאין לי זכות קיום עדיין קיימת ועדיין לא הספקתי לדבר איתה על זה... למה אני מרגיש ככה? פעם הייתי ההפך הגמור, עומד על שלי, אסרטיבי, מביע את הצרכים שלי וחושב שמגיע לי ואני ראוי.

30/05/2019 07:17
זכות קיום     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

אייל היקר, נשמע שאתה נורא סובל ואני שמח לשמוע שפנית לעזרה. כדי לא לקפוץ לסוף הסרט, ולאפשר לך להבשיל לתוך התהליך בדרך שלך, לא יהיה נכון לדעתי לתת את דעתי על הסיבות להיווצרות המצב. כן חשוב להדגיש שטיפול יכול לקחת זמן. וחשוב יותר יהיה להדגיש שטיפול פסיכולוגי לא אמור "לתקן" סימפטומים (לא כל הזרמים לפחות). הסימפטום בא לספר משהו ויש לו משמעות עמוקה יותר. בתהליך הטיפולי יהיה אפשר לחשוף את השכבות ולהגיע לשם. אבל זה יקרה בצורה חווייתית בזכות הקשר שילך ויבנה. בהצלחה. מקווה שתצמח מהמשבר.

28/05/2019 21:13

עברתי לאחרונה מה שמוגדר כהתמוטטות נפשית. אני נשואה וחיה עם בעלי ולאחרונה כשאני מתעוררת (בכל שעה שהיא, גם אם בעלי לידי)אני מרגישה מבולבלת וקוראת לאמא שלי (שתזכה לעוד שנים ארוכות) מה יכולה להיות המשמעות של זה? מדובר באירוע שחוזר על עצמו לא משהו חד פעמי

29/05/2019 20:59

ענת היקרה, ממה שכתבת, המצב הנוכחי הוגדר כ"התמוטטות רגשית". והייתי מעוניין לשאול, מי הגדיר זאת? האם עברת הערכה פסיכיאטרית? מרגיש לי שחסרים פרטי מידע נוספים בכדי לתת מענה לשאלתך. למשל: האם הופנית לנוירולוג? האם המצב "התופעה המוזרה" חוזרת בנקודות זמן ספציפיות? או מתלווה לאירועים בעלי אופי מסויים? בהנחה שאין מדובר בתופעה שמקורה אורגני, ומהותה פסיכולוגית - אולי יש מקום לפנות לפסיכולוג בכדי לנבור במשמעות של החוויה של הניתוק והקשר לאמא.

02/09/2017 14:26

שלום לך,
 
שמי מוטי. אני בחור בן 26 יוצא בשאלה (חרדי ליטאי לשעבר), בילדותי הקשר  עם אבי לא היה טוב, הוא אמנם היה מתייחס אלי יפה, אבל לטעמי הוא היה לא אסתטי לא מנומס  והייתי נגעל ממנו, בכל פעם שהיה רוצה ללמוד איתי הייתי מנסה להתחמק ולגעת בי בכלל לא הסכמתי לו,הרגשתי רחוק ממנו ושהוא לא מבין אותי, תמיד אמרתי בליבי חבל שהורים של השכנים לא הורי.
 
במקביל התחלתי לחפש חום ואהבה ממבוגרים אחרים שהם היו המורים שלי בבית ספר ולהימשך אליהם מינית בצורה ילדותית אמנם אבל נגיד שהייתי רואה את הישבן שלו(כמובן עם בגדים) היה לי זיקפה (לא מתורגמת לרצון לסקס) וכן שהייתי מחקה אותו בלבושו או במראה שלו גם היה מתעורר לי זיקפה, כך המשכתי עד גיל 16 ,אז גם התפתח אצלי יותר הרצון והפנטזיות לעשות עם דמויות אלה סקס ממש, עד היום נישאר לי את הרצונות הללו הן הרגשית לקבל חום מדמות אבהית והן רצון מיני בעיקר להתחבק עם דמות כזאת.
 
לאחר שאני ניפגש עם דמות כזאת אני מרגיש שזה לא מה שחיפשתי ושזה לא באמת מספק את החסך הקיים בי.
 
לסיכום שאלתי איך ממלאים את החור בלב שנוצר לי מחוסר בחום אבהי ולאיפה מתקדמים כי מצב זה ממש מקשה עלי.
 
בתודה מראש .
 
נ.ב לא עברתי אונס או הטרדה כלשהיא ממורים או ממבוגרים מעולם.
 

07/09/2017 07:39

מוטי שלום וברכה,

נשמע לי ממה שאתה כותב, שתחושת החסך של חום מדמות אבהית, אותה אתה חש, מתורגמת אצלך לרצון לסיפוק מיני. זאת מאחר ואתה מסביר כל כך יפה את תחושת החסך שהייתה ועדיין קיימת אצלך של חום ואהבה ממבוגרים. אתה גם מבהיר, כי אתה כמה לחיבוק אבהי.

באמת קשה לחוש חסך כזה ואני יכולה להבין, מדוע אתה מנסה למלא אותו דרך מגע עם גברים. אך אני גם יכולה להבין, מדוע מגע זה לא באמת מספק את הצורך למלא את החסך שאתה חש: הרי אתה צמא לחוש את מה שלא קבלת מאביך והגברים איתם אתה בא במגע אינם יכולים להוות תחליף לאביך.

אך בהחלט ניתן לעזור לך להשתחרר ממצוקתך. זאת על ידי פנייה לאיש מקצועי טיפולי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת מטפל/ת), שיעזור לך לעבור תהליך פנימי, בזכותו תוכל להתמודד כיאות עם כל מה שאתה חש.

בהצלחה!

דבי.

11/09/2017 21:18
שאלה     ו    רינת רינת    

אשמח מאד לתמיכתך זאת פעם ראשונה שאני בפורום דוד שלי נפטר היום וקיבלתי את  זה די קשה במיוחד לראות את אבא שלי  שבור מזה זה מאד קשה אני לא מחפשת כרגע טיפול אבל לגבי טיפ מעשי פעולה מעשית אשמח עם תוכלי לתת לי טיפ או שתיים איך לעבור את הימים הקשים האלה אני אשמח כרגע יותר לטיפ אחד או שניים בלי טיפול פסיכולוגי כרגע זה מאוד ישמח אותי ויקל עלי עם תכתבי לי שתי טיפים מעשיים לעשות לפחות בימים של השבעה למרות שאני לא בשבעה אבא שלי באבל לא אני אבל אשמח לתמיכתך בדרך כלל אני בחורה חזקה ויודעת להתמודד עם משברים אבל בגלל שזה פעם ראשונה שאיבדתי מישהו קרוב במשפחה קשה לי אני מאוד אודה לך מקרב לב ומאחלת לך שנה טובה ומתוקה

11/09/2017 21:21

פשוט אמרו לי לפנות לפורום פסיכולוגיה לכן פניתי אליך שוב אני בחורה די חזקה יודעת להתמודד עם משברים אבל במקרה הזה אשמח לטיפ מעשי או שתיים ללא טיפול בינתיים מקווה שתסכימי לענות לי על זה זה ישמח אותי ויקל עלי תודה מכל הלב

12/09/2017 08:03
אשמח למענה     ו    רינת רינת    
08/10/2017 08:16
אשמח למענה     ו    הנהלת הפורום דבי ז'ולטי    

רינת יקרה,

אלפי סליחות – השאלה שלך נבלעה בתוך שאלה של מישהו אחר ולכן לא שמתי לב אליה ועכשיו אנחנו כבר זמן רב לאחר הזמן של השבעה!

אבל בכל זאת אני מעוניינת להשיב לך, כי אולי שאלתך עדיין רלבנטית:

לאבד מישהו קרוב הוא אחד הדברים הקשים ביותר לחוות ואני כל כך מבינה את מה שאביך עובר. אני גם כל כך מבינה כמה קשה לך לראות את אביך שבור, שכן הכאב שלו כואב לך ביותר ואני מתארת לעצמי שאת גם מרגישה חסרת אונים מול הרצון לעזור לו.

מה שיכול, לדעתי, לעזור לאביך, רינת, בימים אלה, זה פשוט שאת ו/או בני משפחתך ישבו לידו, יחזיקו לו את היד, כשאתם נותנים לו את ההרגשה, שמותר לו להרגיש שבור ושאתם אתו בכאבו. אי אפשר לקחת ממנו את הכאב על האובדן - זה עניין של זמן עד שאדם יכול לעכל אובדן שכזה - אבל לתת לאביך את ההרגשה שאתם אתו בכאבו יכול מאד להקל עליו, שכן אין כמו להרגיש שאינך לבד עם מצוקתך – שאוהביך מבינים מה עובר עליך ונותנים לך את כל הלגיטימציה שבעולם לחוש את המצוקה שלך.

ושוב סליחה,

דבי.

13/05/2019 07:32

היי מוטי, אמנם כבר עבר זמן רב מאז פרסום השאלה שלך, קראתי אותו רק עכשיו, ואשמח שנדבר, אני מתמודד עם אותה בעיה....

12/05/2019 14:13
אחותי בדיכאון     ו    תמר תמר    

שלום.

אחותי עוברת משבר בגלל עזיבת עבודה. לא היו לה בעיות רגשיות לפני. ולמרות זאת מהשבוע הראשון היא לא מפסיקה לבכות ולקטר. היא כבר חודש בלי עבודה.ולמרות זאת היא בלי מצב רוח על בסיס יומי. יש מעט רגעים שהיא נפגשת עם חברים. היא לעומת זאת טוענת שהיא בדיכאון שלקחו לה את החיים. זה נמשך ונמשך אך היא לא מעוניינת בטיפולים פסיכיאטרים או פסיכולוגיים היא גם  מתעצבנת שאני מציאה לה את זה. מה עליי לעשות כדי לעזור לה לחזור למסלול?

12/05/2019 14:42
קשיי הסתגלות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

תמר היקרה, אני סבור שאחותך סובלת ממשבר שניתן לאבחנו כקשיי הסתגלות. מדובר באבחנה הניתנת לאנשים שעברו אירועי חיים משבריים. אני לא יודע איך לעזור למי שלא מעוניין בעזרה. ואולי זה מאוד מטלטל את הסובבים אותה. אבל אני שמח שאת שם בשבילה, בניסיונות לעודד ולהראות שהיא לא לבד בזה. בשלבים הראשונים חווים תקופות של הכחשה, תסכול וכעס, אחרי זה מייחלים לשינוי, אולי אז תסכים לפנות, ביחד איתך אפילו, לעזרה. יש פסיכולוגים תעסוקתיים שיכולים לסייע במידה ותרצה. בינתיים תהיי איתה בתחושות, לא בפתרונות. לא לוותר על הביחד.

11/05/2019 10:53

שלום סיון.

מידי פעם אני חשה בדידות רגשית וריקנות חוסר עניין בתחביבים ודברים כאלה אשמח מאוד עם תוכל לייעץ לי עצה קטנה איך למלא את עצמי שאני מידי פעם נמצאת במצב הזה? איך להסיח את הדעת מהמצב?

תודה ושבת נפלאה

11/05/2019 17:46
אשמח למענה     ו    רינת רינת    

בבקשה זה חשוב לי תודה רבה

12/05/2019 14:35
חוסר עניין     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

הי רינת , באם מדובר במצב הנמשך תקופה ממושכת, ובאם חשה פגיעה בתפקוד בתחומי החיים (חברה, פנאי, תעסוקה) אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר דרך קופת החולים. ייתכן ויתרשם ממצב דכאוני ויוכל להתחיל לעזור לך על ידי טיפול תרופתי. במקביל הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוג או עובד סוציאלי לקבלת טיפול בשיחות. אם מדובר על פגיעה באיכות החיים ואת תוכלי לעשות עבודה שיקומית יש אפשרות לקבל סל שיקום דרך משרד הבריאות (למוכרים בביטוח הלאומי כסובלים מנכות נפשית בשיעור של 40%).

12/05/2019 12:10

רציתי לדעת עם חוץ מאשר cbt יש עוד טיפולים נגד דיכאון ללא כדורים? 

12/05/2019 12:40

הי הדר, כדורים יכולים למתן את העוצמה של התסמינים. אך טיפול נפשי תמיד מומלץ. הקלאסי הוא טיפול העומק, הדינאמי, החותר למגע עם חלקי הנפש המייצרים את התסמינים הגלויים. יש cbt שנותן כלים חשובים להתמודד עם החלקים המחשבתיים וההתנהגותיים של הבעיה. כדי לעודד עשייה ומציאת משמעויות. אפשר לפנות לטיפולים המשלימים כמו תרפיה באמנות, פסיכודרמה, טיפול בעזרת כושר, טיפולים הוליסטיים ועוד. השוק הטיפולי מלא באפשרויות. לא יודע להמליץ על אחד ספציפי מכיוון שלא מכיר מספיק אותך, את הבעיה שממנה סובלת ואת הרקע. חשבת לפנות לרופא משפחה?


תוכן מומלץ
Copyright © 2019 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!