myshrink.co.il
עמוד הבית » פורום פסיכולוגים
כניסה למנהלים

פורום פסיכולוגים

אם אתם סובלים מדיכאון, יש לכם חרדה או פחד, אתם מרגישים שהזוגיות שלכם נמצאת במשבר או כל דבר אחר שאתם מרגישים שחשוב לכם לדבר עליו, הפסיכולוגים שלנו כאן בשבילכם. בשביל זה הקמנו פורום פסיכולוגים. הפורום בו מקשיבים ועוזרים לכם. הבהרה: התשובות בפורום זה אינן תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי מאיש מקצוע מוסמך, וההסתמכות עליהן תעשה על אחריות המשתמש בלבד.

מנהלי הפורום

דבי ז'ולטי
דבי ז'ולטי

• פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה. • דוברת עברית ואנגלית ברהיטות. • עובדת עם כל המגזרים. • ניסיון של יותר מ-20 שנה בטיפול ובהדרכה (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, סטודנטים). • בעבר פסיכולוגית ראשית במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי..

אלון צמחוני
אלון צמחוני

שלום, אני עוסק בטיפול למעלה מ20 שנים. עובד בחיפה ובקריות עם יחידים וזוגות, מבוגרים ומתבגרים. בעבר עבדתי במקומות ובמסגרות שונים.. בשנים 1999-2009 עבדתי כפסיכולוג בבית ספר קציני ים -עכו שם טיפלתי בבני נוער והדרכתי את הצוות הטיפולי. עובד זה 6 שנים..

כתוב נושא חדש
הודעה / מחבר
תאריך / שעה
18/05/2015 18:10
לא עומד על שלי     ו    עופרי עופרי    


אני הרבה פעמים נותן שיעקפו אותי בתור או  ידחפו אותי מפחד להתעמת עם אנשים.
איך פותרים את זה?
אני מנסה לצעוק אבל אני מפחד שיבואו להרביץ ולקלל אותי אז אני שותק.

אני לא רוצה שידרכו עליי כל הזמן.
אני לא יודע מה אני יכול לעשות?

24/05/2015 23:15


עופרי שלום וברכה,

באמת לא קל לך – מצד אחד מאד חשוב לך לשמור על כבודך ולא לאפשר לאנשים אחרים להתייחס אליך באופן שפוגע בך, וזה ראוי להערכה מצד עצמו. אך מצד שני אתה מספר, שאתה מפחד לעמוד על שלך מול אנשים, פן הם יגיבו כלפיך בתוקפנות.

אתה נותן כדוגמה את עניין העקיפה והדחיפה בתור. תהיתי אם ישנם עוד מצבים בהם אתה מרגיש שאנשים מתייחסים אליך באופן שפוגע בך.

מכל מקום, לגבי הדוגמאות שנתת ציינת, שאתה מפחד שאם תצעק, יבואו להרביץ ולקלל אותך. ואכן, פחד מכך שאנשים יהיו תוקפניים כלפיך הוא תחושה מאד לא נעימה והיא אכן משתקת אותך.

רציתי לשאול אותך, אם במצבים הנ"ל אתה מרגיש שמזלזלים בך, נפגע בשל כך ואז חש כעס ורוצה לצעוק? ואולי אתה גם מדמיין שאתה מקלל?

כי אם אכן אלה הרגשות שלך, אני יכולה להבין מדוע אתה מדמיין שיצעקו או יקללו אותך בחזרה ואז חש פחד.
רציתי להציע לך אופן הסתכלות, שאני מקווה שיעזור לך:

מניסיוני בחיים ובעבודתי אני נוכחת לדעת, כי לא מעט אנשים עסוקים בעיקר בעצמם ובאינטרס שלהם והם יעשו כל דבר כדי להשיג אותו – בכל מיני מצבים – גם אם זה אומר לא להתייחס לזולת ולכבודו. במילים אחרות: אתה אולי מרגיש שממזלזלים בך, אך למעשה, אותם אנשים רק חושבים על עצמם ולא רואים אותך. אם תראה את המצב בצורה כזו, נראה לי שזה יקל עליך לא לקחת את ההתייחסות הנ"ל של האנשים כלפיך באופן אישי. אז גם לא תפגע ולא תחוש את הכעס הגדול שאני מבינה שאתה חש, לא יהיה בך את הצורך לצעוק, ואז גם לא יתעורר בך הפחד שאם תצעק, יצעקו ואף ירביצו לך בחזרה, כפי שכתבת שאתה חושש שיקרה. תוכל אז להגיב לא ממקום של זעם, אלא ממקום שאתה פשוט רוצה לשמור על כבודך העצמי מול האחרים.
 
עופרי, תהיתי בקשר לפחד שלך שאנשים לא רק יצעקו, יקללו אותך אלא אף ירביצו לך בתגובה לכך שתצעק עליהם.
האם אתה מסתובב עם תחושה כללית שאנשים עלולים להתייחס אליך בצורה תוקפנית?

כי אם כן, אולי כדאי שתברר מדוע? ואולי גם כדאי שתברר לעצמך מדוע כשאנשים מתנהגים באופן שפוגע בך, אתה מרגיש כי זה מעיד על זלזול בך?

אם תהיה מעוניין בכך, נראה לי שמה שיעזור לך זה להתייעץ עם איש מקצוע, שזו יכולתו – לעזור הן בהבנת כל מיני קשיים והן בדרך להשתחרר מהם.

אשמח לשמוע את תגובתך.

דבי.



25/05/2015 16:05


הרבה מהפחדים שלי מתקשרים לקללות כי נדמה לי לפעמים שזה הדבר היחידי שימנע מאנשים לדרוך עליי, עצם הפגיעה בי היא זלזול, ולא רק בי, אני חושב שאצל כולם זה כך לא?
גם אם אנשים לא מתכוונים לפגוע, אם הם היו רואים מישהו עם מספיק בטחון שיכול לצעוק עליהם (לא רק קללות) הם לא היו מדברים אליו כך. זה היגיון פשוט בעיניי.

וכן, אני הרבה פעמים מרגיש שאנשים עלולים להתפרץ ואף להגיע למקום אלים, פשוט כי ככה הם אנשים. הם מסוגלים לעבור גבולות מאוד מהר.

תודה לך על התגובה,
עזרת לי לראות בדרך אחרת, אני חושב שזה יעזור לי קצת יותר אם אני אבין שזה לא קשור אליי.
אבל כרגע עדיף לי לא להכנס למסגרת של טיפול, אני רק רציתי עזרה בנושא הספציפי הזה.
תודה רבה שוב.

11/05/2015 15:34
סיוטים     ו    קרין קרין    

מדי פעם יש לי סיוטים מפחידים,
כל מיני דברים שאני מפחדת מהם וגם פחדתי שהייתי ילדה.

אני לא ילדה, אני יודעת שזה דבר נפוץ, ולכולם יש סיוטים.

אבל כשאני בתוך סיוט זה הדבר הכי נוראי בכל העולם. גם כשאני מתעוררת אני נתקפת פחד אמיתי, זה משהו שלא חוויתי מעולם.
כשאני קמה מסיוט אני מפחדת להתקע במחשבות שהיו בחלום גם במצב של ערות אז אני ממש מתאמצת להסיח את דעתי במוזיקה או כל מיני תמונות שאני אוהבת כי אחרת אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ אם אני לא אברח מהרגע הספציפי הזה.

יכול להיות שאני עושה משהו במהלך היום יום שמושך אליי את הסיוטים?
זה חייב להפסק. 
התחלתי לקחת כל מיני כדורי שינה כי הם עושים לי שינה חזקה ואז אני לא מתעוררת באמצע הלילה מסיוט.
אבל אני לא רוצה את זה בתור פתרון, אפשר להתמכר ואפשר כל מיני דברים רעים וזה לא, לא טוב.

היו לי כמה תקופות של סיוטים בחיים, שהלכו וחזרו,
אבל אף פעם לא היה כל כך חמור.

מה אני עושה?...אני לא יכולה להמשיך ככה.




12/05/2015 18:55
סיוטים     ו    הנהלת הפורום אלון צמחוני    

שלום קרין.
נראה שאת סובלת מאד מהסיוטים ומנסה,בצדק כמובן,להיפטר מהם או להשתחרר מהם בכל דרך.
נראה גם שהניסיון שלך להיאבק בסיוטים ,מתוך הפחד שהם ישתלטו עליך,לא ממש הצליח והניסיון היותר מוצלח לשלוט בהם באמצעות תרופות לשינה,הצליח אמנם,אבל את לגמרי לא שלמה איתו  מהסיבות הטובות שאת מציינת.
בעיני חוסר ההצלחה לשלוט בסיוטים מלמד שאין לך ברירה אלא לנסות גישה אחרת,הפוכה במידה רבה. הפחד מהשתלטות הסיוטים הפך לדעתי לבעיה בפני עצמה,לא פחות משמעותית מהסיוטים עצמם.זאת מאחר ואי ההצלחה בכך עלולה ליצור מצוקה,לחץ ותחושות קשות אחרות.
אמנם אין טבעי יותר מהניסיון לדחוק או לכבוש את הסיוטים אבל נראה שאי ההצלחה בכך מלמדת כי יש צורך לפעול בכיוון המנוגד לכך. כוונתי היא שדווקא ניסיון מכוון ומודע להבין מה הסיוטים מבטאים,למה הם קשורים,מה הם כאילו מספרים על מה שמעסיק אותך ,דווקא ניסיון כזה עשוי לעזור לך יותר.
זה יהיה מן הסתם קשה,מאחר והנטייה הטבעית שלך היא הפוכה,אבל יש לכך בעיני סיכוי טוב להצליח .
יש סיפור ילדים מקסים הקשור לכך שאני ממליץ לך לקרוא  הנקרא "פחדרון בארון".
בסיפור,אם אני זוכר נכון,יש ילד הפוחד מהמפלצת המצוייה בארון, והוא לומד להתייד איתה,עם "פחדרון" כשהוא מעז לפתוח את הארון וליצור קשר עם המפלצת המאיימת. אני מאמין שעליך לפעול  באופן דומה. ברור שלא ניתן לעשות זאת לבד ויש צורך בפנייה לגורם מקצועי,פסיכולוג או פסיכותירפיסט,שיסייע לך בתהליך הזה.
הסיוטים מציקים לך מאד ואין פלא שאת מבקשת להיפטר מהם,אבל  ייתכן מאד שהם קשורים לדברים אחרים ומבטאים עניינים לא פתורים המעסיקים את נפשך,בלי שאת ערה לכך. במילים אחרות תכנים או מטענים לא מודעים שאת צריכה עזרה בעיבודם והעלאתם למודע. אם התכנים הלא מודעים ימצאו ביטוי בשיחה, בתוך הטיפול,יש סיכוי טוב שזה יסייע לך בהפחתת  הסיוטים. יותר מכך,זה עשוי גם לעזור לך להעמיק והרחיב את עולמך הפנימי,גם אם לא זה מה שלשמו פנית לטיפול.
אני מקווה שתקבלי את המלצתי  ושזה יסייע לך .
אלון.

05/05/2015 16:14

שלום,

הלכתי לפגישת היכרות עם פסיכולוגית ששמעתי המלצות עליה, וגם היה עוד פסיכולוג שניסיתי.
שניהם היו נחמדים.
אני מתלבטת ואני לא יודעת במי לבחור, אני לא יכולה להרשות לעצמי להמשיך לעשות פגישות לראות במי מהם אני מעדיפה לבחור.

גם במעמקי הראש שלי, איכשהו הושם דגש על מין. אני לא יודעת למה בדיוק,
אבל מרגיש לי מאוד מהותי אם אני אבחר בגבר או אישה, וההתלהבטות שלי גדלה יותר עם הזמן.

בטח אתם מבינים בזה יותר ממני.. מה דעתכם?

תודה.

05/05/2015 19:26
מתלבטת     ו    הנהלת הפורום אלון צמחוני    

שלום ללי.
את מציגה דילמה לא פשוטה שנראית  אולי אפילו לא פתירה. מצד אחד את יודעת שמין המטפל קריטי עבורך,אבל את לא יודעת לציין מה משמעותו וחשיבותו עבורך.
מן הסתם היה הרבה יותר קל לך להחליט אם היית יודעת לנתח יותר את המרכיבים של העניין ולבחור את מה שיותר עקרוני בשבילך.אבל זה אינו המצב .
מאחר ואת לא  מפרטת יותר אני  יכול רק להעלות השערות או לשתף אותך בתחושתי למקרא הפנייה שלך. נראה לי שעם כל ההבדלים הברורים בין מטפל גבר למטפלת אישה,מה שמשותף לשניהם ,בהקשר של המין,הוא שאף לא אחד מהם יכול להיות גם וגם. גם גבר וגם אישה. מכאן, שכל בחירה במי מהם לא תוכל לספק  אותך באופן מלא מאחר ובכל מקרה משהו יהיה חסר. בהשערה שלי זה מה שמקשה עליך לבחור.את יודעת הגיונית שאת  צריכה להחליט,לוותר,שאין בנמצא גם וגם,אבל  במקום אחר,ברגש,במשאלה הפנימית העמוקה והלא  ממש מודעת,את  רוצה את הדמות שתוכל לתת לך מעצמה כגבר וכאישה גם יחד.
מה לא יותר טבעי מלבקש עבורנו את מי שיכול לתת לנו הכל ולא להחסיר מאיתנו מאום? 
אני משער שהקושי הרב שלךלהחליט נובע מכך שההגיון אין בכוחו לעמוד מול עוצמת הרגש,המשאלה הפנימית. שלמעשה יש  בתוכך התנגדות לצורך לוותר,לצורך לבחור במי שלא יהיה,גבר או אישה,כשבתוכך ברור לך שבכך תיאלצי להתמודד עם החסר,עם מה שאין בו או בה עבורך. 
אני מאמין שאם תחשבי על העניין אחרת,אולי הפוך,זה יעזור לך להחליט. אני מתכוון לכך שבעיני יכול מאד להיות שהקושי שלך עם ההתמודדות עם החסר,בהקשר של מין המטפל,אינו סיבה להתעקש בצורה לא ריאלית על פיתרון שאינו בנמצא, אלא להיפך מכך. אולי דווקא מפגש עם מטפל או מטפלת יהיה מקום בו תוכלי להביא את הקושי שעשוי להיות לך בנושא זה,קושי שאני משער שאת פוגשת אותו או עשוייה לפגוש אותו  גם במקומות אחרים בחייך.
כלומר לדעתי את צריכה להפוך את הכיוון במובן  שדווקא ההתמודדות עם החסר  היא מה שחשוב עבורך ולא הניסיון,הלא מציאותי לעקוף אותו או להימנע ממנו.
אגב,בעיני זה נושא אוניברסלי. כולנו רוצים לחיות ללא חסר,ללא כאב ותסכול הנובעים ממנו. לא תמיד זה אפשרי ומה שכן אפשרי וראוי להיאבק עבורו ולא  לוותר,הוא  על האפשרות ללמוד לחיות עם החסר. לעבד את התחושות הקשורות לו,לבטאן מול מי שנוגע בדבר ועוד.. 
 אני מאמין שאת יכולה לעבור תהליך דומה עם המטפל או המטפלת שתבחרי בהם. תהליך שבו תוכלי לעסוק בחסר ובמה שהוא מייצר אצלך,אם זה בהקשר של מין המטפל ואם זה בהקשרים אחרים. במילים אחרות,טוב יהיה אם תוכלי לראות את הקושי שלך כחומר לטיפול,כמשהו שאת מביאה אות עוד לפני  שהתחלת,ולא כמשהו שבגללו אין סיכוי שתמצאי מטפל מתאים.
בפורום הנוכחי יש אפשרות לתגובה הן של גבר,שלי והן של אישה,דבי, המנהלת השנייה. אולי זה יספק עבורך את המשאלה אם דבי תצטרף ותגיב גם היא,אבל זה לא יוכל להיות המצב בטיפול ולכן כנראה שבכל מקרה ההחלטה לגבי המטפל תחייב אותך להתמודד עם החסר. בעולם אידיאלי,שכולנו רוצים לחיות בו,אין חסר. בעלמנו שלנו מה שנשאר לנו הוא הניסיון לחיות איתו   ומה שעוזר בכך הוא שאפשר לדבר על כך ויש גם מי שמקשיב ומתייחס.
אני  מקווה שתגובתי תסייע לך בהחלטה.
בהצלחה. אלון.

11/05/2015 15:19

אני משום מה נמשכת יותר לצד הנשי.

לפסיכולוגית יותר מאשר לפסיכולוג.
זה לא טוב.
כמו שכתבתי לפסיכולוגית השנייה, זה מבלבל אותי מדי.

06/05/2015 00:39

 
ללי שלום,

נראה לי, שמה שיעזור לך להחליט אם לבחור במטפל גבר או במטפלת אישה, זה לנסות ולהבין מה עומד מאחורי התלבטות זו שלך.

אני מבינה שלבד קשה לך להגיע לשורש העניין. 

לכן חשבתי להציע לך, שתלכי לאחד משני המטפלים שפגשת, אולי יש אחד מהם שבכל זאת יותר התחברת אליו וגם אם לא, שפשוט תבחרי באחד מהם ותנסי יחד איתו/ה לברר מהו מקור ההתלבטות שלך בין מטפל גבר ומטפלת אשה. 

יתכן מאד, שדרך בירור התלבטות זו שלך, יתברר לך שאת עסוקה בנושא, שגם מטפל גבר וגם מטפלת אשה יכולים לעזור לך בו.

בהצלחה,

דבי.

11/05/2015 15:17
הבנתי אבל     ו    ללי ללי    

אני יודעת שיש בזה יותר ממשהו שטחי כמו בחירה גבר או אישה.

מרגישה שיש בי פחד אמיתי להצליח בטיפול גם איתו וגם איתה.

זה הגיוני בכלל?
אולי טיפול זו לא הדרך הנכונה.
זה רק מכניס אותי לבלבולים.

בכל מקרה תודה.


20/04/2015 19:27
הורים     ו    איילת איילת    


אני אתחיל ואומר שיש לי עבר עם ילדות מאוד קשה, עם 2 הורים גרושים
שלכל אחד מהם היו בעיות חמורות שאני הייתי צריכה להתמודד איתם.

אני כבר לא בקשר עם אבא שלי,
וקשה לי מאוד מאוד להסתדר עם אימא שלי בגלל כל מה שהיא עשתה לי בעבר, כל הריבים וגם אלימות במקרים מסויימים.

אני מפחדת להתעמת איתה על דברים, מצד שני, הקושי להיות לידה לפעמים גורם לי לרצות לא להיפגש איתה כלל.

אני לא יודעת אם להוציא את זה עכשיו אבל מרגישה מחנק כשאני איתה.

האם אפשר עזרה בבקשה?

תודה מראש

21/04/2015 12:48
הורים     ו    הנהלת הפורום אלון צמחוני    

שלום איילת.
את כותבת בקצרה ובחסכנות ,אבל בכל זאת  עובר הקושי הרב בו את מצוייה . בקריאת מכתבך  נוצר אצלי הרושם שרגשותיך מוצאים ביטוי באופן שבו את כותבת. מצד אחד המון קושי  שאת מציינת אותו במפורש. מצד שני קשה לך לפרט את הרגשות שמרכיבים ויוצרים את  השורה התחתונה הדרמטית והעוצמתית. אני מאמין שזה משקף את התהליך שעברת בייחס לרגשותיך כלפי הוריך.    
התחושות השליליות העוצמתיות הלכו והצטברו והפכו למעין גוש נוקשה  ודחוס שמרגיש תקוע בגרון .לא ניתן לבלוע אותו אבל גם לא  לפלוט או להוציאו. 
אני מאמין שמה שנחוץ לך הוא לעבור תהליך שבו תוכלי לפרוט ולעבד את הרגשות והמטענים המרכיבים את הגוש הנוקשה היוצר את תחושת המחנק שאת כותבת עליה.
כיום המצב הוא שאת טעונה ברגשות עוצמתיים וגולמיים שחונקים אותך,כפי שאת מציינת ומקשים על הקשר עם אימך. אני מאמין שהעוצמה והגולמיות המצוייה ברגשותיך גם בונה את האיום הרב שאת חשה מפני ביטויים. תהליך שבו תפרטי ותעבדי אותם יסייע לך גם לחוות אותם כפחות חונקים ומשתלטים וגם לחשוש פחות מביטויים .תהליך זה,אני מקווה ומאמין,יוכל לחלץ אותך מהמקום הקוטבי
הבלתי אפשרי בו את מצוייה כיום. מקום בו את לא יכולה לבטא את הרגשות אבל גם לא יכולה יותר להחזיקם בפנים. 
 אמנם את הנעשה אין להשיב ,ואף אחד,גם לא המטפל המוכשר ביותר,יוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את מה שקולקל,אבל בהחלט אפשרי לעזור לך לחיות בצורה יותר אפשרית עם רגשותיך,עם עצמך ועם אימך. מי יודע,אולי תהליך טיפולי יוכל גם להחזירך לקשר עם אביך.
בהצלחה.
אלון.



28/04/2015 17:43

זה לגמרי לא מבחירה הנוכחות שלה בחיים שלי.

אם זה היה תלוי בי, לא הייתי בקשר עם אף אחד מהם.
אני לא צריכה מהם כלום,
זה פשוט קצת יותר מסובך כרגע להפסיק את הקשר כרגע כי יש עוד נתונים שמסבכים את המצב.

היה לי חשוב להבהיר שאין לי צורך בכל זה.
רציתי עזרה לגבי המצב הנוכחי איתה שמאוד קשה לי איתו, אבל בתקווה שיגמר יום אחד.

אז תודה על התשובה שלך.

26/04/2015 00:50
הורים     ו    הנהלת הפורום דבי ז'ולטי    

איילת שלום,

כאן דבי, המנהלת השנייה של פורום פסיכולוגים. חשבתי לשתפך גם בדרך הסתכלותי בתגובה לשאלתך.

אכן, לא קל לך. מצד אחד, בהיותך לא בקשר עם אביך יש לך רק את אמך כהורה, שכל אחד זקוק להיות בקשר מיטיב איתו. ומצד שני, עברת חוויות מאד קשות איתה (שמחתי לשמוע שזה היה בעבר).

החוויה של אלימות מצד הורה היא אולי אחת החוויות הקשות ביותר שיש. אין לי ספק, שהיא הטביעה את חותמה הקשה עלייך ושאת נושאת בתוכך משקע של רגשות קשים כלפי אימך. ואולי הסיבה לקושי שלך להיות לידה עד כדי כך שלפעמים את חשה חוסר רצון להפגש איתה כלל נעוצה בקיומו של משקע זה. ואולי הסיבה היא, כי את חשה רצון לשתף את אימך במשקע זה ו/או ברגשותייך מול התייחסויות שלה כלפייך היום, אך את פוחדת לעשות זאת, ואם זו הסיבה, אני יכולה גם להבין מדוע את מרגישה תחושת מחנק כשאת לידה.

לא הסברת מדוע את מפחדת להתעמת עם אימך וגם לא פרטת מהם אותם 'דברים' שבגללם את מפחדת להתעמת איתה.

חשבתי, שאולי את מפחדת להתעמת איתה בגלל החשש לאור מה שעברת איתה, שתקבלי תגובות קשות ממנה, ושבהעדר קשר עם אביך כהורה מיטיב את חוששת להיפגע עוד יותר. וגם אם אימך השתנתה במידה זו או אחרת בהתייחסותה אליך, אני יכולה להבין, איך יש בחוויות הקשות שעברת לגרום לפחד מתגובותיה.

מכל מקום, תהא סיבת הפחד באשר תהיה, פחד הינו רגש שמאד לא נעים לחיות איתו. הוא בוודאי מלווה אותך גם בזמנים שאינך נפגשת עם אימך ומחליש אותך. שחרור מהפחד מאימך יאפשר לך, אם עדיין תרצי, לדבר איתה, שכן לא תפחדי יותר מתגובותיה.

ברור לי, שלבד קשה להשתחרר מפחד כזה שבו את מצויה. אך פסיכולוג/ית יכולים בהחלט לעזור לך בכך - בחיזוקך ובנטיעת בטחון בך. תהיה לך גם הזדמנות לשתף את הפסיכולוג/ית הן בכל מה שעברת עם אימך וגם עם אביך והן במטען הרגשי שאת נושאת עימך עד היום כתוצאה ממה שעברת. אין לי ספק, שלעשות זאת עם אדם מקצועי, שמקשיב ונוטע בך את התחושה שהוא מבין את מה שאת חשה, יקל מאד על המשא הקשה הזה שאת נושאת בתוכך.

יתכן אף, שכשתשתחררי מהמשא הנ"ל, לא יהיה לך כבר רצון  כדברייך "להוציא את זה" מול אמך. לא ציינת למה את מתכוונת ב"זה", אך זה בודאי קשור לכל מה שעברת עם אימך בעבר וגם עוברת איתה כעת. 

כן יתכן בהחלט, שאז גם תרגישי הקלה ברגשות הקשים שיש לך כלפי אימך ותוטב הרגשתך כלפיה.

אם יהיו לך שאלות נוספות, אשמח לנסות ולעזור לך גם בהן.

בברכה,

דבי.

28/04/2015 17:52

תודה, את מקסימה וסבלנית.

אבל אין לי שום רצון בלעורר את העבר, מה שלא נמנע בטיפול עם מטפל/ת.
אני לא רוצה לפשט את זה, אני לא רוצה להכנס לזה,
אני מבינה שאת רוצה לעזור, אבל אף אחד לא יכול לעזור.
זה עבר, ונגמר. נשארו רק ההשלכות של כל זה.

אני אסביר רק שהתגובות שלה יהיו קשות ומסובכות כמו מקודם, ולכן תיארתי לעצמי שלא אוכל להגיע לנושא זה איתה. מה שהיא בכלל לא מבינה שהיה עוול לילדות שלי והבן אדם שאני.
פשוט מדי פעם זה בלתי נסבל, כמו שכתבתי - זה מחנק.
וכל הגוף שלי נכנס למצב מכווץ וחנוק.
ואני גם יודעת שאני לא אוכל להגיע למצב שאוכל לדבר איתה על הדברים האלו, כי היא רואה אותו מזוית אחרת לגמרי.

כמו שכתבתי למנהל השני, 
אם זה היה תלוי בי, לא הייתי נשארת בקשר עם אימי וגם עם אבי, בכלל.
שניהם עשו לי רק רע,
אבל כרגע זה לא תלוי בי.
יש עוד המון גורמים ואחים וסבים ועוד המון בעיות שקשורות לשתינו שאי אפשר להתעלם מהן, ולשים אותן בצד בזמן שאני מתמודדת עם להעלות את הילדות הנוראית שלי בפני המשפחה הנוראית שלי.

יש דברים שעדיף להשאיר מאחור.
באמת.
אני יודעת מה אני אומרת, אני מכירה את עצמי טוב, ואני יודעת שלהציף אותם יטביע אותי.

תודה רבה!

28/04/2015 08:40

מחפשת מתנדב שיכול לעזור לאחיין שלי ,שהוא מלח הארץ, חייל לוחם  בהנדסה בסדיר, נמצא במצב מטריד מאוד עקב צוק איתן. הוא זקוק לעזרה דחופה מאוד. ההורים שלו גם במצב כלכלי רע מאוד וגם בהדחקה. אבל לפי כמות התלונות בצבא  עליו על אלימות ואיום בנשק ודיכאונות אני יודעת שהוא במצב לא טוב. ואני ממש דואגת שיעשה משהו לעצמו או למישהו אחר, אם יש פסיכולוג שמוכן לעזור לו בהתנדבות לפחות בהתחלה .אבקש ליצור איתי קשר בדחיפות למייל chanty4@hotmail.com

28/04/2015 12:10

שבטי שלום,

תחילה רציתי לשאול אותך לגבי האפשרות שהאחיין שלך יגיע לקב"ן בצבא.

שנית, אם רצוי פסיכולוג שאינו עובד במסגרת הצבא, תוכלי בבקשה לומר לי באיזה איזור יהיה מתאים להפנות את האחיין שלך לפסיכולוג/ית - ואז אנסה לחפש עבורו פסיכולוג/ית בהתאם לאיזור המתאים.

מחכה לתשובתך,

דבי

30/03/2015 13:50
קשיים בעבודה     ו    קרן קרן    

שלום למנהלי הפורום,

יש לי שאלה.
התחלתי עבודה חדשה לפני כמה ימים,
ואני נתקלת בקשיים של הקשבה ונשימה (מחרדה) מול המנהל כאשר הוא מסביר,
ואני לא מצליחה ללמוד דברים חדשים לפני הכניסה לתפקיד החדש. איך מתפקדים עם זה?

חייבת לציין שהיו לי חויות לא נעימות מול מנהלים בעבודות קודמות וזה משתלט עליי לחלוטין בזמן הפגישות איתו.

אני מפחדת שזה מה שיגרום לפיטוריי בסופו של דבר.
כמו מין נבואה שמגשימה את עצמה.

יש למישהו מכם עצות?
איך מורידים את רמת החרדה מול המנהל? ניסיתי נשימות וזה לא עזר.

תודה מראש.

30/03/2015 23:08

קרן שלום,
אכן לא פשוט לך: את גם סובלת מתחושת חרדה, שהיא תחושה מאד לא נעימה וגם סובלת מהעובדה, שחרדה זו מקשה עליך להיות נינוחה ועם יכולת להתרכז בלמידת תפקידך החדש. וממה שאת מתארת על מה שעובר עליך, אין ספק שהעובדה שאינך מצליחה להיות קשובה ולהתרכז, עוד יותר מלחיצה אותך ומגבירה את חרדתך, עד לכדי פחד שלא תוכלי ללמוד את תפקידך ולהשתלב בעבודתך החדשה – דבר שהינו, בוודאי, מאד חשוב לך. זהו מין מעגל קסמים שכזה, ממנו את חשה שאינך מצליחה לצאת ואת בוודאי חשה על כן גם תחושת חוסר אונים.
מאידך, את מגלה מודעות יפה לשורש הבעיה, שכן את מקשרת בין החרדה מול המנהל לחוויות לא נעימות שעברת מול מנהלים בעבודות קודמות שלך.
נראה לי, קרן, כי בהחלט תוכלי להיעזר על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי מטפל. תוכלי אתו ובעזרתו לגעת בחוויות הלא נעימות שעברת בעבר מול מנהלים וברגשות הקשים שחוויות אלה עדיין מעוררות בך. ואז, בעזרת המטפל והעבודה הטיפולית אתו תוכלי גם להשתחרר מאותם רגשות ומהחרדה שהם מעוררים.
בהצלחה!
דבי. 

18/03/2015 14:25
הפסיכולוגית שלי     ו    רוני רוני    

 
היי שלום,
 
אפשר להתייעץ פה לגבי בעיה שיש שלי?
 
אני נמצאת עם הפסיכולוגית שלי כבר שנתיים בערך.
הייתי בתקופה מאוד קשה ולכן נפגשתי איתה פעמיים בשבוע,
זה עדיין המצב (ואז גם אובחנתי בהפרעת אישיות גבולית, חרדה ודכאון).
 
אבל התחלתי לשים לב עם הזמן שהתלות שלי בה מתגברת יותר ויותר.
לפעמים אני גם כותבת לה הודעות עד שהפגישה שלנו מגיעה
כי אני מרגישה שממש קשה לי להתמודד עם דברים בלעדיה.
(מיותר לציין שאני בנאדם עם המון פחדים ובעיות ובגלל זה עדיין המצב נותר שהפגישות שלנו פעמיים בשבוע).

אני מפחדת שמתישהו זה יתגבר ועוד מעט אני בכלל לא אוכל לעמוד על הרגליים בלעדיה.
והרי היא לא תישאר איתי לנצח... מה אני עושה? :(

אני לא רוצה להוריד את המינון, אבל אני גם לא רוצה ליפול לרצפה כשהכל יסתיים.
 

24/03/2015 19:28

רוני שלום,

האם שוחחת על כך עם הפסיכולוגית שלך? כדאי וחשוב – שכן בהיותה הפסיכולוגית שלך, שברור ממה שאת כותבת, שמאד עוזרת לך, היא תוכל להרגיע אותך יותר מכל אחד אחר.

אך מאחר ופנית אלינו, אשמח גם אני לנסות ולהרגיעך:

תחושת התלות כלפי הפסיכולוגית שלך, שאת חשה כי היא הולכת ומתגברת, היא חלק טבעי מתהליך טיפולי. זהו שלב בטיפול שבו  המטופל חש כי הוא זקוק מאד למטפלו, בהיותו מוצף קשיים שלבד הוא מתקשה להכיל ולפתור. משך תקופה זו הוא אינדיווידואלי לכל אחד וחשוב שתתני לעצמך להיות במקום זה, כל זמן שאת זקוקה לכך.

תחילה,  נהדר שאת מרגישה שיש לך כתובת שיכולה לעזור לך ושנית, טוב שאת רוצה להגיע למצב שבו את עומדת על רגלייך שלך בעצמך – זוהי בעצם מטרת כל טיפול. ואל דאגה, מצב זה יגיע, אך באופן טבעי. זאת כשבמהלך הטיפול, בעזרת הפסיכולוגית שלך, וייקח כמה זמן שייקח, יירגעו פחדייך וייבנו בתוכך האמצעים להתמודד בעצמך עם כל מיני סוגיות שתפגשי בחייך.

לכן, חכי לזמן שתרגישי בעצמך שאת יכולה לעמוד על שתי רגלייך ורוצה לצאת לדרך לבד - בסופו של דבר הזמן הזה יגיע!

חשוב לי לציין, שאין זה אומר שלא יהיה מקום בעתיד להתייעץ אחר כך שוב, במידה ותרגישי צורך. הרי כולנו זקוקים לא פעם, לשתף, לשמוע עוד נקודת מבט. אך בסופו של דבר אנחנו אלה שעושים את ההחלטה שלנו לגבי צורת ההתמודדות שמתאימה לנו.

מקווה שעזרתי - אשמח לשמוע את תגובתך, במידה ותרצי.

דבי.

25/03/2015 13:57

ושאלה נוספת אם יורשה לי,

אז זהו, שממה שאמרו לי - טיפול פסיכולוגי אמור לתת כלים לעמידה יציבה לבד.

ולפני הפסיכולוגית הייתי עם פסיכולוגית שקצת פחות התאימה לי.
אני לא יודעת אם אפשר לחשב את זה ביחד - אמנם זה מטפלים שונים
אבל במצטבר אני בטיפול כבר לא מעט שנים. ואני בת 31.

וכשדיברתי איתה על זה, היא אמרה שהיא לא רואה סוף, מבחינתה היא שם כמה שצריך. 

יכול להיות שגם עוד שנתיים אני לא אוכל לעמוד לבד ואצטרך להמשיך בטיפול?
יש לזה זמן משוער? לכמה זמן צריך להיפגש עם מטפל לפני שאפשר לצאת לעולם?
השאלות האלו מטרידות אותי מכיוון שאני לא רואה את עצמי בזמן הקרוב מפסיקה להיפגש איתה...
ואני רוצה לדעת אם זה מקובל שאנשים נשארים גם יותר מכמה שנים בטיפול..




30/03/2015 01:19

רוני שלום,
תחילה אני רוצה להתנצל:
א.  ראשית על כך שלא עניתי לך מוקדם יותר על שאלתך הראשונה. מאחר ורק התחלתי לפעול כמנהלת בפורום, חשבתי לתומי שאני אמורה לקבל את השאלות במייל.
ב.  שנית על כך שלא עניתי לך מוקדם יותר גם על שאלתך השנייה – אני לומדת מהניסיון ומבינה שעלי להיכנס יום יום לפורום כדי לבדוק אם ישנן שאלות חדשות.
ולשאלתך:
ראשית, בוודאי ש"יורשה" לך לשאול – שאלי כמה שתרצי – בשביל זה אנחנו כאן.
אינני יודעת למה התכוונה הפסיכולוגית שלך כשאמרה ש'אינה רואה סוף'. יתכן שהתכוונה לכך, שהיא אינה יכולה לדעת מראש למשך כמה זמן תהיי זקוקה לטיפול, אך רצתה לטעת בך בטחון, שהיא תמיד תהיה שם בשבילך, כמה זמן שהטיפול ייקח. ואכן, משך זמן הטיפול הוא עניין אינדיבידואלי - כל אחד והדרך המיוחדת אותה הוא זקוק לעבור עד שהוא כבר מרגיש מוכן ועם רצון לצאת לדרך לבדו.
הטיפול מאפשר למטופל לעבור תהליך עם עצמו, תהליך שבו ניתן לגעת במקומות רגישים, פגיעים ואף כואבים. אך הנגיעה המשותפת בהם, של המטפל והמטופל, עוזרת להכילם ובסופו של דבר לשחררם. לכן, גם אם עדיין לא השתחררת מכל מה שמציק לך, תני לעצמך את הזמן שאת זקוקה לו כדי להיעזר על ידי הפסיכולוגית שלך.
ומאחר והטיפול הוא תהליך של התחזקות וצמיחה, את ההתקדמות ניתן לחוש גם בדרך: אם בתחושה יותר טובה שלך עם עצמך, אם ביכולת התמודדות טובה יותר עם סיטואציות שבעבר היה לך קשה יותר להתמודד עימן.

ושוב, רוני, אני לרשותך בכל שאלה.

30/03/2015 01:23

רוני שלום,

רציתי להוסיף, שיש בהחלט טיפולים שנמשכים למשך מספר שנים, אך תחושת ההתקדמות בצמתים שונים לאורך הדרך היא זו החשובה והיא הנוטעת את המוטיבציה להמשיך בתהליך הצמיחה הכה חשוב.

30/03/2015 13:20
תודה רבה לך דבי     ו    רוני רוני    

על התשובה המפורטת.
חשבתי שאני היחידה שמתכוונת "לפרנס" את המטפלת שלי עוד ימים ארוכים.

סתם. 

לא באמת.
פשוט רציתי לדעת שזה לא יוצא דופן.

תודה.
בהחלט אחשוב על הנקודות שציינת.

15/01/2015 12:31
בן זוג אלמן     ו    בתיה בתיה    

אני חיה עם בן זוגי שהוא אלמן. יש לו בת ובן. הבת כבר לא גרה בבית והבן בן 24 חי עם אבא שלו.
כשאני לא נמצאת עם בן זוגי הוא והבן ישנים ביחד במיטה. ניסיתי הרבה פעמים להסביר לבין זוגי שזה לא נורמלי לישון ביחד אבל הוא לא מבין זאת.
מה עלי לעשות?

16/01/2015 10:58

 
בתיה יקרה שלום,
האם הבנתי נכון שאת ובן זוגך האלמן חיים עם בנו בן ה-24? אם לא תקני אותי

נראה שמפריע לך שהאב ובנו ישנים יחד ,
אחד מגורמי המפתח לפיתרון בעיות ולתקשורת נכונה היא מודעות עצמית המודעות העצמית מאפשרת לנו להבין יותר את עצמנו ומה מפריע לנו באמת  ,
אז כדי לעזור לך הגדיל את המודעות העצמית ובכך לפתור את הקושי שלך
אני רוצה ,שתחשבי ותעני לעצמך מדוע השינה של האב והבן יחד מפריעים לך ? לא אם זה נורמאלי -אלא מה באמת להבין מפריע לך בסיטואציה הזו ?
האם את חוששת ממשהו ?
 
את אומרת לבן זוגך שהתנהגותם שלו ושל בנו היא לא נורמאלית ושעליו להפסיק לישון עם בנו, בתיה יקרה אף אחד לא אוהב ששופטים אותו ובוודאי שאומרים לו שהתנהגותו לא נורמאלית ,אף אחד לא אוהב ,שמתערבים לו בעניינם ואומרים לו מה לעשות - ולכן הצד השני בד"כ לא יקשיב ובוודאי שלא יהיה לו שום רצון לשנות את התנהגותו

בתיה זכרי, אנשים הם שונים והם שונים גם בהרגלים ,בהתנהגות ובמחשבות שלהם  בעולם שלהם וכולם עדיין בטווח הנורמאלי.

מה גם שאת אומרת שהם ישנים יחד רק כאשר את לא נמצאת מה שאומר , שיוצא שהאב ובנו  ישנים יחד די מעט
 
אני מניחה שיש להם סיבה טובה לכך שהם מידי פעם ישנים יחד אולי הקרבה הזו עושה להם טוב, יכול להיות שהבן והאב זקוקוים זה לזה , לקרבה בניהם,יכול להיות שיש להם קשר מיוחד בגלל אובדנה של האם
אני  לא מוצאת שום פסול בזה

אנו מדברים על תקשורת פתוחה וישירה , תקשורת נכונה,שהיא גורם מס אחד לפיתרון בעיות ולאיכות חיים טובה
אני מציעה לך שבמקום להסביר לבן זוגך כיצד נכון להתנהג  - שאלי אותו מתוך אהבה , אמפתיה ורצון להבין ,מה נותנת לו השינה יחד עם בנו ,אני בטוחה שאחרי שהוא ישתף אותך ,את תביני יותר ואפילו תכבדי את זה.
אני מציעה לך גם לשתף  אותו ברגשותייך ,בדברים שמטרידים אותך או חששות שלך שעולים בגלל השינה שלהם יחד.
 
וסיפור קטן אישי
אני זוכרת שגם אני כצעירה אהבתי לישון עם אימא שלי מידי פעם אחה"צ ,זה היה אחד הכיפיים הכי נעמים שלי , כי הייתי זקוקה לה ונהניתי מהחום שלה ומהקרבה שלה – זה כל כך אנושי ומובן- לא?

 
בהצלחה בתיה יקרה וחיים ומתוקים ומאושרים בכלל ועם בן הזוג בפרט
שלך אילנה באהבת אמת
*אילנה חיון-צדיק| הורות טובה למתבגרים 
מומחית לגיל ההתבגרות -טיפול במתבגרים והדרכות הורים
טיפול ייחודי הממיס מיד כל התנגדות ומביא בתוך זמן קצר לתוצאות מהפכניות אצל המתבגר .


 *אילנה חיון-צדיק| עיצוב התחלות חדשות בחיים
מומחית לשחרור מהיר מפחדים, חוסר ביטחון עצמי ודיכאונות (גם סמויים)
ומביאה בזמן קצר לתפקוד גבוה בכל תחומי החיים ולאושר אישי. 

אילנה עובדת בשיטה טיפולית ייחודית לתכנות התת- מודע
אותה למדה למאסטר (תואר שני) באונב' לסלי בוסטון ארה"ב
טיפולים פרטניים|סדנאות|הרצאות- 0545798599

17/03/2015 17:56
טיפול בבעיה.     ו    אריק אריק    

אני ממליץ לכם ללכת כמשפחה לטיפול זוגי הם בהחלט זקוקים לטיפול מקצועי ועלייך לקחת בזה חלק איתם ביחד.

03/03/2015 10:18
קשיי נשימה     ו    אסי אסי    

לאחרונה אני סובל מכובד בנשימה, שאין להם כל הסבר רפואי. אני חייב לציין שאני מתמוודד עם הרבה לחצים בחיים שלי ותהליך גירושים לא פשוט. 
אני לא יודע מה לעשות, האם שיחות יכולות להועיל לי גם בנושא הזה

14/03/2015 23:56

שלום אסי אתה בהחלט יודע לקשר בין הלחצים לקשיי הנשימה שלך
אין ספק שמתח ולחץ באים לידי ביטוי גם סימפטומים גופניים.
רצוי מאוד לפנות לטיפול ולטפל במקור הלחץ וכן ללמוד להרגע ולהרפות.


אני אישית מטפלת כבר 26 שנים בחרדות , מתחים וחוסר ביטחון
אם תרצה תוכל ליצור איתי קשר ואשמח לייעץ לך טלפונית- 0545798599

בהצלחה אילנה
 

03/03/2015 10:20
מחיר פסיכולוג     ו    הילה הילה    

שלום רב, רציתי לדעת אם יש מקום אליו אפשר לפנות בשביל לקבל הנחה או סבסוד בעלות עבור טיפול פסיכולוגי עבור נער תודה

13/03/2015 02:53
הרגשת כישלון     ו    אורטל אורטל    

אני חושבת שהייתי צריכה לגשת לשיחות ועזרה כבר שנים, אני מרגישה תחושת כישלון רבה בהמון תחומים, אם זה בתחום המקצועי, בתחום הרומנטי ולעיתיםם אף בתחום האימהי. נשואה זה 6 שנים ואם לשניים ומרגישה שהרבה מהתחומים גדול עליי, לא חושבת שאני יכולה לתרום לילדיי מבחינה אינטלקטואלית כמו בעלי או אפילו קרוב לו, מרגישה הרבה פעמים טיפשה וחסרת ידע כללי נרחב בהרבה תחומים, אין לי ביטחון עצמי או תעוזה לכלום. לא משתפת ברגשותיי אף אחד וטוענת שאני לא תחחרותית כדי לא להשתוות לאף אחד בזמן שאני מרגישה בתחרות פנימית כל חיי. מה לעשות???

14/03/2015 23:44

אין ספק שאת חווה דימוי עצמי נמוך וחוסר הערכה עצמית וחבל!
אין לי גם ספק שיש פער בין היכולות האמיתיות שלך לדימוי העצמי הנמוך
ואין ספק גם שאם את רוצה להרגיש טוב לחוות השגים הצלחה ותחושה של סיפוק ואושר בחייך עליך לגשת לטיפול ומוקדם ככל האפשר.

אני אישית מטפלת כבר 26 שנים ,מומחית לשחרור מפחדים וחיזוק הביטחון העצמי
ואני רוצה להעניק לך כבר עכשיו את הקורס האינטרנטי שלי במתנה :"איך לפרוץ את מחסום הפחד, להזניק את הביטחון העצמי ולהתחיל לחיות!!" לקבלת הקורס במתנה לחצי על הלינק http://www.arts4healing.co.il/

29/01/2015 15:02
טיפול קוגנטיבי     ו    חזי חזי    

מה ההבדל בין טיפול קוגנטיבי לטיפולים אחרים? מה המשמעות של סוג הטיפול הזה

31/01/2015 07:49

חזי שלום,,
טיפול קוגניטיבי הוא טיפול המגייס את ההתנהגות והחשיבה הרציונליות של המטופל לשינוי התנהגותי ורגשי. רוב ההתנהגויות והאמונות שלו מקורן בתהליכים לא מודעים. למשל בן אדם פוחד במקומות סגורים או מאמין שאנשים נרתעים ממנו. בטיפול קוגניטיבי "מוכיחים" לו שהתנהגותו ושגויה ורגשותיו אינם תואמים את המצב.
כיום משתמשים בד"כ בשילוב של טיפול קוגניטיבי והתנהגותי לשנות התנהגויות לא רצויות. זוהי שיטת טיפול שנותנת תוצאות מהר יותר אך לא תמיד מגיעה לשורשי הבעיות.

בברכה

ד"ר ארנון לוי

25/01/2015 14:44

אשמח לדעת מה ההבדל בין לימודי פסיכולוגיה ללימודי פסיכותרפיה? אם אלמד פסיכותרפיה אוכל לעבוד כפסיכולוגית?

25/01/2015 17:19

שלום ירדן,
פסיכולוגיה היא תחום לימוד אקדמי השייך למדעי החברה ופסיכותרפיה היא סוג של עיסוק. אם את פסיכולוגית למדת תחומי ידע שאינם קשורים לטיפול או פסיכותרפיה כמו פסיכולוגיה חברתית, למידה, תפיסה וקורסים נוספים שהם חלק מגוף הידע והמחקר בפסיכולוגיה.
פסיכותרפיה לעומת זאת אינה תחום ידע מוגדר וכולל דרכי טיפול שונות כמו טיפול באומנויות, פסיכודרמה, פסיכותרפיה קוגניטיבית, פסיכותרפיה דינמית וכו'.
בפסיכותרפיה יכולים לעסוק פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים מטפלים באומנוויות ובהבעה וכו'.
אם תלמדי רק פסיכותרפיה (ובדרך כלל לא מאפשרים ללמד את זה למי שאינו בעל מקצוע טיפולי אך יש מקומות שמאפשרים זאת ) תרכשי תחום ידע ספציפי אך מנותק ממקורותיו ודי שטחי כאילו תעברי קורס מנתחים בלי שלמדת רפואה שבה לומדים גם פיסיקה, כימיה וכו'
מקווה שהתמונה ברורה יותר אם לא אל תהססי לשאול הלאה.

בברכה

ד"ר ארנון לוי
פסיכולוג קליני
 

21/01/2015 17:49
חלומות     ו    לירון לירון    

בכל פעם שאני הולך לפסיכולוגית שלי, היא שואלת אותי על החלומות שלי. אני יודע שפרויד דיבר על זה הרבה אבל אני עדיין לא מבין מה החשיבות שלהם במציאות שלנו? אין לי שליטה על מה שאני חולם

21/01/2015 19:03

שלום לירון,
פרויד כינה את החלומות "דרך המלך ללא מודע". מה חשיבות הלא מודע בחיינו ? הלא איננו מודעים לו אז מה חשיבותו ? העניין הוא שהלא מודע אינו מודע לנו אך הוא משפיע על אישיותנו ועל החיים שלנו יום יום. למשל אם אתה ביישן בצורה מוגזמת הביישנות קשורה לאיזו שהיא אמונה לא מודעת למשל שאולי אתה לא כ"כ מעניין אנשים אחרים או שהם לא מעוניינים בקשר אתך למרות שבמציאות זה יכול להיות הפוך. אז מה שישפיע על התנהגותך יהיה יותר האמונה הלא מודעת מאשר המציאות . אך אתה לא תדע תמיד במציאות מדוע אתה מאמין שאינך מעניין וזה יכול לעלות בחלום והפסיכולוגית שמיומנת בפתרון חלומות (החלומות הם כמו שפה שונה, או קוד שונה) תוכל לפרש ולסייע לך לייצר שינוי בהתנהגויות הבלתי רצויות.

בנושא אחר: אגב האם שאלת את  הפסיכולוגית לגבי החלומות ? אתה צריך לפתח אתה יחסי אימון  מלאים וחופש לשאול שאלות מסוג זה במהלך הטיפול. כדאי שתשאל גם אותה ותאמר לה שהעלית את הנושא בפורום והיא תוכל לפתח את נושא היחסים ביניכם.

בברכה

ד"ר ארנון לוי

18/01/2015 19:18
הסתגלות חברתית     ו    דניאל דניאל    

שלום רב אני בן 17 ובשנה הבאה אני מתגייס ויש לי מוטיבציה גבוהה להתגייס ואפילו להיות לוחם ,אבל הבעיה היא שיש לי פחד מהסתגלות חברתית כלומר יש לי פחד מאנשים ,אני לא מרבה לצאת מהבית,  לפעמים אני עובר ברחוב ואנשים מהשכונה יושבים אני משחק אותה מדבר בטלפון העיקר שלא יגידו לי שלום ואני יצטרך לענות להם, ובמקרים אחרים אני מחפש דרך אחרת לעבור העיקר שלא יראו אותי ,לפעמים אני יושב עם חברים והם צועקים (לא עליי)ואני ממש נלחץ מזה ויש לי דפיקות לב, חשוב לי לציין שיש לי רצון להתגייס אבל יש לי פחד מניתוק מהבית ולישון עם אנשים שאני לא מכיר וגם בגלל ההסתגלות החברתית,השאלה שלי היא מה ההגדרה של הפחד שיש לי ומהו הטיפול ?

18/01/2015 20:28

שלום דניאל,
אינך סובל מפחד מהסתגלות חברתית אלא יש להניח שאתה סובל מסוג של חרדה חברתית.  חרדה זו אינה צריכה לעצור אותך  משאיפתך להתגייס ליחיידה קרבית. להיפך, השירות הקרבי יכול לסייע לך וההתמודדות יכולה לחשל אותך ולחזק את הדימוי והערך העצמיים שלך. זו החלטה מעולה. עם זאת אתה צריך להכין את עצמך היטב. הגיוס ליחידה קרבית יכול לפעול באופן הפוך ולהעצים את חרדותיך אם לא תגיע לגיוס מוכן רגשית. יש לך שנה להכין את עצמך וזה פרק זמן מספיק. פנה לפסיכולוג והתחל לעבוד על שינוי החרדות והכנה להתמודדות החשובה שלפניך שיכולה לאפשר לך למנף את הקושי החרדתי וליצור שינוי משמעותי בחייך. עם זאת עליך לדעת שחרדה חברתית אינה גוררת "פחדנות" מהתמודדות עם סכנות וקשיים בצבא והתמודדות כזאת יכולה לחזק אותך. הטיפול ובעקבותיו שירות מוצלח יכולים לאפשר לך להרגיש את היכולות שלך להתמודדות חברתית ועם חרדותיך וליצור התנסויות של הצלחה בחייך. 
 
בברכה
 
ד"ר ארנון לוי.   

18/01/2015 17:07

בעלי יצא לפנסיה לפני שלוש שנים ומאז הוא משועמם, יושב בבית, ישן, אוכל, ורואה טלוויזיה. אין לו מה לעשות , לא נפגש עם חברים, אין לו תחביבים. מה אני יכולה לעשות? אני מניחה שהוא מדוכא אבל בגילו הוא לא יילך לטיפול

18/01/2015 17:32

שלום ציונה,
לפי התיאור שלך לא נראה שבעלך בדיכאון אלא שהוא סובל מריקנות קיומית. עבודה יוצרת מסגרת מארגנת בחיים וברגע שזו נפגעת האדם חייב ליצור את המסגרת בעצמו אחרת יסבול מריקנות, ולא כל אדם יודע כיצד לעשות זאת. 
לא ברור ממכתבך שבעלך זקוק לטיפול אך מספר פגישות ייעוץ הכוונה ואימון יכולים לסייע לו לארגן חיים עם תוכן ומשמעות. גם את יכולה לסייע בכך שתיזמי פעולות משותפות למפגשים עם חברים וליציאה לבילויים שהוא אוהב ושירחיבו את דעתו. 
אם תשלחי יותר מידע על בעלך ועל טיב היחסים ביניכם זה יאפשר לתת לך הכוונה יותר ספציפית.

בברכה

ד"ר ארנון לוי


16/01/2015 17:40
צעקות     ו    דורית דורית    

ההורים שלי כל הזמן רבים וצועקים, זה יוצר אווירה ממש לא נעימה בבית . העניין שמרוב צעקות, יש לי טראומה מזה ובכל פעם שמישהו רק מרים את הקול, גם אם לא עלי, אני מיד מתכנסת מפחד. מה אני יכולה לעשות ?

16/01/2015 20:37

דורית יקרה ,
מתעורר בך קושי גדול ופחד בעקבות מריבות וצעקות של הורייך 
אני מציעה לך בחום ,דברי עם ההורים שלך ושתפי אותם
ברגשות שלך ובקושי המתעורר אצלך בעקבות המריבות והצעקות שלהם,

 אם את מתקשה לדבר עם שניהם, דברי עם אחד ההורים
איתו את מרגישה יותר נוח

 ואם השיחה עם ההורים לא עוזרת ,דברי עם אחד מבני המשפחה,
זה יכול להיות כל בן משפחה איתו את מרגישה בנוח ובטוח
כמו  דוד סבתא אחיין ועוד.. ,שתפי אותו ברגשותייך ובקשי ממנו לעזור לך,

אפשר כמובן  גם לשתף ולהעזר ביועצת בתיה"ס 

עשי מה שייעצתי לך ועדכני אותי בבקשה מה קרה ואם זה הצליח
וגם אם לא הצליח לך אל תשארי לבד עדכני אותנו כאן בפורום ונמשיך לעזור לך  יקירה.


שלך באהבת אמת- אילנה
אילנה חיון-צדיק| הורות טובה למתבגרים 
מומחית לגיל ההתבגרות -טיפול במתבגרים והדרכות הורים

מומחית לשחרור מהיר מפחדים, טרואמות וחוסר ביטחון עצמי 
המביאה בזמן קצר לתפקוד גבוה בכל תחומי החיים ולאושר אישי. 
 0545798599

02/01/2015 09:57

אילנה שלום,
הבן שלי בן 10.5 סובל מחרדות ופחדים שמתבטאים לפעמים בלילות "לבנים" ופחד תמידי להישאר לבד גם בשעות היום, לפעמים גם חווה התקף חרדה שמישהו בבית ושומע צעדים (בתקופות קודמות יותר זה היה עכבישים ונחשים) אנחנו בטיפול פסיכולוגי כבר כשנה ויש לנו התקדמות ענקית בתחום החברתי שגם היה בעייתי ובנוסף יש לו קשב וריכוז ומטופל ע"י רטלין.
בשל פחדיו ורצוננו העז להימנע מכדורים נוספים פסיכוטיים (הפסיכיאטרית המליצה לנו לתת לו) החלטנו להביא כלב שייתן לו ביטחון ותעסוקה. בנתיים הכל טרי וחדש ועדיין לא נשאר לבד אך ישן בלילה יותר טוב.

הבעיה היום היא: שאחותו בת 8 שתמיד מתנהגת למופת, מפחדת מהכלבה שהבאנו ונועלת את עצמה בחדר ומבקשת ליווי לכל מקום בבית...לנו זה נראה כמו תשומת לב שחסרה לה ואנחנו מנסים ממש למלא לה אותה וגם יושבים איתה עם הכלבה לליטוף (היא די אוהבת אותה אבל אומרת שהיא לא יכולה איתה ורוצה לגור בבית אחר)  בתוך תוכה היא מנסה להתגבר אבל כשהכלבה מקפצת או נובחת (בת חודשיים -קטנה) היא מפחדת מאוד. הבטחנו לה מתנה גדולה אם תתגבר על הפחד........ האם זה משהו שיכול לעבור לה והיא תתרגל? האם צריך לתת לזה תשומת לב או להתעלם?

02/01/2015 11:37

מיכל
 
קודם כל טוב שאת מטפלת בילד ובילדה - יישר כוח
אני מבחינה שיש לא מעט חרדה בבית אצל הבן והבת
האם את יודעת מה השורש של חרדה זו ?
האם אתם ההורים חרדתיים?
האם חלו איזה שינויים או משברים במשפחה שלא טופלו מספיק ?
ואולי פשוט הילדים נולדו מאוד רגישים וחרדים – כדאי לבדוק את כל זה.
 
בטיפול בחרדה אני ממליצה בחום על שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי , הרפיות ודמיון מודרך וטיפול רגשי באמצעות חוויה ויצירה במידה ושורש החרדה הוא רגשי 
אני אישית עובדת עם מתבגרים בגיל ההתבגרות ועם מבוגרים בשיטות הללו והן מביאות לתוצאות מעולות!!! 
 
מאוד קשה לחיות עם יצור שהוא כל כך מפחיד אותך בתוך בית אחד לכן טוב שאתם מתייעצים ורוצים לטפל שכן  חרדות יכולות להחמיר ללא טיפול מתאים.
 
כמה עצות:
1. קנו ספרים לילדים שמטפלים בנושא של פוביות מחיות –זה מצוין
2.לכו לספריה ואו לגוגל והוציאו מידע על כלבים -מידע הוא כוח ,כך היא תלמד להכיר את הכלב בצורה הרבה יותר נכונה ומציאותית.
3. נסו לחפש באינטרנט או בחנות פיזית וקנו קלטת להרפיה וטיפול בדמיון מודרך לטיפול בפוביה לכלבים ,המתאימה לילדים והיעזרו בה כדי לעזור לילדה
4. עודדו אותה לבטא את הפחד שלה דרך ציור או סיפור או כל דרך חווייתית -יצירתית אחרת
5.אם לא עוזר פנו לייעוץ ולטיפול בפוביה הזו
 
בהצלחה מיכל יקירתי והמון אושר
 
אילנה חיון-צדיק| עיצוב התחלות חדשות בחיים
מומחית לשחרור מהיר מפחדים, טראומות וחוסר ביטחון עצמי
המביאה בזמן קצר לתפקוד גבוה בכל תחומי החיים ולאושר אישי. 

אילנה עובדת בשיטה ריפוי ייחודית 4 מימדית -לתכנות התת- מודע
אותה למדה למאסטר (תואר שני) באונב' לסלי בוסטון ארה"ב
טיפולים פרטניים |סדנאות |הרצאות- 0545798599
 

25/12/2014 11:15
טיפול בילד     ו    אמיר אמיר    

התגרשתי לפני חצי שנה, רציתי לדעת מה ההשלכות של המצב בו הילד מתגעגע אלי כשאני לא איתו והוא נמצא עם אמא שלו., יש ימים בהם הוא בוכה ומתגעגע אלי.
הייתי רוצה לדעת אייך לטפל בנושא הזה על מנת שיחווה כמה שפחות טראומה.
תודה,
אמיר

26/12/2014 07:50

שלום עמיר,
אנא תאר את המצב קצת יותר בהרחבה. בן כמה הילד, בני כמה אתה ואשתך ? כמה פעמים בשבוע אתה רואה אותו, מה יחסיך עם גרושתך ? מה הקשר של הילד לגרושתך ? איך היא מגיבה לגעגועים שלו ? בדרך כלל ילדים מקבלים את המציאות בעולם בטבעיות וזה שהוא בוכה ומתגעגע זה מראה ע"כ שהוא סובל כמובן מהפרידה אך אין זה גורם לטראומה בהכרח.

בברכה

ד"ר ארנון לוי

26/12/2014 11:09
המשך שאלה     ו    אמיר אמיר    

הילד בן 5, אני בן 43,גרושתי בת 35.
גרושים כשנה.
אני רואה את הילד פעמיים בשבוע כולל לינה, ובכל סופש שני עד יום ראשון.
היחסים ביני לגרושתי טובים מאוד.

29/12/2014 17:40

 
אמיר יקר
אתה רואה את הילד עצוב ומתגעגע ודואג לו בצדק,
אתה פשוט אבא טוב אבל אני רוצה להרגיע אותך  

היחסים בינך לאימו של הילד הם טובים, אתה והילד ביחד פעמיים בשבוע כולל לינה ובכל סופ"ש וכוו... - זה מצב נהדר ולכן לדעתי הילד לא הולך לפתח טראומה/

נכון  הפרידה שלכם קשה לו , הוא אבל על האובדן ,הוא אוהב , קשור ומתגעגע אליך, אולי הוא פוחד שתעלם לו – אך זוהי תגובה נורמאלית לחלוטין והוא יתגבר עליה/

המשיכו בדיוק כפי שאתם כעת :היחסים הטובים בינך לגרושתך ,התכיפות בהם אתה והילד יחד ,-עם הזמן ילדך  יעבד את פרידת הוריו ,הוא יירגע  ויבין שאתה בשבילו כל הזמן גם עם עזבת את הבית, שהוא לא איבד אותך באמת
והכול יהיה בסדר
 
 
אמיר יקר אני רוצה לאחל לכולכם שנה טובה ומאושרת 
שלך באהבת אמת,אילנה
 
 אילנה חיון-צדיק| התחלות חדשות בחיים
מומחית לשחרור מהיר מפחדים, מטראומות וחוסר ביטחון עצמי
המביאה בזמן קצר לתפקוד גבוה בכל תחומי החיים ,למיצוי היכולות ולאושר אישי. 

אילנה עובדת בשיטת טיפול חווייתית ייחודית ,העובדת הישר על התת-מודע ,
המקום ממנו צומחים השינויים עמוקים ביותר והמהירים ביותר
שיטה אותה למדה למאסטר (תואר שני) באונב' לסלי בוסטון ארה"ב
 
 
 

14/12/2014 16:06
עיסוק בחיים     ו    רינה רינה    

שלום , הבן שלי בן 28 ומאז שהוא השתחרר מהצבא הוא לא מוצא את עצמו , הוא כל חצי שנה בערך מחליף עבודה וכולם עבודות זמניות. הוא כמה פעמים התחיל ללמוד משהו ופרש דיי מהר. לעיתים קרובות הוא אומר שהוא מחליט לעשות משהו בכל הכח ולאחר מכן משנה את דעתו , איך אפשר לעזור לו ?

14/12/2014 23:47

רינה יקרה,
המצב אותו את מתארת אכן מעורר דאגה וכדאי מאוד שבנך יקבל עזרה
הילד שלך (כבר בחור גדול ) מתקשה למצוא עבודה שבה יתמיד-עבודה היא אתגר ויש בה הזדמנות נפלאה להתפתחות וצמיחה אישית, לביטוי אישי ולקידום וביסוס כלכלי -וחבל שלא יממש אותה,  מגיע לו יותר!
 
הסיבות למצבו יכולות להיות רבות 
*חוסר ביטחון עצמי ותחושת חוסר מסוגלות עצמית (חוסר הערכה עצמית וצפייה לכישלון)
*בעיה חברתית (קושי ביחסים בין אישיים , עם עמיתים לעבודה, עם בוס,קושי עם סמכות ומסגרות וכד'),
*ליקוי בכישורים אישיים וכוחות כמו: עצמאות יוזמה אקטיביות ,אחריות התמדה נחישות כוח רצון ועוד..
*זהות אישית מבולבלת - אינו יודע מה נכון לו בכלל ומה נכון לו מבחינת קריירה בפרט,
*בעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות ,הדורשת סוג עבודה המתאימה לצרכים ולקשיים האופייניים לבעיה- אחרת קשה להצליח ולהתמיד,
*תפקוד תקין בכל שאר תחומי החיים אך מבולבל מבחינת קריירה
*וכך הלאה
 
פחות משנה מהן הסיבות למצב, מה שחשוב שניתן בהחלט לעזור לבנך!
מה שעוד חשוב, אולי חשוב יותר  שבנך יהיה מודע לקושי וירצה עזרה.

 
אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות: 
כאימא טובה את דואגת ושואלת איך אפשר לעזור לילד שלך  
מעניין אותי האם גם הוא מודע למצבו ומודאג ממנו ברמה כזו או אחרת?
 והאם גם הוא כמוך מבקש עזרה?
האם שוחחתם על הנושא ? ואם כן -מה הוא אומר? איך הוא תופס את מצבו ואת הגורמים למצבו?
אני שואלת משום שמודעות עצמית לבעיה ורצון אמיתי (מוטיבציה) לפתור אותה הם חצי עבודה בדרך לפיתרון .
 
1.אם בנך מודע לבעיה ורוצה עזרה – נהדר פנו למטפל טוב , המטפל יעשה אבחון לגבי הסיבות לקושי  ויטפל בהן או במידת הצורך ישלח אותו לאיש מקצוע מתאים אחר כמו למשל יועץ קריירה
 
2.במידה ועדיין לא שוחחתם- אני ממליצה בחום לעשות זאת , עשי זאת בעדינות, בנועם ושאלי אותו אם הוא מודע למצב (לא לבעיה) של חוסר קביעות ומעברים תכופים בין עבודות ואיך הוא מרגיש עם זה, והאם היה רוצה לזכות במצב אחר, טוב יותר והציעי לו לפנות לטיפול -טיפול הוא מסגרת מעולה ונפלאה לצמיחה של כוחות ולשינוי מצב חיים מקצה לקצה.
 
אם יש לך עוד שאלות, אם את רוצה להמשיך את השיחה שלנו , זה בסדר גמור , בשמחה (:
 
רינה יקרה אני מאחלת לך ולבנך חיים מאושרים
שלך באהבת אמת,אילנה
 
 אילנה חיון-צדיק| התחלות חדשות בחיים
מומחית לשחרור מהיר מפחדים, מטראומות עבר וחוסר ביטחון עצמי
המביאה בזמן קצר לתפקוד גבוה בכל תחומי החיים ,למיצוי היכולות ולאושר אישי. 

אילנה עובדת בשיטת טיפול חווייתית ייחודית ,העובדת הישר על התת-מודע ,
המקום ממנו צומחים השינויים עמוקים ביותר והמהירים ביותר
שיטה אותה למדה למאסטר (תואר שני) באונב' לסלי בוסטון ארה"ב
 
טיפולים פרטניים |סדנאות |הרצאות- 0545798599
 

20/12/2014 17:03
עיסוק בחיים     ו    רינה רינה    

היי אילנה , תודה על התשובה המפורטת
הוא מודע לבעיה שלו , אנחנו מדברים על זה , אבל כבר לא נעים לי להגיד
לו שכל הזמן הוא מחליף ומשנה את דעתו זה הנקודה החלשה שלו, אני רק רוצה לתמוך בו.
הוא יודע וחברים שלו והסביבה שלו אומרת לו , אבל הוא בחור באמת טוב עם ביטחון עצמי נראה טוב , רק זאת הבעיה שלו שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות , ללכת אחרי החלומות שלו או למצוא עבודה משעממת כמו כולם.

21/12/2014 15:06

היי רינה יקרה
ראשית אני ממש שמחה שבנך מודע לקושי וכפי שאמרתי בתשובתי הקודמת -זו כבר חצי עבודה לקראת הפתרון

טוב לשמוע ,שגם סביבתו מגלה אכפתיות ,לזכותו יאמר שהילד שלך מאפשר לאחרים בקרבתו להרגיש מספיק חופשיים וקרובים להביע את דעתם/דאגתם כלפיו.
 
בסוף תגובתך את כותבת כך: "..רק זאת הבעיה שלו שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות , ללכת אחרי החלומות שלו או למצוא עבודה משעממת כמו כולם" – המשפט הזה הוא חשוב .
 
האם כך באמת הוא ואת רואים את הדילמה שלו (קושי/ בעיה) , האם ההתלבטות היא באמת בין ללכת אחרי החלום או למצוא עבודה משעממת כמו כולם והיא שעוצרת/חוסמת אותו מלמצוא את עצמו כאיש עובד?
 
למה הוא לא הולך אחרי החלום שלו ? מה מפריע לו ללכת ולממש את החלום שלו?
 
אני רואה 2 אפשרויות :

1.     יכול להיות שהוא זקוק ליועץ קריירה
 יכול להיות שהקושי היחיד שלו הוא שהוא אינו יודע מה נכון לו ,במה הוא מוכשר ,מה טוב או מתאים לו , זה קורה וזה בסדר- יחד עם זאת חשוב שיעשה מהלך מעשי בפועל שיוציא אותו מהדשדוש בו הוא נמצא ויקדם אותו הלאה לכיוון שאיפותיו וחלומותיו
 
2.     תמיד מחמם את ליבי לשמוע ,שאדם רוצה ללכת אחרי חלומותיו ולממש אותם, לרבים מאיתנו יש חלומות כאלה, חלקנו עושים ופועלים כדי לנסות ולממש את החלום שלנו ומי שיש לו אמונה בלב ואופטימיות ,אומץ לטעות ולהיכשל בדרך למימוש החלום שלו – בסופו של דבר משיג אותו .

ויש כאלה שרוצים וחולמים אך משהו חוסם מבעדם לפעול בכיוון ולממש בפעול את החלום.
 
אף פעם אי אפשר לממש חלומות מבלי לנסות להגשים אותם בפועל ובד"כ הדרך להגשמת החלום יש בה מהמורות ואי וודאות ,הרבה אי וודאות ,הרבה ניסוי וטעייה ואלו שהולכים בדרך להגשמת החלום מוכנים לשלם את המחיר.

זו הדרך היחידה שאני מכירה ,המאפשרת לאנשים לצמוח, לגלות את עצמם ואת כוחם, לדעת  מי הם באמת ,מה הם אוהבים,מה נכון ומתאים להם, מה הם רוצים באמת ומה הם יכולים לממש בפועל
רק בדרך של עשייה ניסוי וטעייה

יש כאלה שחוששים לקחת את הסיכון ולשלם את המחיר הנדרש כדי לממש את חלומם ,הם חוששים להיכשל ,להשקיע הרבה ולהתאכזב  ,הם חוששים לגלות משהו לא נעים על עצמם, אולי להתפקח ולהבין שכדי לממש את החלום הם צריכים לוותר על משהו, להתגמש ,לשנות , להשתנות , הם פוחדים לטעות, הם פוחדים מכישלון  (ויש גם כאלה שחוששים מהצלחה)
 
מה שאני מציעה לבנך בחום רב זה קודם כל לפנות למטפל ,שיעזור לו לאבחן את מקור הקושי והמחסום בדרך למימוש החלום שלו ובמידת הצורך יעזור לו להתחזק ולהתגבר על מכשולים אלו , במידה ומדובר בצורך בייעוץ קריירה בלבד -המטפל יפנה אותו לגורם המתאים
 
 
רינה יקרה אם את יכולה להעביר את תמצית הדברים לבנך ואולי טוב יותרשיקרא  את הדו שיח הכתוב בנינו

מאחלת לך ולבנך חיים מאושרים ולכ המשפחה
שלך אילנה
 
 אילנה חיון-צדיק| התחלות חדשות בחיים
מומחית לשחרור מהיר מפחדים, מטראומות וחוסר ביטחון עצמי
המביאה בזמן קצר לתפקוד גבוה בכל תחומי החיים ,למיצוי היכולות ולאושר אישי. 
אילנה עובדת בשיטת טיפול חווייתית ייחודית ,העובדת הישר על התת-מודע ,
המקום ממנו צומחים השינויים עמוקים ביותר והמהירים ביותר
שיטה אותה למדה למאסטר (תואר שני) באונב' לסלי בוסטון ארה"ב
טיפולים פרטניים |סדנאות |הרצאות- 0545798599


מעוניינים לקבל פניות מפסיכולוגים?
או מלאו פרטים ואנו ניצור עמכם קשר
שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!

Copyright © 2016 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!
רוצים לקבל פניות מפסיכולוגים מומלצים? לחצו כאן
סגור מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות