myshrink.co.il
כניסה למנהלים

פורום פסיכולוגים

מנהלי הפורום:
סיון פלג
סיון פלג
פסיכולוג (מ
הודעות רלוונטיות מהפורום:
תלות בטיפול
24/10/2018 17:32 שלום דניאל. טבעי להרגיש תלות במטפל וגם שאר התחושות והמחשבות שציינת בפתיחות
מצב רוח ירוד
05/04/2019 10:28 אני בת 34 החיים שלי די בסדר,רק יש לי ימים שאני קמה בבוקר לא כל הזמן מידי פע
סובלת מדיכאון
20/03/2019 17:43 שלום אני בת 28 מזה חודשיים אני סובלת מדיכאון יש לציין שאני בטיפול פסיכיאטרי
תהליך
15/03/2019 12:57 שירלי מצטער לשמוע שאת במצב המייאש הזה. אני חושב שאין הרבה ברירה אלא לבנות ת
כניסה לפורום

מנהלי הפורום

סיון פלג
סיון פלג

פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..

כתוב נושא חדש
הודעה / מחבר
תאריך / שעה
21/03/2019 16:00
טיפול לילד בן 13     ו    שחר שחר    

רציתי לדעת איזה סוג של טיפול יכול להתאים בצורה הטובה ביותר לילד בן 13 – פסיכולוג קליני, פסיכותרפיה, טיפול באמנות או משהו אחר, המון תודה על ההמלצה

25/03/2019 19:20
טיפול לילד     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

ילד שאינו ורבלי ייתרם מטיפול במשחק אצל פסיכותרפיסט שיכול להיות בהכשרתו גם פסיכולוג קליני. נער או מתבגר צעיר בגיל 13 יכול לגשת לפסיכולוג (או פסיכותרפיסט שאינו פסיכולוג בהכשרתו האקדמית) מכיוון שיכולותיו הורבאליות גבוהות. המשמעות של פסיכותרפיה באופן כללי = פסיכו (נפש) תרפיה (טיפול). יש פסיכיאטרים ועו"סים שעברו הכשרה בבתי ספר לפסיכותרפיה ומשמשים מטפלים נהדרים לא פחות מפסיכולוגים. לגבי טיפול באומנות - גם רלוונטי. השילוב של אמנות תורם לטיפול מכיוון שהוא משמש כמתווך ומפחית חרדות. ומאפשר לעולמות תוכן משמעותיים לצאת ללא המסננים הרגילים שיש בשיח הוורבאלי.

25/03/2019 09:55
שאלה     ו    אלמונית אלמונית    

שלום רב.
זו שאלה שחשובה לי וגם בכלל לעם ישראל שחווה את המצב הביטחוני. אני גרה קרוב לאירוע הביטחוני שקרתה היום באיזור השרון. ומאז ועד עכשיו אני חווה חרדה איומה אני שמעתי את העוצמה ואת האזעקה אני רואה שאנשים לא כותבים פה על אירועים כאלה וזה חריג שאני כותבת על זה אבל רציתי לדעת איך אפשר להקל במצב כזה כאשר חווים דבר כזה מפחיד ונכנסים לחרדה?

25/03/2019 16:33
תגובת דחק     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

שאלה מצוינת ורלוונטית. אני שמח מאוד שהעלית אותה. כאשר אדם נתקל באירוע חריג, מסכן חיים בפוטנציאל, שאינו מכיר מהעבר ולא יודע כיצד להכילו - נוצר מצב של תגובת דחק (acute stress response). תגובת הדחק עלולה לכלול מאפיינים כמו: ניתוק (דיסוציאציה) מהמציאות, הצפה רגשית משמעותיות, בלבול ועוד...זה נורמלי וזה קורה בארצנו הקטנה גל הזמן. ואנחנו יודעים כיצד לזהות ולתת מענה רלוונטי בזכות הידע המצטבר. חשוב בשלב ראשון להתחבר עם אנשים ולא להתבודד עם החוויה. באופן כללי - מענה טיפולי מיידי ניתן בבתי חולים. שם עושים התערבות ראשונית לתגובת הדחק. כרגע אם את חווה חרדה תנסי לעשות תרגילי הרפיה: שבי בנוחות בכסא. התחילי לנשום מספר נשימות סערפתיות (לשאוף דרך האף אל הבטן ולספור עד 4 ואז לנשוף דרך הפה, לסנן דרך השיניים למשך 8 שניות). כווצי את כפות הידיים לאגרוף ל10 שניות ותרפי. את בהונות הרגליים הפני אלייך וספרי עד 10, כווצי את שרירי הירכיים והישבן ל10 שניות, כווצי את שרירי הבטן ל10 שניות מבלי לעצור נשימה, לבכלל לבחור קבוצת שרירים ולעשות כיווץ ואז הרפיה. תנסי להתחבר למשאבים החיוביים שיש בך. לבצע משימות ספציפיות, להגיש עזרה לעוד אנשים במצוקה, לא לפחד לשחזר את האירוע גפי שחווית אותו עם אנשים. בהצלחה!

25/03/2019 17:35

יש לי הערכה גדולה אליך על  העזרה, נקווה לימים שקטים אמן

19/03/2019 00:29
בעיה     ו    מור מור    

שלום רב,
האם ישנם שלבים מוגדרים שניתן דרכם לפתור או לגשת לפתור כל בעיה בחיים?

תודה

25/03/2019 15:33
פתרון בעיות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

מור אני מתקשה להבין את השאלה. אולי אם תמקדי לי אותה אוכל להתייחס באופן ממוקד יותר. סליחה ותודה(: סיון

20/03/2019 17:43
סובלת מדיכאון     ו    לאה לאה    

שלום
אני בת 28 מזה חודשיים אני סובלת מדיכאון יש לציין שאני בטיפול פסיכיאטרי תרופתי...טיפול פסיכולוגי לא עזר לי זה התחיל בטראומת אובדן חבר טוב ומאז אני חיה חיי ריקנות. אני עובדת מתפקדת קצת אבל מבפנים אני כבויה. אני לוקחת ציפרלקס וקלונקס הרופאה העלתה לי עוד חצי ציפרלקס אבל עד שישפיע יקח זמן!
תחביבים לא מעניינים אותי ואני רוצה לחזור למוטיבציה של התחביבים אפילו לטייל אין לי חשק בזמן הפנוי. אני מנסה להתעודד אבל קשה.לא הולך לי... יש פתרון לחוסר חשק? יש מצב שיש פתרון נוסף???

20/03/2019 22:56
דיכאון     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

אני מצטער לשמוע על האובדן שחווית. זה בהחלט מציף שאלות קיומיות וחוסר וודאות במרקם החיים הכביכול ידוע מראש. את האבל על החבר, ועל מה שהאמנת בו, יש לעבד בטיפול או לפחות בשיחות עם אנשים שיודעים להאזין, ולא ממהרים לתת עצות. אני מבין את הצורך לחפש הקלה בעזרת פעולות כאלה ואחרות. אבל יש בחוויה הזו משהו שמסמן חרדה קיומית עמוקה יותר. את חווה משבר. עם הזמן, ועם עזרה, דברים יכולים להיראות אחרת. ואני לא חושב שהכאב יעבור והכל יחזור לקדמותו, אלא יקבל משמעויות מחודשות. צר לי שאין לי איזה טיפ קונקרטי. התשובות להן מצפים באות בתוך תהליך של שאילת השאלות הקשות.

18/03/2019 17:08
פגועה מאנשים     ו    ליאת ליאת    

שלום.
רציתי להתנדב בכל מיני מקומות. רציתי אפילו ללכת לסדנא מסוימת. אך בגלל שאני מטופלת כאשר התקשרתי לאותה סדנא או רציתי להתנדב לא קיבלו אותי רק בגלל דבר אחד בגלל שאני בטיפול. אני מאוד נפגעתי מאותם אנשים שלא קיבלו אותי להתנדבות וגם שניסיתי להתקבל לסדנא סדנא רגילה שמעניינת אותי לא קיבלו אותי. אני מאוד פגועה שלא מקבלים אותי במקומות שלא שייכים לטיפולים כאלה או אחרים ואני במועקה לאורך כול היום. עצובה חושבת שלא אוהבים אותי מה אני יכולה לעשות כדי לשנות גישה?

19/03/2019 07:59
דחיה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

ליאת היקרה, אין לי רקע ברור לגבי מה הנסיבות שבגינן נדחית. אך אין ספק שמדובר בסיטואציה קשה ואולי אף משפילה. אם התחושה היא של פגיעה - אז זו התחושה איתה צריך לעבוד. ממליץ לגשת לטיפול, ואולי בעדיפות לגישה דיאלקטית התנהגותית (DBT). לבחון בטיפול את אותן תחושות. לא בהכרח את מקורן, אלא את המשמעות שלהן בהווה. לבחון כיצד המחשבה האוטומטית מכווינה את הרגש ולהיפך. ולהכיר בכך שלעתים אנו כלואים במעגל קסמים אכזרי אוטומטי של אירוע/פרשנות (מעוותת?)/ רגש/ ותגובה.

19/03/2019 10:46

רציתי לשאול מה זה טיפול dpt בלי אשפוזים וכאלה, ודבר שני אני ממש אודה לך עם תוכל לתת לי עצה איך אני יכולה לשנות את היום יום קצת כי אני כול הזמן עסוקה במחשבות ונכון מה שאמרת כנראה שיש לי הפרעת אישיות אבל כדי לצאת ממחשבות מדכאות כאלה טורדניות אני רוצה קצת לשנות את יום יום שתהיה לי יותר משמעות בקשר לטיפול dpt אני ידבר עם ההורים שלי

19/03/2019 10:53

אני שואלת את זה כדי לא לשקוע במחשבות איך אפשר לשנות את היום יום לתת יותר חיוביות לחיים ומבטיחה שאדבר עם ההורים שלי על הטיפול שהצעת לי כל הכבוד על העזרה אשמח ממש עם תוכל להציע לי מה לעשות. ומה שכתבת לי נכון יש לי dpt אני מודעת לזה

19/03/2019 11:34
DBT     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

לא מומחה גדול אבל יודע שהטיפול הזה מתאים למצבים של קשיים בפן הבינאישי. DBT זה השם של הטיפול. מהי אבחנתך אינני יודע. ואני ממש מצטער אבל מבלי לדעת יותר מדי עלייך קשה לי לשלוף טיפים לאיך לשנות את דפוסי החשיבה

16/03/2019 17:33
שני רגשות 3     ו    אור אור    

שלום רב, האם זה יכול להיות שמרגישים שני רגשות מנוגדים בן זמנית? להרגיש גם שמח וגם עצוב ,גם שהכל בסדר וגם שהכל לא בסדר בו זמנית? מאיפה ואיך זה נובע ? תודה

18/03/2019 07:43
רגשות סותרים?     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

אפשר גם אפשר להרגיש רגשות חיוביים וגם שליליים. השאלה היא כמה זה מפריע לך? האם ישנו בלבול? האם גם המחשבה על הדבר מכילה אמביוולנטיות? מה המשמעות בעיניך של לשאת מורכבות?

19/03/2019 02:04
ממשיך     ו    אור אור    

זוהיא בדיוק הנקודה-שמצד אחד אני מרגיש שהכל בסדר ומצד שני לא,אבל ישירות המוח שלי "מעיף" את החשיבה שאולי דברים לא בסדר.

זה הגיוני? מאיפה זה יכול לנבוע? יכול להיות שאני לא קולט שדברים לא בסדר?
תודה שוב

16/03/2019 18:10

היי סיון.
אני כתבתי לך פה בפורום ונתת לי ראיון מצויין אבל בשבוע האחרון אני נוטה לחשוב שלילי ויש לי מצב רוח ירוד. אני ממש רוצה להרגיש טוב ולחזור לעצמי כמו שכתבתי לך אני בלי מסגרות פסיכולוגיות וכאלה אין לי שום סל שיקום אני מטופלת דרך הרופא משפחה רק לא מעוניינת חוץ מזה. אתה עזרת לי מאוד פעם קודמת עם אתה מסכים ואני מאוד אשמח עם תסכים פעם אחרונה לתת לי עצה איך להתמודד לבד שבאים לי ימים מבאסים ומחשבות שליליות אני אודה לך מכל הלב. גם עם היית אומר לי ללכת לטיפול זה היה לוקח הרבה זמן. אשמח לזמן של עכשיו לפחות איך להרים את המצב רוח בנוסף למה שכתבת לי על אורח חיים בריא שאגב התחלתי בזכותך לעשות ספורט וזה מעולה אבל שאני מרגישה מבואסת אין לי חשק לעשות את זה. תודה מכל הלב עם תסכים לעזור לי בפורום פעם אחרונה מאחלת לך שבוע נפלא

16/03/2019 18:15

המחשבות האלה נובאות מדברים שמביך לי לכתוב לך אני רק יכולה לכתוב לך שיש לי חוסר זוגיות וזה מפריע לי מאוד. בגלל זה אני עם מחשבות שליליות וגם דברים אחרים לגמרי זה מידי פעם זה לא כל הזמן גם היום שהייתי מבואסת למרות שלא התחשק לי לעשות ספורט עשיתי אבל שאני ממש מבואסת לא בא לי לעשות כלום חוץ מלראות טלוויזיה ולשבת באינטרנט הרופא משפחה נתן לי ציפרלקס שארגיש יותר טוב לפני שלושה שבועות אני לא מרגישה שזה משפיע אני דווקא רוצה לצאת מהבאסה לבד בלי טיפול כרגע אשמח עם תסכים ואודה לך על זה מאוד זה באמת בקשת עזרה אחרונה בפורום
תודה רבה

16/03/2019 18:17
המשך אחרון     ו    רינת רינת    

אני ממשיכה להעזר במה שהצעת לי ואורח חיים בריא הוא מעולה אבל באותו רגע שאני מרגישה את הרגשות המבאסים האלה למשל שאין לי בן זוג האם אתה יכול לתת לי עצה איך לצאת מזה בצורה מעשית? סליחה על ריבוי השאלות ממש תודה

16/03/2019 18:23
ממש דבר אחרון     ו    רינת רינת    

המשפחה מגנה עלי מפני זוגיות מכיוון שעברתי שתי משברים מאוד קשים בעבר בעקבות זוגיות שהייתה לי וזה מעצבן אותי שהם מתערבים בזה שאני רוצה להכיר מישהו. אז לפחות בלי זוגיות רציתי לשאול איך אפשר להרגיש טוב ולחשוב חיובי גם בלי זה בגלל זה אני כותבת לך כי אני מבואסת לגמרי בשבוע האחרון

18/03/2019 07:40

רינת היקרה, אני מבין שאת מתמודדת עם קשיים משמעותיים. אני מרגיש שאת מבודדת בחייך. והייתי רוצה לבדוק מהן האפשרויות להשתלב במסגרת חברתית כלשהי? מועדון חברתי או עבודה יכולים להיות פתרון. אבל גם מקום התנדבות יכול לשמש מסגרת בה תפגשי בני אדם נחמדים, תרגישי פעילה והערך העצמי יעלה. קחי בחשבון שרגשות שליליים לא תמיד עוברים, גם אם נכנסים לחיים רגשות חיוביים. המורכבות של להכיל את כל הספקטרום הוא מה שמקרב אותנו לבריאות נפשית. .. לראות שדבר אינו שלילי בלבד אלא גם בעל פוטנציאל להיות חיובי.

16/03/2019 15:52

שלום רב. אני בן 28. בגיל 25 ולאחר מספר שנים בהם לא עבדתי כמו שצריך מצאתי את עצמי במקום בו היה לי מצוין. לצערי בשנה האחרונה חלו שינויים משמעותיים בחברה מה שגרם לשינוי בתפקיד, במנהלת, בצוות וסניף. אני בשנה האחרונה ניסיתי להחזיק מעמד אך נשברתי. מה שגרוע הוא זה שלפני חודש מצאתי את העבודה שאני ראיתי את עצמי וברוב טיפשותי הרסתי את זה. מאז אותה טעות אני מרגיש בדיכאון שלא הייתי בו בחיים. אני מרגיש כמו בנאדם שגנב או רצח או חלילה שיחק עם נשק והרג את החבר הכי טוב שלו. איך ללמוד להמשיך הלאה ? זה תוקע אותי. נכון לעכשיו אני מובטל לא יודע במה לעבוד הולך למיליון ראיונות עבודה מתקבל לעבודה ולא הולך על זה.

18/03/2019 07:34
עבודה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

איתי היקר, נשמע שישנה מורכבות פסיכולוגית שבאה לידי ביטוי בערך העצמי, אולי גם באמון באחרים? לא הייתי נכנס כאן לעומק. כן הייתי מציע לפנות לפסיכולוג תעסוקתי. אם הבעיה הזו מתפשטת מחוץ לתחום התעסוקה, ומשפיעה על תחומים נוספים - כמו יחסים בינאישיים, ויכולת כללית לחיות בספונטאניות באושר.. יש צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה). אפשר לפנות דרך קופת החולים.. שיהיה רק בהצלחה!!! בשורות טובות איתי היקר

16/03/2019 06:02

בן הזוג שלי שרוי במצב של דיכאון חזק כבר חודשיים. אמו נפטרה לפני ארבעה חודשים, בהתחלה הוא היה ממש חזק טיפל בכול, ניחם את כולם. חודשיים אחרי הפטירה משהו השתנה בו, הוא לא רוצה לקום מהמיטה, בקושי אוכל, ורק מתלונן על החיים. אני דואגת לו והייתי שמחה לדעת איך יכולה לעזור לו לצאת מזה?

16/03/2019 18:40
דיכאון?     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

דנית שלום, צר לי מאוד לשמוע על האובדן. משתתף בצערכם. אני חושב שכדאי לפנות לפסיכיאטר או לרופא המשפחה במידה ויש צורך בהתערבות תרופתית לניהול תסמיני הדיכאון. וכמובן לשקול לפנות לטיפול פסיכולוגי בכדי לעבד את האבל. ההתמודדות היא איננה פשוטה, אך טבעית במצבים שכאלה. בהצלחה, סיון.

14/03/2019 20:41

רציתי לשאול מהו פסיכולוגיה חברתית? במה מטפלים בפסיכולוגיה חברתית? מה הכלים בטיפול? הציעו לי ללכת לטיפול פסיכולוגי חברתי יש לי בעיה עם תקשורת חברתית ולכן חשוב לי לדעת האם כדאי לי. אני ממש אודה לך עם תוכל להסביר לי.

15/03/2019 16:23

חסויה יקרה, פסיכולוגיה חברתית הינה תחום מחקר שמבסס תיאוריות הנוגעות לתפקוד האדם בהקשר החברתי הרחב.. לא משנה.. ולא רלוונטי ביחס למה שרצית לשאול :) לאנשים המתקשים בתחום החברתי האפשרות לפנות לפסיכולוג שיעזור לאתר שורשים אפשריים של הפגיעה, ויתן כלים להתמודד. אפשרי גם להתמקד ממש ולחפש טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) שאמור לתת כלים ממש טובים בהבנת סיטואציות חברתיות, התגובה שלך בפועל לאירועים מסויימים ותגובות חלופיות. יש גם אפשרות לקורס שנקרא scit לקוגניציה חברתית, שעוזר גם כן בקריאת המפה החברתית טוב יותר.. השאלה היא היכן שורשי הבעיה? האם בהתנסות הפרקטית, או שנעוצים במקומות התפתחותיים בסיסיים יותר? בהצלחה רבה חסויה יקרה. מאמין שמכיוון שאת באה עם מוטיבציה לעשות שינוי - הוא יקרה. שבת שלום, סיון.

15/03/2019 10:18

אני לא יודעת מה לעשות. אני אחרי גיל 40 ונשארתי בלי חברים וחברות אף חבר או חברה עם אני רוצה לבלות כמו פעם שביליתי היום אין לי אף אחד. לפני שש שנים חברה שלי ז"ל נפטרה והיו לנו חברים וחברות אבל אחרי שחברה שלי ז"ל נפטרה הקשר נותק עם החברים אפילו הטלפונים שלהם נאבדו לי מאז אף אחד לא מתקשר אלי ומדובר בשש שנים בנוסף אין לי שום מסגרת כל הדברים האלה מכניסים אותי לדכאון. אני לא מחפשת טיפול עם כדורים כימיים או כאלה אבל אני רוצה להרגיש טוב בכל זאת לא לקום כל בוקר עם דכאון שכולם חברים של כולם ורק אני היחידה בעולם שאין לה חברים. מה אני עושה? יושבת מול הטלוויזיה והאינטרנט ומנקה זה מה שיש לי לעשות. כן יש לי משפחה מקסימה בית מקסים אבל אף חברים אין לי. גם אני מקבלת ביטוח לאומי ואני תחת הפיקוח של אימא שלי כך שאין לי הרבה כסף להירשם לחוג או כאלה דברים. אני לא רוצה שיקומים וכאלה בעבר אני הייתי זה לא עשה לי טוב. אני בסך הכול אשמח לעצה איך להרגיש טוב גם לבד? איך לא להרגיש את ההרגשה שכולם עם כולם שהדשא של השכן ירוק יותר ורק אני לבד בעולם? זה נורא להרגיש את ההרגשה המדכאת והפסימית הזאת. 

15/03/2019 10:34

אין לי פייסבוק אימא שלי אחראית לכסף שלי אני מקבלת ביטוח לאומי גם ההורים שלי כך שאפילו עם אני רוצה ללכת לקורס או ללמוד ואפילו לחוג אני לא יכולה ואין לי כרגע סל שיקום גם עם יעשו לי התור יקח זמן לכן אני כותבת לך. בבקשה איך אני יכולה להרגיש טוב גם לבד ולא לחשוב מחשבות פסימיות ומדכאות על חוסר חברה ושלא אוהבים אותי זה עושה לי ממש רע בלב

15/03/2019 12:57
תהליך     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

שירלי מצטער לשמוע שאת במצב המייאש הזה. אני חושב שאין הרבה ברירה אלא לבנות תכנית של חזרה למסגרות שיקומיות. יש מספיק אפשרויות היום שהן שונות ממה שהיכרת בעבר, ויותר יתאימו. מתכנית "עמיתים" ו"יאללה מבלים". בהקדר הזה, ממליץ לחפש מקום שנותן קורס scit שעוזר לחזור לתפקודים בינאישיים טובים יותר. אני לא חושב שפתרונות מיידיים יספקו אותך, הפתרונות לדעתי יבואו ברמת התפקוד דרך ההתמודדות עצמה עם הקשיים. תוך כדי תנועה. עד שיהיו מסגרות שיקומיות אני הייתי מתחיל לבנות לו"ז שבועי. בו פעיליויות יומיומיות פשוטות, חלקן מהנות וחלקן מצריכות אחריות. לשלב ביניהן. פעילויות מהנות יכולות להיות סיבוב מחוץ לבית לקנות משהו קטן. פעילויות של אחריות יכולות להיות כלים/כביסה/סידורים. גם יתן יתרון מול ההורים ;)

11/03/2019 11:39

הנכדה קשורה לאימא שלה מאודדדד.לא הולכת לאף אחד מלבד אבא.אני משתדלת להיות יותר איתה ועים אימא שלה,,,שמרתי עליה שבוע, והיה הכול בסדר,,,רק שעכשיו היא ממש בוכה שרואה אותי.האים היא בגיל הזה יודעת אולי שאים אני אקח אותה נמשל מהגן (שזה ממש בבכי) האים היא כניראה חושבת שאים אני אקח אותה אז אימא שלה לא תהיה בזמן הקרוב?? איך כן אפשר להתקרב אליה?? יש לציין שהנכדים שלי האחרים קשורים אלי מאוד,, ואין ילד שאני פוגשת ברחוב שאין לי גישה אליו , אני ממש יודעת איך לגשת .תודה אים אוכל לקבל עצה?

13/03/2019 07:24
נכדה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

מזל היקרה, נשמע שהנכדה עוברת תהליך טבעי של חרדת פרידה מהאמא. נכון שלחלק מהתינוקות זה קל יותר (טמפרמנט שונה), אבל בנפשה חוששת שכל פרידה מסומנת כנטישה פוטנציאלית. היא בשלב בו הזיכרון (קביעות האובייקט) אמור לשרת את הידיעה שאמא תחזור. אבל אולי בלא מודע יש עדיין משהו שאומר שהצרכים הבסיסיים של החזקה לא סופקו במלואם. ויש לנכדה פשוט צורך באמא. זאת למרות שאת סבתא נהדרת, ואולי זה קצת פוגע בך, שכן עם שאר הנכדים זה לא היה ככה. הנכדה יודעת מה היא צריכה. אין על זה וויכוח. המציאות אמנם לא תמיד מותאמת לצרכים אלו. ואמא כן צריכה להעדר לעתים. רק הזמן בשילוב המענה המותאם לצרכיה יעשו את שלהם. תוכלו לעשות פעילויות מהנות של שלושתיכן ביחד? נכדה+אמא+סבתא?

13/03/2019 01:12
נישואין     ו    מורן מורן    

בן זוגי מאובחן כבעל הפרעת אישיות גבולית, הוא עובד ומתפקד כרגיל, אבל יש הרבה דרמות. אנחנו שוקלים להתחתן, ואני מאוד חוששת מהרגע שיהיו לנו ילדים, השאלה שלי, האם יש איזה טיפול או איש מקצוע שיכול לעזור לו ואולי לשפר את מצבו? תודה

13/03/2019 07:08
הי מורן     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

מורן היקרה, קודם כל ברכות. אם החלטתם למסד את הקשר ולהתחתן כנראה שלצד הקשיים יש הרבה נקודות של אור ואהבה. אני מבין כמה שזה לא פשוט להשאב לדרמות שמרוקנות כל כך. את כדמות מטפלת ראשית (ברצינות) ללא הכשרה מקצועית בתחום זקוקה לעזרת איש מקצוע. לכן טיפול זוגי עבור שניכם זה הכרח, ורצוי ממטפל שמוכשר בDBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי) שמותאם להפרעות אישיות.

11/03/2019 11:19

שלום רב.
אני לוקחת תרופות נגד דיכאון הרופא הוסיף לי כדור נוסף קלונקס רק ביום חמישי ועדיין אני מרגישה שזה לא כל כך משפיע לא יודעת למה לקחתי שלוש עכשיו אני לוקחת ארבע, הוא אמר שזה יעזור לי. יש לי אבא חולה בדמנציה ואני גרה עם הוריי וכאשר אני רואה את אבא שלי שיש לו גם בעיות בלב זה מכניס אותי לחוסר מצב רוח ואפילו עצבנות קלה. הייתי שמחה עם תוכל לעזור לי איך לצאת מהמצב רוח הירוד הזה גם במצב כזה מה עושים בבית שאני מרגישה ככה 
תודה רבה

13/03/2019 06:55
הי גילי     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

גילי, נשמע שאת מתמודדת עם מצב נורא לא פשוט. צר לי שאבא לא במיטבו. לראות תהליך התדרדרות של דמות כה משמעותית בטוח שמשפיע לרעה עלייך ועל כולם במשפחה. דרושים כוחות רבים בכדי להיות בעמדה של מי שעוזרת, בעת שאת בעצמך זקוקה לעזרה. אין מנוס מלהרגיש רע. צריך לחזק את עצמך ואת סובביך בתמיכה רבה. לדבר על התחושות שעולות מול קרובייך בפתיחות זה חשוב. ולבקש עזרה של איש מקצוע בתחום זה מתבקש. בקרב אנשי הטיפול הרבים ישנם מומחים לטיפול נפשי כאשר הרקע הוא גופני. מדובר בפסיכולוגים רפואיים שיודעים לתת מענה רלוונטי לאדם ומשפחתו. לגבי שאלתך כיצד לרומם את מצב הרוח, אני מודה שזו שאלה שקשה לענות מבלי להכיר את האדם. אינני יודע אילו פעילויות הסבו לך הנאה בעבר, או באם יש לך חיי חברה פעילים (או בן זוג). לא ציינת באם את עובדת? בעלת תחביב כלשהו? אני מאמין שעל ידי עשיה למען עצמך ולמען זולתך התחושה תשתפר במעט. וזו בזכות התפיסה העצמית (אקטיביות לעומת פאסיביות / תחושת מסוגלות לעומת חוסר אונים). אני גם מאמין שיש מקום לשים את הצרות בצד מדי פעם ולעשות משהו מהנה עבור עצמך. באופן קבוע (אולי אחת לשבוע?) לקבוע יציאה לים?סרט?קניון?הצגה? אולי אחת לחודש לצאת לטיול (תיירותי) מחוץ לעיר? פעילויות שכאלו יכולות לתת מרחב עבור עצמך לנשום בו, ועוגן למשהו עתידי שיסב לך הנאה ויחזיק קצת תקווה. לדעת שמשהו שמצפים לו נמצא מעבר לפינה זה דבר נהדר.

08/03/2019 13:00
התחברות רגשית     ו    מאיה מאיה    

ילדתי לפני חודשיים, אני לא מצליחה להתחבר לתינוק שלי מהבחינה הרגשית. זה ילד ראשון, לכאורה אני מטפלת בו ועושה כל מה שצריך, אבל מרגישה שאני נטולת רגשות. זה מאוד מלחיץ אותי, האם אני חווה דיכאון אחרי לידה? מה אני אמורה לעשות? מרגישה נורא.. 

08/03/2019 14:06

מאיה היקרה, ראשית אאחל לך מזל טוב :) אין ספק שהולדת תינוק משנה הרבה דברים.. ההורמונים משתנים, מצב הרוח, תחושת הזהות, העייפות, החרדות מפני העתיד ועוד. עד 80 אחוז מהאמהות סובלות ממה שמכונה baby blues. מדובר אכן במצב רוח שלילי בשבועות הראשונים שלאחר הלידה.יש לזה ביטוי גם בסף תסכול נמוך, עייפות וחרדות. במידה ומצב הרוח הופך לשלילי לאורך זמן ובאופן קיצוני אולי את אכן סובלת מדיכאון לאחר לידה. מה שמאפיין לעתין בחוסר אונים, חוסר ערך, עצבות, בדידות. בכי לעתים קרובות ואשמה. ייתכן שאת חווה סוג של דיכאון לאחר לידה. אולי בעוצמה נמוכה. חשוב לשים לב למאפיינים כמו תמיכה מבני המשפחה ובן הזוג, תזונה מותאמת ושינה תקינה. אם העניין ממוקד בחוסר יכולת להתחבר רגשית לתינוק אולי יש שורשים פסיכולוגיים לכך. ביכולת להתמסר לתלות בך. אולי זה קשור לכך שתינוק בחודשים הראשונים עדיין לא מגיב אלייך ונותן לך משהו שאת זקוקה לו. חשוב להקדיש זמן להווייה האמהית. החיבור האמהי הוא חיבור של נתינה אינסופית. הזמן שלכם ביחד חשוב. להיות מותאמת לקצב האיטי יותר. לתחושת הגוף שמוצמד אלייך.

06/03/2019 11:27

עובר עלי לחץ מאוד גדול גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. אני חשה לפעמים דפיקות לב מואצות מחשבות טורדניות שלא מפסיקות עצבנית מאוד בנוסף לתרופות פסיכיאטריות וטיפול פסיכולוגי שאני מקבלת כיצד מבחינתך אני יכולה לחיות יותר בחיוביות?

08/03/2019 10:01
אשמח לתגובה     ו    מיכל מיכל    
08/03/2019 13:22
לחצים     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

מיכל היקרה, צר לי לשמוע שאת חווה קשיים כה רבים. זה מאוד לא פשוט לנסות ולהחזיק חיים תפקודיים כאשר נפשית ישנו משבר ותחושת קריסה. אני מבין את התסכול שלך. ואת הצורך שהסבל יעבור באופן מהיר. אך יש לזכור שאת נמצאת בעיצומו של תהליך טיפולי. יש לך פסיכיאטר ופסיכולוגית. ואני מתאר לעצמי שישנה תקשורת ביניהם לגבייך. זאת בכדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר עבורך. אני לא יודע איך לעזור ולהוסיף מעבר למעטפת הטיפולית שכבר קיימת. תשאלי את עצמך ואת הפסיכולוגית לגבי הטיפול שניתן : אופיו, מטרותיו, ציפיותייך ממנו. ואולי מתוך היכרות טובה יותר איתך היא תוכל לעזור טוב יותר. כן הייתי יכול להניח עקרון שלדעתי הוא חשוב - לתפקד ככל יכולתך (ואף יותר), למרות הקושי.. ולעבוד על התחושות שקיימות. גם אם הן בלתי נסבלות. חשוב לאפשר לנפש האדם להכיר בסבלה. העשייה, האתגר שבהתמודדות, ההכרה בהצלחות הקטנות, והתאמה מחודשת של פרספקטיבה על חייך יסייעו אולי. אלא אם ישנן טראומות עוצמתיות וקשות מנשוא בעברך. אלו זקוקות לעיבוד בטיפול.

08/03/2019 13:52
תודה רבה     ו    מיכל מיכל    
05/03/2019 08:39

כאשר ביקשתי לפני כמה שנים ללכת למקום מסוים אחר באותה המסגרת אמרו לי באותו מקום שאין שום בעיה שישלחו אותי למקום האחר אני לא רוצה לפרט איזה מקום מסיבה אישית גם יש לי חרדה ממה שעברתי אז קשה לי לפרט. כאשר התקשרתי לאותו מקום פתאום אמרו לי שאין לי סל שיקום והם לא יכולים להחזיר אותי וגם לא צריך לעשות לי עוד פעם סל שיקום כי חושבים שאני לא מתאימה יותר. אני כעוסה מאד נפגעתי מאד למרות שעברתי טראומה מכל מה שעברתי במשך השנים מהמסגרות האלה הפסיכיאטריות וכו' ואני עצבנית הרבה אני עד  כדי כך כעוסה וחרדה ממה שעברתי במיוחד שמשרד הבריאות החליט שאני לא מתאימה ועוד כל מה שעברתי שם אשמח עם תיתן לי עוד ראיון קטן איך להוציא את הכעס לא על גורמים אלא לבד איך להשתחרר מכל הכעס והעצבים האלה? 

05/03/2019 08:45
המשך     ו    חסויה חסויה    

מרוב עצבים אני רוצה להוציא את הכעסים על אותם אלה במסגרת שזרקו אותי לכלבים ומה שעשו לי שבגללם אני  בטראומה ההורים שלי אומרים לי תחשבי על ההווה והעתיד ועל תחזרי לזה קשה לי לצאת מההרגשה המעצבנת הזאת אשמח עם תוכל לעזור לי איך להוציא כעס לבד אשמח לכלי קטן כי בזמן האחרון אני מאד עצבנית ממש תודה

05/03/2019 12:20

ממש מצער לשמוע שהאינטראקציה עם שירותי השיקום הביאו למפך נפש. את שואלת מה לעשות עם הכעס. ואני רק יכול לחשוב על עיבוד העניין בתוך טיפול. אולי מטפל עם אוריינטציה שיקומית יוכל לעזור הן בעיבוד הטראומה והן בחשיבה קדימה לאופקים שיקומיים אחרים. אני ממש מקווה שהחיים יתחילו להסתדר, ושהעולם יאיר לך פנים.

04/03/2019 18:21

שלום סיון.
אני חייבת את עזרתך. קיבלתי טיפול פסיכיאטרי שגוי ובנוסף יש לי אבא חולה בבית בדמנציה. אני גרה עם הוריי אימא שלי עצבנית מאד קשה לי לראות את אבא שלי במצב כזה כל דבר קטן אני מתעצבנת על אימא שלי עם היא עונה לי, אני גרתי בעבר בדיורים כאלה או אחרים ואני עדיין עם כל זה רוצה לגור בבית מספיק עברתי טראומה גם בטיפולים וגם בדיורים האלה. מצד אחד המשפחה תומכת אבל כאשר יש ריב בבית ואימא שלי מתחילה לענות ולריב איתי אני לא יכולה להתאפק ולא לענות לה אני גם עונה לי בעצבים על הרופאים הפסיכיאטרים שהכניסו אותי בעבר לטראומה וגם בדיורים התייחסו אלי בצורה בזויה. אני לא בטיפול היום רק הרופא משפחה נותן לי את התרופות גם הרופא לא עוזר לי הרבה שמדברים איתי על פסיכיאטרים וכאלה ישר עולים לי עצבים גם אני בחרדה מזה שאבא שלי חולה אבא שלי היה תומך בי מאד הוא תמיד היה נגד זה שאמשיך עם הטיפול המשפחה הייתה ונשארה טובה אלי אבל שאני עצבנית אני גם רבה עם האחים שלי וישר מזכירה את הרופאים האלה מרוב עצבים זה בגלל הטראומה שעברתי בעבר בטיפולים האלה והדיוריים וכל זה. ניסיתי לדבר עם הרופא משפחה והוא אמר לי להמשיך לקחת את התרופות כמו שהם כואב מאוד על המצב של אבא במיוחד לי שאני רואה אותו בבית מבולבל אולי טיפול פסיכולוגי פרטי מתאים לי אני יתייעץ עם אח שלי אבל כרגע אני לבד במערכה האחים שלי נשואים הם לא גרים בבית לא רואים מה קורה לאבא שלי הם גם לא מזמינים אותי אליהם ושיש ריב עם אימא שלי ואני רוצה לדבר איתם הם לא מתייחסים רק שאני מרגישה טוב אז הם אומרים לי את לא תחזרי לטיפול יותר אנחנו תמיד תומכים בך וכו' שאני עצבנית אני לא יכולה לא לענות זה גם חלק מהטראומה בטיפולים שעברתי וגם לראות את אבא שלי במצב כזה קשה לי. מה אני אמורה לעשות? רק על תגיד לי לחזור לפסיכיאטרים כי זה קטע רגיש אצלי ואני מתעצבנת בקלות. תודה על התמיכה והעזרה סיון ערב טוב

05/03/2019 10:58

דנה היקרה, אני ממש מצטער לשמוע שעברת דרך ייסורים מהמערכת הפסיכיאטרית. יש פתרונות טיפוליים פרטיים שיכולים להיות רלוונטיים למצבך (פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים). אני מאמין שמענה רב מערכתי הוא הנכון למצבי מורכבות. מרפאות לבריאות הנפש ציבוריות או דרך קופת החולים. אני מבין שזה מתסכל לשמוע את זה. אני פשוט יודע שדרך האפשרות הציבורית יהיה אפשר לקבל שירותי שיקום. ומשם לנסות להתקדם לעצמאות בחייך. אלא אם יש באפשרותך להסתדר בכוחות עצמך בתחום התעסוקתי ולקיים את עצמך בדיור עצמאי. יש לידיעתך גם אפשרות היום להכנס לבתים משקמים או בתים מאזנים (תבדקי בגוגל). שם לקבל טיפול ראשוני נעים ואנושי. ואולי להמשיך לשיקום פסיכוסוציאלי שם.

03/03/2019 21:04

 שלום רב,
 
שאלה-כיצד גורמים לבן אדם שמאמין באמונה שלמה (ופועל כמו רובוט) שהפעולות והדברים שהוא עושה בחייו אינם נכונים ופוגעים בו (לא קשור להתמכרויות למיניהם)?
לדבר על ללכת לטיפול לא בא בחשבון כי הבן אדם אומר "הכל בסדר איתי ואני יודע מה אני עושה". אני חושדת שהוא מאמין שהוא עושה דברים נכונים מתוך אמונה שהוא הכניס לעצמו ,אבל באמת שמבחוץ מסתכלים על פעולותיו והן שגויות ומזיקות לו בחייו.
 
איך ,איך אפשרי לגרום לבן אדם כזה להתחיל אפילו להטיל ספק בפעולותיו ,מה אפשר להגיד ,איך אפשר להאיר את עיניו?
 
(בבקשה לא לכתוב-עד שהוא לא רואה אי אפשר לעשות כלום,כי אני מאמינה שיש דרך לפתוח את עיניו של בן אדם מוקדם ממאוחר-רק לא יודעת איך:)
 
תודה !

04/03/2019 00:26

מור היקרה. קשה להודות בפני אחרים שמשהו לא בסדר. גם אם אני יודע את זה בעצמי. ואם אני לא יודע את זה בעצמי ואני פוגע בסביבה - אז מה? מור, אני לא יודע כל כך איך להבין את הסיטואציה.יש פה תיאור כללי ביותר. ממה הוא או אתם סובלים שנובע מדפוסי ההתנהגות שלו? האם צריך התערבות חיצונית של פסיכיאטר או רווחה?

03/03/2019 22:46
תת מודע?     ו    אור אור    

שלום רב,
 
עד כמה שידוע לי הפסיכולוגיה לא מאמינה בתת מודע. אם זה אכן נכון ,וגם אם זה לא נכון , (הרי אין מקום פיזי במוח האדם שרואים את התת מודע אם הוא אכן קיים),איך אפשר להסביר את התופעה לדוגמא: כאשר מדברים עם מישהוא בפעם הראשונה שפוגשים לא שומעים בראש או מגבשים באופן מודע דעה על אופיו אך אחרי זמן מה (שהבן אדם כבר לא מול העיניים), יש לנו דעה מגובשת על אופיו (שגויה או נכונה),בגלל ,צורת דיבור ,שפת גוף ועוד,וכל זה המוח קלט תוך כדי הדיבור עם הבן אדם ,אבל את המחשבות האלו לא שמענו את במוח תוך כדי השיחה איתו/ה. מי גיבש את המחשבות על אופיו של הבן אדם?
 
או דוגמא נפוצה אחרת: פועלים על פי אמונות מסויימות אבל לאו דווקא שומעים אותן לפני או תוך כדי ביצוע הפעולה ,האמונה /מחשבה על למה זה נכון לעשות את הפעולה נמצאת ב"תת מודע". 
 
האם הוא אמיתי (שוב,אין מקום פיזי במוח לזה),ואם זה לא התת מודע ,אז מה זה כן?
 
תודה רבה!!!

04/03/2019 00:19

הי אור, שאלה מעניינת. הפסיכואנליזה וחקר המוח עמלים מעל למאה שנה על תשובה לשאלה שלך. כמובן שאין מקום ספציפי במוח שנקרא תת מודע. המוח פועל בתצורה של הפעלת רשתות עצביות, שבכל רשת פועלים מרכזים רבים ביחד כדי לשרת את המטלה הנוכחית של האדם. לדוגמה - רגשות, זכרונות ויזואליים, הפעלה של מערכות אוטונומיות, וסימולציה באונה הקדמית משמשים אותי מחדש בכל פעם שאפגוש בסיטואציה בה אצטרך לפעול מול בנאדם. בעת מפגש שכזה המוח מנסה לשלוף מידע ישן רלוונטי ולהתאים אליו את המידע החדש. כך שבחלקיק שניה "גיבשתי" דעה שהוא אדם נחמד (לדוגמה) כי הוא מחייך ושיניו בוהקות. ואני כבר יודע כיצד עליי לפעול. אלא שזה לא אני שמגבש דעה כל כך מהר. אלא הלא מודע. הוא רשאי לעשות מיליוני חישובים מורכבים ביום אליהם אין לי זמן או יכולת להיות מודע. רק לתוצרם הסופי. בקיצור, רוב העולם הרגשי והחוויתי שלנו איננו מודע. סריקות מוח מראות שהמוח קודח גם במצב מנוחה. המוח צורך 20 אחוז מהאנרגיה הזמינה של הגוף כדי לתפעל את עצמו. לך אין גישה לשפת הקוד. רק למה שיוקרן על מסך המודע.


תוכן מומלץ
Copyright © 2019 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!