פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..
מבררת לגבי חברתי הטובה. בחורה בת 16 פלוס שלאחרונה רזתה נורא וכמעט לא אוכלת. מדברת כל היום על כמה שהשמינה ובלי שמחת חיים. אם מדובר באנורקסיה, איך אני משכנעת אותה ללכת לטיפול? בתור חברה טובה, מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לה להתמודד? היא נראית נורא.
רונית אני שמח שלחברה שלך יש חברה כמוך. במידה וחברתך אכן סובלת מאנורקסיה היא זקוקה להתערבות טיפולית, שכן מדובר במצב שעלול בהחלט להוות סכנה לשלומה. אני מציע: (1) לדבר איתה באופן ישיר על החשש שהיא בכיוון לא טוב. תראי איך היא מגיבה. ייתכן מאוד שהיא תכחיש שיש בעיה. לא לכפות עזרה. פשוט תהיי איתה. לא אומר לתת לגיטימציה לדרך שלה להרגיש טוב עם עצמה, אלא, להראות שאת מבינה שהיא בכלל מתמודדת עם רגישות למראה החיצוני ולדימוי העצמי. (2) הסבי את תשומת לבם של ההורים שלה במידה ואתם בקשר. אם הם לא מתייחסים לכך באופן המשקף את רמת החומרה הנכונה אז (3) ליזום פניה ליועצת בית הספר. את יכולה לבקש ממנה שתשמור על הפניה שלך כאנונימית, במידה ואת חוששת לאבד את אמונה של חברתך בך. אני מאחל לך בהצלחה. כל הכבוד על היוזמה. מקווה שתצליחי לעזור לה! היא זכתה בחברה טובה.
ליבי שלום יש איזור ספציפי יותר שהיית רוצה? יש עדיפות רק למטפלת?
שלום וברכה. אני פונה בנוגע לילד בגן בו אני עובדת כסייעת. ילד בן 4 שמדבר כל היום על מכוניות, בקיא בכל הדגמים, ממעט לדבר על נושאים אחרים ואיננו יוצר איטרקציה חברתית תקינה עם חבריו לגן. כאשר אני פונה אליו, לרוב הוא מגיב בקרירות או שותק. האם המאפיינים שציינתי מתאימים לתסמונת אספרגר? במידה והתשובה חיובית, כיצד אוכל לסייע לו, ממקומי כסייעת בגן הילדים?
הי יעל, כל הכבוד שאת מגלה עניין בשלומו של הילד, ברווחתו ובעתידו. אני אגיד שאבחון נעשה על ידי אנשי מקצוע ובוודאי שלא בהתכתבות על סמך אינדיקטור כזה או אחר. ונכון שיש סימנים מחשידים אך עלייך להסב את תשומת ליבה של מנהלת המסגרת לנושא. ושהיא תפעל על פי שיקול דעתה המקצועי. אולי תיזום שיחה עם ההורים והתייעצות עם גורמים מטעם העירייה.
אני עכשיו אחרי השתוללות רצינית של בן ה - 8 שלי. עדיין המומה. התפרץ בכעס כי אחותו נגעה לו בילקוט ושבר אגרטל זכוכית. זה ממש לא פעם ראשונה, אבל אף פעם לא הגיע לכאלה רמות. איך אני אמורה להגיב? להעניש? להבליג? ומה עושים עם זה בכללי? אשמח לקבל תשובה מהירה
דנה שלום, אם אין זו הפעם הראשונה שלילד מופעי זעם, ואם את לא מרגישה שיש לך את הכלים להתמודד - ההמלצה היא לפנות למרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער בה יש לצוות אפשרות לטפל פרטנית בילד, וגם להדריך את ההורים (תחפשי הסמכות החדשה), ולעתים לשלב גם טיפול דיאדי (ילד + הורה בפגישה משותפת). בנוסף הם יכולים להעריך באם לוקה בהפרעת קשב עם היפראקטיביות וקווים וזקוק להתערבות תרופתית.
אני בן אדם אימפולסיבי. ככה לפחות אשתי טוענת. רציתי לדעת מה אפשר לעשות ברמה הפסיכולוגית, אבל אין לי סבלנות לבוא למפגשים. יש אפשרות לקורס אינטרנטי שילמד אותי לשלוט על עצמי ולחשוב לפני שאני פועל?
אחד העקרונות, בחלק מהגישות של טיפול פסיכולוגי הוא עצם העבודה העצמית בתוך הדבר שקשה להתמודד איתו. אם תעשה טיפול שלא מצריך סבלנות כדי לעבוד על סבלנות אז מה עשית.
שלום רב :- עברתי אירוע ירי קשה אשר לפי הקלעים שרגל ימין ישנו פגיעה קשה בעצב הטיביאלי ובעצס הסאנסורי ( הסורל ) מקשה עליי מאוד בהליכה ולא מצליח לישון ומרגיש חרדה ודיכאון כול הזמן לאחר הניורולוג ציין הפגיעה שקעבלתי בעצב הן לצמיתות כיצד אוכל לקבל עזרה על ידי צוות הפסיכולוגים שלי , שנית לאחר שעברתי אירוע ירי קשה אני נזכר כול הזמן באירוע ולא מצליח לישון בלילה וכול הזמן הזמן מחשבות וחרדות ובידוד , איך אפשר להתמודד על זה , גם כן לאחר האירוע ירי
נשמע שעברת אירוע נורא קשה. הפגיעות הפיזיות שם ומזכירות את רגעי האימה. אתה זקוק לכל העזרה שתוכל לקבל במצב הזה ובהקדם. האם אתה צריך עזרה שאמליץ לך לאן לפנות? אם כן תכתוב בחזרה איפה אתה גר. ובמידה והטראומה קרתה במסגרת שירות מדינה אולי אתה זכאי לטיפול דרך משרד הביטחון.
שלום רב,
מבקשת תשובות לשתי שאלות בעניין איבחון פסיכודיאגנוסטי שנערך לזוג בהליכי גירושין.
1. לאחד מבני הזוג נערך איבחון ע"י פסיכולוג קליני, לשני נערך ע"י פסיכולוג בהתמחות לפסיכולוגיה קלינית. האם לא צריכה להיות אחידות בכישורי שני המאבחנים?
2. לאחד מבני הזוג נערך מבדק tat, לשני נערך מבדק cat.
האם זה תקין?
(לפי מה שגיגלתי, מבדק cat נערך לילדים)
תודה מראש על התשובות
שושנה שלום, 1) גם אם אבחון נערך ע"י מתמחה בפסיכולוגיה קלינית הרי שמדריך בעל הסמכה בוחן את האבחון וחותם עליו , ובכך האבחון שווה ערך ומשקל לאבחון שנערך על ידי מומחה. 2) את מעלה נקודה שאכן יש לתת עליה את הדעת. מבחן CAT הוא מבחן שיערך לילדים ונוער עד גיל מסויים. ואינני מכיר באפשרות להעביר את האבחון הזה למבוגרים.
האיבחון הפסיכודיאגנוסטי המדובר נמצא בחוו"ד, ובו:
1. הן מדריך והן הפסיכולוג שבהתמחות קלינית חתומים על האיבחון
2. נכתב במפורש שלאחד מבני הזוג נערך מבדק cat
האם זה אתי? האם זה 'עומד בדרישות'?
לציין שהאיבחון נעשה לצורך מסוגלות הורית, וחווה"ד הוגשה לבימ"ש לענייני משפחה.
שושנה שלום שוב, יש לקחת בחשבון שנעשתה טעות בתום לב. כך שהועבר המבחן הנכון אל צויין בדוח משהו אחר. לא יודע לומר כיצד משפטית יש להתנהל מכאן. תתייעצי עם מייצגך המשפטי כיצד להתנהל מכאן. בהצלחה רבה שושנה. סיון.
היי אני חווה לפעמים תחושות מוזרות כמו דופק מהיר פתאום תחושה של חמימות בידיים וברגליים גלי חום שבאים פתאום סחרחורות וחולשה קושי לישון ושינה לא רציפה עייפה תמידית ...פתאום מועקה כזאת מופיעה לפעמים ללא כל סיבה נראית לעין.. רצון פתאום לבכות לא יודעת למה אי שקט נפשי...ולפעמים מרגישה כאילו נגמר לי האוויר עצבנות ומצבי רוח משתנים רציתי לדעת האם זה חרדה מה זה יכול להיות?תודה מראש
הי קרן, שמח שאת פונה לעזרה. נשמע שאכן מדובר בתסמינים הקשורים למצבי חרדה. אני ממליץ בתור שלב ראשון לפנות לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו. ראשית בכדי לשלול ממצאים פיזיולוגיים או בעיות רפואיות אחרות שמייצרות את אותם התסמינים, ושנית בכדי לבקש הפנייה לפסיכיאטר דרך הקופה. לדעתי, גם אם תתחילי טיפול בנוגדי חרדה או נוגדי דיכאון - פני לפסיכולוג להתייעצות לגבי טיפול. ייתכן וימליץ על טיפול באוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית לניהול מצבי החרדה. בהצלחה. ותרגישי טוב.
עוד שאלה נוספת האם החרדה יכולה להוביל לכאבים פיזים כרוניים?כמו תחושה של שרירים נוקשים כאבי גב וכתפיים?תמיד בכאבים ותמיד תחושב של שרירים תפוסים ונימול
אין לי ידע לגבי תופעות ספציפיות כפי שתארת. אך כששרויים בחרדות, הרבה תופעות פיזיולוגיות עלולות לצוץ.שהרי הורמוני הסטרס (קורטיזול ואדרנלין לדוגמה) פוגעים בטווח הארוך בתפקודים מסויימים של הגוף. הגוף מגיב ולא מצליח להיות במצבי רגיעה שאמורים לסייע בריפוי הגוף.
אני סובלת מפיברומיאלגיה בשילוב עם ADHD. שמעתי שטיפול בקנאביס רפואי יכול מאוד לעזור אבל מפחדת להתמכר. שמעתי שגם יכול לגרום לדיכאון. האם יש מחקרים אמינים בנושא? מה כדאי לי לעשות?
הי כרמית, האם התייעצת עם פסיכיאטר לגבי הנושא? הכתובת לבחינת הנושא של טיפול תרופתי (בהתייחס לקנאביס כאל תרופה לכל דבר) הינו רופא. אדביק כאן קישור לאתר משרד הבריאות בו מפורסמת רשימת הרופאים המורשים להנפיק רשיונות. ממליץ לפנות, לשאול, לחשוב על היתרונות והחסרונות. תרגישי טוב! ובהצלחה כרמית.
אני בת 40 לא נשואה, חסרת עבודה עברתי טראומה נפשית דווקא באשפוז וטיפול פסיכיאטרי לפני הרבה שנים ועדיין אני בטראומה מזה. אני לא רוצה כרגע ללכת לטיפול עקב הטראומה שגרמו לי בטיפול ובאשפוז אבל אני כן רוצה לפחות כרגע לעזור לעצמי לצאת לבד מכל הטראומה הרגשית הזאת. אני מאוד תלויה במשפחה שלי ויש לי משפחה תומכת,הם בעצמם טוענים וגם הרופא משפחה שאני לא צריכה לחזור לטיפול הם אפילו מתנגדים. בגלל כל הטיפול השגוי וכל הטראומה שעברתי איבדתי חברים ואני מרגישה בדידות רגשית וחברתית,אין לי עבודה,אני לא נשואה נכון שיש לי משפחה תומכת מאוד אבל מצד שני יש לי כאב לב מאוד גדול מכל מה שעברתי מהחוסר חברה וחוסר עבודה. הרי מי יקבל אותי לעבודה אחרי שעברתי טיפול פסיכיאטרי? בבוקר אין לי לאן לצאת מהבית אני הרבה באינטרנט אני יודעת שתכתוב לי ללכת כן לטיפול אבל כרגע זה בלתי אפשרי. גם ההתנגדות של המשפחה ואפילו הרופא משפחה. מלבד המשפחה אין לי אף אחד ולכן אני כותבת בפורום כדי לקבל תמיכה ועצה בלי טיפול כרגע כמו שציינתי איך להרגיש יותר טוב עם עצמי ולהיות אופטימית ושמחה למרות מה שעברתי למרות הבדידות למרות שאין לי עבודה איך לקום בבוקר בשמחה בלי כל המחשבות על העבר במיוחד המחשבות הטראומתיות שעברתי באשפוז וטיפול פסיכיאטרי? אני ממש אודה לך מכל הלב.
יעל היקרה, מצער לשמוע שהחוויה שלך מטיפול פסיכיאטרי הינה טראומטית. שקלת לפנות לסיוע סוציאלי? הייתי בודק דרך שירותי הרווחה בעיר מגורייך אם ישנם פרוייקטים שיכולים להיות רלוונטיים עבורך. אולי עזרה שיכולים להציע בהפנייה לגורמי תעסוקה או שירותיים שיקומיים.
שלום,למיטב ידיעתי בשביל ללכת לטיפול יש צורך בהפנייה מקופ"ח. הבעייה שאני לא רוצה שיהיה לזה שום רישום. הבנתי כי ניתן ללכת באופן פרטני ואז באמת זה לא נרשם בשום מקום והקופה לא יודעת (זה נכון?). הבעייה שמדובר בעלויות שאין לי אפשרות לעמוד בהן. האם זו האופצייה היחידה? הדרך היחידה ללכת מבלי שזה ירשם איפשהו זה רק ללכת באופן פרטי? תודה
באם את מעוניינת לקבל טיפול במסגרת ציבורית (מרפאה לבריאות הנפש, קופת חולים, פסיכולוג פרטי שעובד עם הקופה) אז הרישומים אכן נשמרים במערכת. אך אלו מוגנות מתוקף החוק בסודיות רפואית. אצל פסיכולוג פרטי גם כן ישנם רישומים אך אלו נשמרים אצלו בלבד (מלבד מקרים נורא חריגים שבית משפט צריך לאשר לחשוף מידע). אולי ישנם פסיכולוגים שניתן להשיג אצלם תעריף מוזל דרך ארגונים מסויימים.
שלום רב, אני נשואה עם שני ילדים אחד בן 4 והשני בן שנה ובעלי(שהוא גם האבא של הילדים) באופן קבוע מנבל את הפה שלו ליד הילדים ולאחרונה התחיל להגיד מילים קשות לגדול(כשהוא מעצבן אותו וזה קורה על בסיס יומיומי כמעט) כגון: "יא חרא", "יא אפס" .. אמרתי לו להפסיק וככל שמבקשים ממנו ככה הוא נהיה אגרסיבי יותר. אמרתי לו שזה יעשה לו דימוי עצמי מאוד נמוך והוא טוען שישכח את זה.. (והילד זוכר כמעט הכל מאז שהוא נולד ולא שוכח כלוםםםם) רציתי לשאול איך מתמודדים עם דבר כזה ומה ניתן לעשות לגבי הבעל? תודה מראש
בלה היקרה, נשמע שבעלך מוציא את תסכוליו במקום הלא נכון. ייתכן והוא סובל בעצמו מקשיים וזקוק לייעוץ של איש מקצוע. לכך הייתי ממליץ על פנייה לפסיכולוג לטיפול פרטני. ואם בעייה זו צצה בהקשר של התקשורת הזוגית ביניכם אמליץ על מטפל זוגי (לא בהכרח פסיכולוג). מה האזור המועדף לקבלת המלצות על אנשי מקצוע?
יש לי ילד בן 5, מרגישה שזקוקה לייעוץ פסיכולוגי לגביו - אין בעיה מיוחדת איתו, רק שחוששת שמתישהו העדר דמות האב בחייו יכולה להשפיע עליו. השאלה היא אם צריכה לפנות לפסיכולוג לילדים או לפסיכולוג למבוגרים (מתכוונת להגיע לייעוץ ללא הילד). תודה.
שלום דנה פסיכולוג ילדים הינו הכתובת. אם תרצי המלצות אשמח לברר עבורך. אצטרך לדעת באיזה איזור בארץ מדובר.
עדי: 0526200004 פסיכולוגית קלינית באזור המבוקש מומלצת בחום בהצלחה רבה סיון
אני מחפשת פסיכולוג מוכן לתת לי חוות דעת שבית המשפט דרש ממני.האם אפשר הצעות מחיר.תודה.
אשמח לעזור לחפש עבורך פסיכולוג למטרת כתיבת חוות הדעת. עם זאת אזדקק למעט יותר פרטים בכדי לדייק את פנייתי לעמיתיי: באיזה נושא חוות הדעת? איזה אזור? אם נוח יותר לפרט בפרטי נא להתקשר 054-4506495
אני בחורה מאד בודדה אין לי כמעט חברים , ולא מזמן כדי לצאת מהבדידות התחלתי ללכת לפעילויות של הקהילה הגאה ,ולא מצאתי שם חברות ואפילו לא ידידות ,אבל למרות כך העדפתי שבמקום להסתובב לבד ברחובות עדיף להיות שם , בכל מקרה אתמול מישהי אמרה לי שמדברים עלי בקהילה שאני מוזרה וזה נורא פגע בי ואני לא רוצה ללכת לשם יותר מעדיפה את הבדידות , ולא מבינה למה מדברים עלי ככה שאני מוזרה זה פוגע בי אני לא מוזרה אני בנאדם מאד חכם ...וממש נפגעתי .. איך אפשר בכלל להמשיך ללכת למקום שמאחורי הגב מרכלים עליך שאתה מוזר ..
שירן שלום. ממה שכתבת נשמע שבאופן כללי את מתקשה בתחום החברתי. אולי לפי הדוגמה שנתת את מתארת קושי להשתלב. אך הסיבות לכך הן לא מה שהייתי רוצה להתעכב עליו. יש טווח של קשיים בהשתלבות חברתית וצריך להבין את המורכבות של הקושי. לשם כך אני ממליץ בחום לפנות לעזרה בתחום. פסיכולוג קליני יכול לעזור לאבחן את הבעיה לעומקה. זה שאת סהכ מעוניינת בקשרים בינאישיים זו התחלה טובה. מכיוון שיש מוטיבציה כבסיס לתהליך שצריך לעבור. לא למהר ולוותר על התחושות של התסכול ולבחור את האופציה של המנעות מחיי חברה.
סיון שלום,
אשמח אם תוכל לעזור לי להבין קונספקט שדרכו אני מאמין שאוכל להבין בעיה אישית שלי:
דוגמא:אדם עובד בחברה שבה הוא מרגיש "תקוע" ללא התקדמות.הוא יודע שאם יילך לראיונות עבודה במקומות אחרים, זה יכול להיות טוב עבורו,אך הוא עוצר מעצמו לעשות זאת מחששות כאלו ואחרים. בנוסף על כל זה,זה לא רק שהוא הולך לעבוד בחברה הקיימת בתחושה של "באסה" ומשבר ,הוא חווה מצב שבו הוא מרגיש כאילו טוב ושהכל בסדר (כאילו הצליח לשכנע עצמו שכן נכון לו להמשיך לעבוד בחברה הקיימת) ,אך מתחת לפני השטח הוא מרגיש שמשהוא אינו כשורה ואינו שמח באמת.
רציתי להבין: האם הוא בעצם שמח מעל פני השטח וסובל מתח לפני השטח? יש דבר כזה? איך קורית תופעה כזו?
איילון נשמע שאתה מכיל מחשבות והרגשות סותרות. נכון שזה מבלבל ונגרם סבל כי זה מעורר אי בהירות לגבי העמדות האמיתיות שלך. אבל זו שאלה. האם יש משהו בגדר חלום או שאיפה לעסוק בתחום אחר? ואם כן. מה חוסם את האפשרות ללכת על החלום שלך? מה משרתת העבודה הנוכחית עבורך? אילו תועלות אתה מקבל. ושאלה עמוקה יותר שמתאימה לתהליך טיפולי כדי לברר היא האם קיים דפוס כזה בעוד תחומים? בו אתה לא מסופק, מאוכזב, רוצה לשנות ומחפש את הפתרון הקונקרטי?
אבא שלי חולה בדמנציה מתקדמת הוא מטריד אותי אימא שלי במצב לא טוב האחיות שלי לא עוזרות לי אני גרה עם ההורים שלי ביום שני יש לי תור אצל רופאת משפחה יש לי סכרת הבדיקות דם יצאו לא טובות אני כרגע לא בטיפול פסיכולוגי אני במצוקה נפשית אני אדבר הכל עם הרופאה יום שני אבל עד אז אני ממש פונה לפורום כדי לקבל חיזוק נפשי כי אין לי כרגע חיזוק מאף אחד אני גרה עם ההורים אין לי איפה לגור אין לי סל שיקום ועם אלך לטיפול זה יקח זמן אני מחפשת חיזוק נפשי באופן עצמי בבית שיהיה לי כוחות יותר נפשיים להתמודד עם ההורים להתמודד עם עצמי אני ממש אודה לך על טיפ קטן איך להחזיר כוחות ללא כדורים וללא טיפול כרגע כי אין לי את זה אני ממש אודה לך עם תסכים אני רוצה להתחזק נפשית באופן עצמאי בנוסף לבקשת טיפול שבת שלום ושוב תודה מחפשת איך להתחזק ולשפר את המצב רוח באופן עצמי אני מודה לך
ליאת שבת שלום. קראתי את מה שכתבת. באמת נשמע שאת מתמודדת עם גורמי לחץ רבים. ואני מבין שבהיעדר תמיכה מאוד קשה להחזיק מעמד. מקווה שתקדמי את נושא סל השיקום ותקבלי עזרה. אני לא יודע אילו פעילויות עשויות לעזור במצבך. אני חושב שאולי את צריכה זמן להיות מחוץ לבית, לטייל קצת, לתת למחשבות לרוץ ולא לחסום את התחושות הקשות. אולי לכתוב לעצמך במחברת את מה שעובר עלייך כרגע. בלי מטרה, פשוט לזרום עם המילים והמחשבות. וכמובן שאם יש מישהו שאת יכולה להתקשר או להפגש כדי לדבר זה מאוד עוזר.
בווטסאפ הקבוצתי נתתי מחמאה פעמיים ביום למנהלת הקבוצה , והיא כתבה לי , "וואו זה לא נעים לי זה מוגזם", ומאד נפגעתי כי היא העירה לי בווטסאפ הקבוצתי כלומר בפהרסיה וזה מאד משפיל , הרגשתי שכל התדמית שלי נפגעת שכולם רואים שאני בעייתית ,והשאלה , אם אפילו נתתי מחמאה באופן מוגזם , זה לא בסדר ? מחמאה זה דבר חיובי גם אם הוא מוגזם ואני מרגישה מהתגובה שלה שכאילו עשיתי חטא ענק ..וזה ממש מציק לי כי אני לא יודעת אם אני צריכה לתת דין וחשבון לה בסך הכל החמאתי ולא הרגתי , והשאלה שלי מי לא בסדר כאן, אני או היא ?
ליאת שלום, אם אני מבין נכון את דברייך בסהכ רצית לפרגן. אך הצד השני חווה את זה אחרת. אני לא יודע כמובן מה היה בתוכן ההודעה. אך העניין הוא בתחום הפרשנות האישית שלך. אני מניח בצד את הפרשנות שלה ואת הקונטקסט הקבוצתי הווירטואלי. ומנסה לגעת בנקודה של הרגשות שלך. העלבון בסיטואציה כזו מובנת במידה מסויימת. אך שווה לבדוק עם עצמך אם תחושות אלו חוזרות במגוון סיטואציות חברתיות. האם ישנה רגישות גבוהה שלך לשיפוט חיצוני. האם את נוטה לתחושות של פגיעה לביקורת.
אני חושבת שלא מתקנים עוול על ידי גרימת עוול אחר , כלומר שגם אם המחמאה שלי לא התקבלה באופן חיובי,הדרך לטפל בזה היא לא על ידי הערה באופן פומבי כי זה משפיל ובמקום לפתור את הסיטואציה או ללמוד ממנה להבא , זה יוצר מצב יותר גרוע...לה זה גרם להרגיש לא נעים המחמאה ולי גרם להיות מושפלת ההערה באופן פומבי אז במבחן התוצאה להיות מושפל זה הרגשה יותר נוראה
אני חושבת שלא מתקנים עוול על ידי גרימת עוול אחר , כלומר שגם אם המחמאה שלי לא התקבלה באופן חיובי,הדרך לטפל בזה היא לא על ידי הערה באופן פומבי כי זה משפיל ובמקום לפתור את הסיטואציה או ללמוד ממנה להבא , זה יוצר מצב יותר גרוע...לה זה גרם להרגיש לא נעים המחמאה ולי גרם להיות מושפלת ההערה באופן פומבי אז במבחן התוצאה להיות מושפל זה הרגשה יותר נוראה
רוברט אני חושב שאתם בהחלט פועלים באופן אופטימלי ורואים את הצרכים של המתבגר שלכם לצד הצרכים שלכם. כל הכבוד. מאחל המון הצלחה. ומציע שתתקשר לסתיו רווה מכפר סבא. פסיכולוגית עליה קיבלתי המלצות. 0527202081.
אהלן סיון, אשמח מאד אם תענה לי על 2 שאלות. 1) לאחרונה(עניין של חצי שנה - שנה ככה) עולים לי פלאשבקים/עולה לי לראש כל מיני דברים שאמרתי לאנשים/התנהגות בכל מיני מצבים שאני מפרש אותם כאמירה/התנהגות מביכה מצידי, ואחרי שזה עולה לי אני זורק איזה קללה לאוויר..חשוב לציין שזה לגמרי רצוני, אבל אני פשוט מרגיש שחייב להוציא את זה מהסיסטם שלי. שאלה שנייה - כבר כמה שנים אני שם לב שיש לי בעיות בהליכה, ואני חושד שזו בעיה פסיכולוגית ולא פיזית. אני שם לב שאני הולך נוטה לצדדים לפעמים, וזה מחמיר אם יש מישהו שהולך מאחורי/בא לי אשמח אם תסביר לי ממה נובע הדברים האלה, והאם לשקול טיפול. תודה רבה!
מיהרתי לשלוח את ההודעה ושכחתי להוסיף כמה הבהרות קטנות - אני מתמודד עם גמגום קל - בינוני, וגם שהתמודדתי עם הפחד הכי גדול שלי - דיבור מול קהל - לא חטפתח התקף חרדה או משהו בסגנון..הכי הרבה היה רעידות חזקות ברגל שעברו אחרי כמה דקות, וכמו"כ לא זכור לי איזה טראומה מיוחדת שעברתי. אני מרגיש שהרבה מהבעיות נובעות בגלל שאני אובר אובר מודע לעצמי
קשה לדעת מתוך מידע מצומצם מה יכולה להיות הבעייה. חרדה ואפילו ניתוקה מהסיטואציה צריכים להיות מאובחנים עי איש מקצוע. אני חושב שצריך לראות פסיכיאטר נחמד שיקשיב וישקיע חשיבה במה שעובר עליך. ואז לחפש פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט מומלץ (לא סתם בוגרי קורס cbt). שידע לחשוב אינטגרטיבית מבחינת טיפול. גם ההתפתחות והטראומות המוקדמות, וגם לשלב עבודה מעשית בהתמודדות.
נועם הי. ייתכן וסבלת בעבר מחרדה או אובססיה מאובחנת? בשני הדוגמאות שנתת יש ביטוי לחלקים אובססיביים/קומפולסיביים : בראשון מחשבות שעליהן מוכרח להגיב (אם לא תגיב מה ייקרה אגב?). בשני מודעות יתר לפונקציות גופניות (האם בא לידי ביטוי בעוד דוגמאות של מודעות גבוהה מדי לגוף?). כמובן שאני מבסס את דבריי על סמך מעט מאוד אינפורמציה. אבל חשוב שתדע שכן חלקתי את מחשבותיי איתך מכיוון שמקרים כאלו זקוקים לטיפול מיידי במידה ואכן מדובר באובססיה. למה מיידי? כי לחרדות ולאובססיות יש נטייה להתעצם כשלא מטופלות.
האמת שלא יקרה כלום, וגם אין לי שום מחשבה שיקרה משהו אם לא אוציא החוצה.. למשל שאני בפומבי/עם חברים וכו' זה כמעט ולא קורה (למרות שלפעמים אני לוחש לעצמי דברים כמו "למה אמרתי את זה?" אבל זה ממש נדיר) לגבי המודעות לפונקציות גופניות - אין עוד משהו שעולה לי לראש חוץ ממה שציינתי, אולי רק יתר מודעות עצמית בסיטואציות חברתיות גדולות שאני נוטה להיות שקט במצבים כאלה, אבל אני משייך את זה לבעיית הגמגום. בכל מקרה, תודה רבה אקשיב לעצתך ואלך לפגוש פסיכיאטר לייעוץ
ולא, לא אבחנו אצלי חרדות/אובססיות או משהו בסגנון..הדבר היחיד שאובחנתי בו זה הפרעות קשב וריכוז בתור ילד(אני בן 25 כרגע) ומאז לא הייתי אצל פסיכולוג/פסיכיאטר. אגב עכשיו עלה לי עוד משהו בקשר למודעות גבוהה לגוף שדיברת עליה - לפעמים זה קורה לי בבליעת רוק, שאני אובר מודע לדבר הזה ואני בולע "בכח" את הרוק ומרגיש כאילו כל מי שבסביבה שומע. אבל לעומת ההליכה, זה ממש ממש נדיר ונעלם מהר מאד
|
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר
|
|
| שם מלא: | |
| טלפון: | |
| אימייל: | |
| יישוב: | |
| אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד! | |
פנייה נשלחת, נא להמתין...
הפרטים התקבלו בהצלחה
תודה, הפנייה ששלחת התקבלה
בקרוב ייצרו עמך קשר.