myshrink.co.il
כניסה למנהלים

מנהלי הפורום

כתוב נושא חדש
הודעה / מחבר
תאריך / שעה
10/12/2018 13:39
גנטיקה     ו    נירה נירה    

אחותי הצעירה אובחנה לפני כעשור כבעלת אישיות גבולית. לאחרונה נראה לי שגם בתי בת ה-13 מגלה התנהגויות דומות לאלו של אחותי וחוששת שגם לה יש את זה. בעלי דיי מתרגז עלי כשאומרת את זה, הוא חושב שזה תסמינים של גיל ההתבגרות. מה אפשר לעשות? האם אבחון מוקדם יכול לעזור במשהו?

03/12/2018 14:30
בחילה בחברה     ו    יובל יובל    

שלום, אני חושש שיש לי חרדה חברתית, אני ממש מרגיש לחץ כשאני מוקף בהרבה אנשים, הרגשתי את זה בטירונות ובקורס, ואני מרגיש את זה גם עכשיו שאני סטודנט. אני ממש מרגיש דופק ובחילות בין הרבה אנשים, יש לציין שזה לא קורה לי כשאני עם חברי ילדות שלי. איך אני יכול לאבחן וכמובן לטפל? תודה

26/11/2018 11:38
דיכאון בת 14     ו    טלי טלי    

אני מאוד חוששת על הבת שלי, היא בת 14 ונראה שמתמודדת עם דיכאון חזק. היא הולכת לבית ספר, אבל תמיד עצובה כזאת, מסתגרת, שמה אוזניות ושומעת אביב גפן כל היום, בקושי אוכלת ולא מדברת אתנו. אנחנו ממש אבדי עצות כי היא לא נותנת לנו להתקרב ובטח שלא משתפת. מה אפשרת לעשות?

18/11/2018 12:25
אבחון     ו    דליה דליה    

שלום, הייתי רוצה לדעת איך אפשר לזהות דיכאון אחרי לידה, אני חוששת שהבת שלי סובלת מזה, וזה לא מאובחן. היא ילדה לפני כמעט חודש, ונראית מאוד קרה לילדה, כל הזמן מסתובבת עם פרצוף תשעה באב, ורק מחכה לתת את התינוק למי שבסביבה.. אשמח לתשובה מהירה, תודה

11/11/2018 12:18
בלבול מוחלט     ו    עופר עופר    



שלום

יש לי כמה דברים שנורא מבלבלים אותי כרגע בחיי.

חובה לציין שאני עוברת תקופה ארוכה של בדידות מבן זוג ומחברים.

התרגלתי לבדידות וללבד שלי.

יש לי בעיה שאני לא מצליחה להבין אם זה עיניין של בעיה פסיכולוגית או בעיה פיזית.

אני אוהבת סקס ברמות.מכורה אפשר להגיד מגיל קטן.עד היום כל דייט ראשון שהיה לי התחיל בסקס ונגמר בזה.היה לי רק חבר אחד רציני שגם התחיל בסקס אבל בנסיבות אחרות אבל בכל זאת הסתיים בגלל הסקס,קשה להסביר.

יש לי בעיה שבדייט אני לא יכולה לדבר עם הבן אדם,וישר שוכבת איתו,לא יודעת אם זה בעיה של ביטחון עצמי או שאני אוהבת סקס ובגלל זה אני עושה את זה.

עוד בעיה כזאת אני נפגשת לפעמים עם האקס שלי ואני יודעת שזה לא יחזור בחיים להיות מה שהיה בינינו אבל יש לי עדיין רגשות חזקים אליו וגם לו אליי אני חושבת.האם זה בריא להמשיך לשכב איתו שאני יודעת שכבר לא יהיה כלום?אני נורא מבולבלת אשמח לעצות או הפנייה אל טיפול פסיכולוגי

23/05/2018 12:11

הוא פסיכולוג בבאר יעקב, שוקל ללכת אליו לטיפול ואשמח לחוות דעת, תודה רבה.

 

06/06/2018 07:31

רוני שלום וברכה,

תחילה התנצלותי על האיחור בתשובה - לצערי לא התפניתי עד עתה להשיב לך.

איני מכירה את ד"ר חיים הלפרין, אך כמובן, שאין זה אומר דבר, שכן כל פסיכולוג מכיר רק מספר מסויים של פסיכולוגים, אתם יצא לו להיות בקשר.

אני מציעה, כי תגיעי אליו קודם כל לפגישה אחת, תראי איך את מתרשמת, אם את רוצה להפגש איתו שוב ואם כן, עדיין תציעי לו, שאת מעוניינת להפגש מספר פעמים לפני שאת מחליטה אם את רוצה להמשיך בטיפול אצלו.

אני תמיד מציעה את הנ"ל למי שמגיע אלי לטיפול, מתוך הניסיון הרב שיש לי עם מטופלים, שארבע, חמש פגישות דרושות למטופל (לא פעם פחות) כדי להרגיש אם נכון לו להמשיך עימי (אם הוא מרגיש בנוח, אם הוא חש שהוא נעזר ועוד).

בהצלחה!

בברכה,

דבי.

05/11/2018 09:34

מתהדר בתארים רבים אך הבנת נפש האדם ויושרה בסיסית היא ממנו והלאה.

01/11/2018 16:55



אני יודעת שאצל חולי סכיזופרניה יכולה להיות פגיעה בתחומים שונים: קוגניציה, אפקט, יחסים בין-אישיים ועוד.

רציתי לדעת האם תיתכן גם פגיעה ביכולת לאהוב/להתאהב/להביע רגשות אהבה?

מדובר בבחור צעיר, הסובל מסכיזופרניה, אשר נמצא בקשר מאוד קרוב ואינטימי עם בחורה (בריאה) בת גילו. בין השניים קיים קשר מאוד חם והדוק, שהתחיל בידידות מופלאה והפך עם הזמן לקשר קרוב ביותר. הם נוהגים לבלות ביחד, לשוחח כמעט על כל נושא שבעולם והוא מחשיב אותה ל"ידידתו הקרובה ביותר" ואף מציין שהיא "עמוד השדרה שלו" ו"בלעדיה הוא לא יודע היכן היה נמצא כיום". לאחרונה, הקשר גלש גם לפסים מיניים ואחת לכמה זמן המפגש החברי ביניהם מכיל גם מגע מיני כלשהו (שתמיד מגיע עם המון חום, אהבה, חיבוקים אינסופיים ולא רק מגע מיני חפוז וקר).

אך מעבר לאותם מפגשים, הקשר נשאר על בסיס ידידותי ולא נראה ניסיון אקטיבי מצד הבחור להפוך את הקשר לרומנטי.

כמובן שיכולות להיות לכך סיבות רבות ושונות [אולי הוא פשוט לא מעוניין בקשר רומנטי עם אותה הבחורה או שהוא מעוניין בקשר שכזה, אך חושב שבשל מצבו היא לא תרצה (בעל דימוי עצמי נמוך מאוד) ועוד ועוד..]

אך האם, מעבר לאותן סיבות אפשריות שמניתי, ייתכן מצב בו בגלל מחלתו ישנה פגיעה ביכולתו לחוש או להביע אהבה רומנטית?

31/10/2018 13:11

שלום, לא מזמן חזרתי מטיפול אצל הפסיכולוגית שלי והיה רגע שדיברנו על עניין כואב ומכעיס כאחד... נתנו פרשנויות וניתחנו את הרגשות והמחשבות וכשהפסיכולוגית שלי סיימה לדבר פתאום הייתה שתיקה לכמה רגעים ואז פשוט התחלתי לצחוק . ממש צחקתי משום מקום על שום דבר . הרגשתי צורך לצחוק. זו לא פעם ראשונה שלפתע אני מתחיל לצחוק בטיפול . היא שאלה אותי למה אני צוחק ולא ידעתי לענות . פשוט לא יודע... אני מנסה להבין מה גרם לי לצחוק באותם הפעמים ... כזה צחוק מתגלגל כאילו שסיפרו לי בדיחה ... מה יכול לגרום למטופל לצחוק כך בטיפול ? תודה ויום נעים

28/10/2018 11:39
משתגעת     ו    תמר תמר    

היי, אני בת 21 ומאז שאני זוכרת את עצמי (לפחות מגיל 14) אני חי בדיכאון,הפרעות אכילה, חרדות וכל מיני 'מתנות'
רק לארונה התחלתי לטפל בזה רציני..
אני מרגישה שכל החיים אני במן מאניה דפרסיה רק שאצלי בשונה ממה שקראתי על זה שזה קיצוני בטירוף המצבי רוח וזה הולך יותר לפי תקופות 
אצלי זה מתבטא יותר בדברים קטנים- אני ב'היי' על משהו מסוים וזה יכל להיות כל דבר הכי מפגר וקטן או הכי גדול ומשמעותי
ובראש שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי, הכל בהקשר הולך להיות פשוט מושלם לגביו, אני בטוח אצליח, יהיה לי כיף, יהיה לי טוב ועוד מחשבות כאלה ואחרות ואז אחרי כלום זמן,זה יכל להיות פחות מיום וגם סביב השבוע ויותר פתאום הכל יורד לי,פתאום אני בדאון מטורף ובמחשבות שליליות.
זה גם יכל לקרות בלי קשר לכלום סתם פתאום דאון מטורף אחרי ובלי היי מטורף לפני.. זה גם מתבטא ברגשות כלפי אנשים ופשוט בכל דבר!
קווה שהצלחת להבין ואשמח לדעת האם גם זה נכנס בתוך ההגדרה של מאניה דפרסיה? 
כלכך קשה וזה מרגיש שכל החיים של נדפקו בגלל זה ואם משהו לא ישתנה בעתיד המידי אני םשוט לא אגיע לשום מקום בחיים ולא אוכל לעשות כלום בחיים

29/10/2018 21:37

שלום, 
את מתארת תנודות בהבט הרגשי, תגובות רגשיות קיצוניות למצבים שונים. וזה נשמע די מעיק ובטח מפריע לך מאוד בחיים ובקשרים באופן כללי. לא יודע אם זה חלק ממאניה-דיפרסיה. ובאופן כללי נראה לי עדיף להתרחק מהגדרות ספציפיות כאלו. הן מאוד ספציפיות ולא מתארות את החוויה ההוליסטית של האדם. אני משאיר את ההגדרות האלו לפסיכיאטרים שצריכים להתאים תרופה לסימפטום.
כתבת שאת מטפלת בנושא בשנה האחרונה, וטוב שכך. לא הסברת כיצד את מטפלת בזה. אני כן ממליץ על טיפול רגשי, בכדי להבין קצת יותר טוב מה עומד מאחורי העולם הרגשי שלך. גם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי יכול להיות לעזר כאן, מאחר וזה טיפול שבוחן בצורה מובנית את הקשר בין הרגשות שלנו לבין המחשבות שעומדות בבסיסן. 
בהצלחה. 

26/10/2018 00:19

חוויתי בעבר חוויה לא נעימה ששינתה את תפיסת עולמי ופגעה בשמחת החיים שלי וגרעה רבות לחיי החברה שלי אך התגייסתי ותקופת הצבא השכיחה לי את אותה חוויה וחזרתי לתלם אפשר לומר! ולפני כחצי שנה מצאתי עצמי בסיטואציה שהעירה את כל אותם תחושות אלו ושוב הפכתי להיות אדם סגור מבקר את עצמי, חסר ביטחון, אני מפחד כל כך ואני לא יודע מה עליי לעשות כבר! התחילו לי כאבי ראש לפני כמה חודשים וזה לא פוסק (מרגיש כמו תחושת נימול בראש) זה משפיע על איכות חיי וריכוז שלי שואף לאפס!הפכתי חסר אונים והייתי שמח לשמוע על טיפול מתאים שיחזיר אותי לתלם!!

27/10/2018 18:03

שלום,
החוויות שאנו חווים נרשמות במוחנו (ביולוגית) ובנפשנו (פסיכולוגית), לעיתים שוקעות ונשכחות, ולעיתים עולות בנסיבות שונות שלא תמיד מובנות לנו. התחושות מתעוררות ככל הנראה כי הסיטואציה שנתקלת בה הזכירה לך במודע או שלא במודע את הנסיבות המוקדמות שחווית עוד לפני הצבא. 
בתנאים כאלו, טיפול באמת יכול להקל. לגבי השאלה איזה טיפול? שאלה טובה, ולא בטוח שיש תשובה חד משמעית לשאלה שכזו. לא ציינת מה החוויה הלא נעימה שחווית וזה יכול להיות רלוונטי - כי ישנם מטפלים שמתמחים בנושאים יותר ספציפיים (כמו, טראומה או הפרעות אכילה, וכדומה). אבל באופן כללי - פסיכולוגים קליניים או עובדים סוציאליים שעברו הכשרה בפסיכותרפיה יכולים להיות לעזר כאן. 
שאל חברים להמלצות לגבי מטפלים שהם מכירים, או קרא באינטרנט על מטפלים באזור מגוריך. תראה למי אתה מתחבר (ברמה הראשונית) ולך לפגישת הכרות. 
טיפול זה תהליך מאוד אישי, ואתה צריך להרגיש בנוח שם.
חשוב גם לזכור, שכבר היית בסיטואציה הזו לפני כמה שנים ויצאת ממנה. משמע, את היכולת להתמודד עם הסיטואציה יש לך. אולי צריך עוד קצת תמיכה והכוונה.
בהצלחה.

19/10/2018 18:21
תלות בטיפול     ו    דניאל דניאל    

שלום, לפני כשלושה חודשים התחלתי טיפול פסיכולוגי ואני מרגיש לפרקים שאגבולות העצמי שלי מטושטשים ואני מרגיש צורך או תלות במטפלת שלי, שתגיד לי מילה טובה או שתרגיע אותי , וכשזה לא קורה אני נעשה מתוסכל וכועס עלייה כאילו היא עושה לי בכוונה . מה גם שאני מרגיש שהיא לוחצת על כל מיני נקודות חולשה שלי ומנסה לעורר טריגרים ואני חווה את זה כניסיון לפגוע בי או לעקוץ אותי , בגלל זה במפגשים האחרונים אני מתקשה לסמוך עלייה או לתת בה אמון לעומת המפגשים הראשונים שכן הרגשתי שאני לסמוך עלייה. בנוסף אני מפנטז עלייה לפעמים ... אני באתי לטיפול בפתיחות ואני מדבר על הכל אבל חושב שבאופן כללי אני לא מתחבר אלייה ואין לי איתה כימייה אלה נוחות מסויימת. איך אני יודע שאני בדרך הנכונה? איך אני אמור לדעת אם אני צריך להחליף מטפל/ת? כמעט בכל פגישה שלנו הטלפון שלה על רטט וזה מפריע למהלך הפגישה כשהיא מוסחת לכבות אותו ועל הדרך מסתכלת מי צלצל. אני מתכוון להעיר לה על כך בפגישה הבאה , אבל אין זה מזלזל מצידה לתת לזה לקרות שוב ושוב? שאר הדברים שכתבתי מעלה הועלו בפגישה והיא לא נתנה פרשנות לדברים ולא התייחסה לפנטזיות המיניות כלפייה. אשמח לעזרה /הכוונה בנושאים שכתבתי והתייחסות לשאלוית... תודה ושבת שלום

24/10/2018 17:32
תלות בטיפול     ו    הנהלת הפורום אסנת גרתי    

שלום דניאל. טבעי להרגיש תלות במטפל וגם שאר התחושות והמחשבות שציינת בפתיחות בדבריך עולות לעיתים קרובות בתוך הטיפול. קיומם של הרגשות האלה מעידים על כך שהטיפול חי,ושיש את התנאים לעבודה רגשית משמעותית. חלק מהתכנית אולי לא קשורים ישירות למטפלת כזאת או אחרת,אלא לדברים המאפיינים  אותך ואת האופן בו אתה  תופס אחרים. מטפלים מנוסים משתמשים בתכנים האלה כדי להכיר טוב יותר את עולמך הפנימי ולרתום זאת לעזרת הטיפול. איש לא יכול לענות במקומך על השאלה האם זה הטיפול הנכון עבורך. כל עוד אתה בטיפול המשך לשתף את המטפלת בכל התחושות והמחשבות שלך ועם הזמן וודאי תהיה לך תחושה ברורה יותר אם אתה רוצה להמשיך לעבוד איתה.  

05/10/2018 20:05
חרדות לא קיימות     ו    יעל יעל    

שלום, אני בת 23, יש לי כל הזמן חרדות מהמוות,פחד מאובדן,לאבד את ההורים/חברים אני לא יודעת מה לעשות? כל הזמן הרצון להספיק לעשות דברים,אבל אני לא עושה אותם מהפחד שהם ייגמרו בסוף וזה ישאר "זיכרון". הייתי בטיפול פסיכולוגי והפסקתי כי זה לא עזר לי. כיום אני לוקחת ציפרלקס 40 מ"ג ורסקיו (טבעי) יש לי נידודי שינה המון זמן, לא נרדמת בלילות. סיוטים בלילות. מה לעשות??

03/10/2018 20:38
ילדה נמרחת     ו    No name No name    

שלום אני אמא ל4 ילדים בני 10,6,4,2. שני הגדולים בנים ואחרונות בנות. הילדה בת ה4, נמרחת לי על כל דמות זכרית חדשה שהיא פוגשת, כלומר כל פעם היא רואה ילד או גבר שאינה רואה אותו באופן יומיומי, היא נהפכת להיות חדורת מטרה לגביו- נדבקת אליו ממש, לא מרפה לרגע. אני מסתכלת ונחנקת רק מלראות את הזכר סובל ממנה, והמא לא מרפה גם אם אני מעירה לה, עד שמקבלת צעקה כמו שצריך. כבר שןנאת להיות בחברת אנשים חדשים או מכרים שאינני רואה אותם תמיד בגללה. מה לעשות ??????????

03/10/2018 21:04

שלום לך! חסרים לי כמה פרטים כדי לענות. לא ציינת מיהן הדמויות הגבריות בחיי הילדים שלך ואם הם רואים אותן מספיק ביום יום. חסר לי גם מידע על היחסים בין ביתך לבין האחים שלה. ל"המרחות" שתארת יכולות להיות כל מיני סיבות. לפעמים למשל, היא מצביעה על צורך במגע וקרבה לדמויות גבריות בגלל שזה חסר לה, ולפעמים זאת התנהגות שהילדה מבינה שמושכת הרבה תשומת לב או מבוכה מצדך ולכן היא ממשיכה בה. אך אלה לא בהכרח הסיבות. אני יכולה להציע שתדברי עם ביתך על מרחב אישי ועל הבחנה בין אבא ואמא לבין מבוגרים או ילדים שאינם במשפחה. תסבירי מה המגע המקובל עם כל "קטגוריה". אתן יכולות לעשות סימן מוסכם שיזכיר לה את הדברים כשזה קורה בפועל. אני מציעה גם לחשוב על היחסים שלה עם אחיה ועם אביה ולבחון אם זה קשור לזה. וגם לשים לב שתגובותיך למצבים אלה ענייניות ולא דרמטיות מדי, כדי לא לעודד אותה להשיג דרך זה תשומת לב.

03/10/2018 20:38
ילדה נמרחת     ו    No name No name    

שלום אני אמא ל4 ילדים בני 10,6,4,2. שני הגדולים בנים ואחרונות בנות. הילדה בת ה4, נמרחת לי על כל דמות זכרית חדשה שהיא פוגשת, כלומר כל פעם היא רואה ילד או גבר שאינה רואה אותו באופן יומיומי, היא נהפכת להיות חדורת מטרה לגביו- נדבקת אליו ממש, לא מרפה לרגע. אני מסתכלת ונחנקת רק מלראות את הזכר סובל ממנה, והמא לא מרפה גם אם אני מעירה לה, עד שמקבלת צעקה כמו שצריך. כבר שןנאת להיות בחברת אנשים חדשים או מכרים שאינני רואה אותם תמיד בגללה. מה לעשות ??????????

03/10/2018 14:58

זקוקה לעזרה במציאת פסיכולגית באיזור השפלה תודה

27/09/2018 11:42

היי
אני רוצה ללכת לשיחות עם פסיכולוג אך איני יודע אם זה נכון לי ואם זה מה שאני צריך
ואיך בכלל אני מגיע לפסיכולוג שיהיה טוב לי?

30/09/2018 08:15

איתן שלום,

לגבי השאלה האם זה נכון לך, רק אתה יכול לענות. נשמע שמשהו בך מבקש להגיע לשם, ואם הקריאה הזו ממשיכה ומתמידה בתוכך, אזי כדאי אני חושב להקשיב לה. לא תמיד יודעים את הסיבה להגעה לטיפול, ולפעמים זה איזשהו קול פנימי שרוצה את זה והוא ביטוי של משהו עמוק שכדאי אולי לבחון אותו יותר ביסודיות.

לגבי איזה פסיכולוג יהיה טוב עבורך, זו גם כן שאלה מהותית. מצד אחד כדאי ללכת לפסיכולוגים עם ניסיון שיודעים לזהות צרכים ומצבים בצורה מקצועית ומהירה יותר. יש להם קילומטראז' ארוך, והם ראו כבר מספר רב של אנשים עם אלמנטים לפחות דומים לשלך. מצד שני, פסיכולוגים צעירים הם נמרצים יותר, להוטים יותר, מעודכנים יותר בתהלכים חדשים, ויש בהם עזוז ורוח קרב לטפל - וגם לזה יש יתרונות. 
יש גם שאלה של תקציב, פסיכולוגים רחוקים או בקרבת מקום, וכולי. 

אלו ליד אלו, בסופו של דבר מפגש עם פסיכולוג הוא מפגש פרטי ואינטימי מאוד. אני מציע לא להתחבט יותר מדי בשאלה איזה מטפל כי זו לפעמים שאלה שמחביאה קונפליקט וחרדה מפני התחלת טיפול, אלא להתחיל ולקחת את זה משם... לראות איך זה מרגיש, ודלעת שסיום הטיפול הוא בידך, וניתן לעבור למטפל/ת אחרים בבוא הצורך. 

25/09/2018 15:48
הקאות     ו    אנונימי אנונימי    

היי
האם הקאות יכול להיות סיבה פסיכולוגית למשהו?

30/09/2018 08:00

שלום,
הגוף והנפש כרוכים זה בזה וקשה לפעמים להפריד בין הסיבות לתופעות פיזיולוגיות שונות, ואולי גם לא צריך להפריד. להקאות (כמו גם כאבי ראש תכופים, מיגרנות, כאבי גב, וכולי.) יכולות להיות סיבות פיזיולוגיות - תזונה לא נכונה, וירוס, הריון, ויפולים כימותרפיים, ועוד, אך גם לחץ יכול להשפיע על הקאות. לדוגמא, ישנם ספורטאים שמקיאים לפני תחרות חשובה. אם מדובר בארוע שחוזר על עצמו, כדאי ללכת לרופא בכדי לשלול אלמנטים פיזיולוגיים. במידה ונראה כי הכל בסדר פיזיולוגית, אפשר לעבור לשלב הבא של בחינת הקונטקסט בו ההקאות מתרחשות. אז לשאלתך, האם להקאות יכולות להיות סיבות פסיכווגיות, התשובה היא כן, אך כל מקרה לגופו.

27/09/2018 08:53
המלצות הגולשים     ו    מעיין מעיין    

שלום רב היכן אני יכולה לקרוא חוות דעת של מטופלים על פסיכולוג טוב בתא?

27/09/2018 11:38

היי מעיין אנחנו לא מאשרים פרסום של קישורים בפורום 
אם זאת נשמח אם אנשים יגיבו לך על מטפלים שהם מכירים ודרכי התקשרות :)
בכל מקרה מוזמנת לפנות אלי במייל
eitan@t.co.il
ולקבל ממני אתר המלצות מצוין :)

17/09/2018 12:24
חרדת נטישה     ו    רננה רננה    

הייתי שמחה לדעת מה התסמינים לחרדת נטישה..
האמת היא שאני פשוט כל הזמן צריכה שיהיו איתי או סביבי אנשים ואני לא רוצה להיות לבד גם לא לרגע אחד...
האם לדעתכם מדובר על חרדת נטישה?

19/09/2018 21:30

רננה שלום, 
חרדת נטישה היא לא בפורמט של קיים או לא קיים, אלא תופעה מאוד רחבה שקיימת במידה כזו או אחרת אצל כל אדם. לכן גם אני חושב שהשאלה היא לא האם יש לי או אין לי חרדת נטישה אלא כיצד אני מעצב את מערכות היחסים המשמעותיות שלי? האם אני נשאר עם אנשים מתוך בחירה או מתוך פחד? ושאלות מהסוג הזה... 
שאלי את עצמך מה את מרגישה כאשר את לבד? לאן המחשבות לוקחות אותך כאשר אין אנשים סביבך? מה קורה לך כאשר את מבקשת לסיים מערכות יחסים? זו תהיה נקודת פתיחה טובה בכדי להבין את מה שאת חווה.
לאחר שתעני לעצמך על שאלות אלו, את מוזמנת לשאול שוב בפורום ולספק יותר פרטים, כך אוכל להתייחס ספיציפית לשאלות שאת מעלה.



16/09/2018 21:45

אני בן 30, התחלתי להקריח לפני 5 שנים וזה כרגע בתקופה הזו נהיה בלתי נסבל.
אני כבר כמה שנים מתעסק עם זה המון ביום יום. שם מינוקסי (תרופה) פעמיים ביום, שמפו מיוחד, וזה נראה לא טוב בכלל וקשה לי להשלים עם הקרחת. חשבתי על השתלה בטורקיה, זה עסק יקר ומצריך טיפול ארוך טווח ואין לי כוחות להשתעבד לזה כל החיים.
מאבד את הרוח מהמפרשים. איך אפשר להתמודד עם זה?
ממש אנטי קרחת.

19/09/2018 21:13

אלעד שלום,
אני לא מכיר את הסטטיסטיקות של התקרחות אבל נראה לי שזו תופעה די שכיחה בקרב גברים (ישראלים) ושזו תופעה שמתחילה יותר ויותר מוקדם. ולמרות שזו תופעה די שכיחה, היא מקור למתח רב מאחר והיא נוגעת בדימוי גוף ותפיסת העצמי שלנו. גם המיתולוגיה שלנו (סיפור שמשון לדוגמא) הטמיעה בנו תודעה של גבריות וכוח והקשר שלהם לשיער או העדר שיער. 
יש הרבה דיסאינפורמציה בנושא, ולא מעט שרלטנים שמבטיחים הצמחת שיער. הם בונים על תחושת חוסר האונים והתקווה שלך שיש פיתרון כלשהו לנושא. הישמר מכך.
אני חושב שיש איזשהו שלב שבו אפשר (או צריך) להרפות מהניסיונות למנוע את ההתקרחות. אני לא יודע אם הגעת לשלב הזה עדיין (נשמע שלא), אבל העיסוק היומיומי שלך בנושא מכניס מתח נוסף (שמשפיע על ההתקרחות) וגם הופך את הנושא למשהו שהוא מראית הכל. מין תחושה שזה הדבר החשוב ביותר. וככל שאתה עוסק בזה יותר, כך גם התחושה הזו משתלטת על הנפש.

יהיה בזה מן הצביעות להגיד לך להרפות מהניסיונות למנוע את ההתקרחות מאחר וזה מפריע לך. עצתי היא לקבוע איזשהו לוח זמנים, דדליין, שעד אליו אתה מתעסק עם הנושא ומשקיע בזה אנרגיה, ובאם אין תוצאות, עובר לצד השני של המתרס, ומנסה לקבל את עצמך, ואת הכוח שלך, ואת היופי שבך גם בלי שיער. 
 


   123456הבא »   
תוכן מומלץ
Copyright © 2018 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!