myshrink.co.il
כניסה למנהלים

פורום פסיכולוגים

מנהלי הפורום:
סיון פלג
סיון פלג
פסיכולוג (מ
הודעות רלוונטיות מהפורום:
ירידה במצב הרוח
25/07/2019 13:35 שלום הדר. חשוב לעבור אבחנה על ידי איש מקצוע (פסיכולוג/פסיכיאטר). לתאר בצורה
המוח הצייתן
30/06/2019 01:22 תהילה היקרה, המוח, ויותר ספציפית האונה הפרה-פרונטלית, היא כמו סימולטור. בני
היסטריה בגלל קורונה
16/03/2020 16:47 אני ממש ממש לחוצה בגלל הקורונה, ברמות של היסטריה. אני חד הורית עם 2 ילדים ו
תוספת
14/07/2019 15:19 אם הוא נשוי כבר למה הוא ממשיך להעריץ אותי כל כך ומוכן לעזור לי תמיד יש סיבה
כניסה לפורום

מנהלי הפורום

סיון פלג
סיון פלג

פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..

כתוב נושא חדש
הודעה / מחבר
תאריך / שעה
31/05/2020 04:03
קורסת     ו    צוף צוף    

הי,  אמא לשלושה ילדים קטנים.  מאז ומתמיד פעילה, בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי. נכנסתי להריון בגיל 40 וילדתי לפני כמה חודשים. במהלך ההריון החלו לצוף חששות וחרדות וגם טראומות מהעבר. הדרך להפחתת החרדה היתה שטיפת ידיים. לאחר הלידה שטיפות הידיים הפכו למקלחות שהתדירות והמשך שלהן הלכה ועלתה. דווקא כשנראה שאני מצליחה להתנגד לחרדה ולאינסטינקט והפחתתי את כמות המקלחות ומשכן- חווה לאחרונה ביתר שאת ניכור ועוינות מצד בעלי  ( הקור והניכור החלו כבר בתקופת ההריון) שמחלחלים לנשמתי ויוצרים עצב עמוק. אני מתפקדת. וטוב. למען הילדים . אבל מבינה שעליי לטפל בעצמי. גרה בדרום. כאמור, אפס תמיכה מבעלי. צריכה בדחיפות סיוע במציאת מטפל/ ת מעולה שיעזור לי להתמודד עם החרדה והטראומות והocd. צריכה מישהו טוב שלא מבזבז את זמני כי המצב בבית לא טוב ואני חייבת להרים את עצמי כדי להציל את הבית שלי. אנא עזרתך!

31/05/2020 07:09
Ocd     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

הי, איזה אזור בדרום? האם מבקשת המלצה למטפל/ת פרטי? באם ניסית דרך קופת חולים?

31/05/2020 23:42
Ocd     ו    צוף צוף    

מעדיפה פרטי. איזור ב"ש

29/05/2020 04:24

אני בת 32, נשואה. כל החיים אני מוצאת את עצמי מצטערת בטירוף על כל מיני דברים שעשיתי מתוך אימפולסיבי והתנהגתי כמו דפוקה.. אבל הדבר שהכי קשה לי איתו, ברמה של בכי, חוסר שינה ואי אפשר להתגבר עליו.. זה מה שקרה בירח דבש.. ממש חיכיתי לזה..רציתי איטליה, הוא עשה כל מה שרציתי וחיכיתי לזה! טסנו ל 3 וחצי שבועות.. בסוף השבוע הראשון הגענו למלון דפוק.. ואז באותו יום יצאנו לטייל והוא התנהג אליי קצת בחוסר סבלנות, ואני כמו תמיד לקחתי את זה קיצוני ועשיתי סצנה. התקשרתי למשפחה שלי, אמרתי להם שאני לא נהנית ושזה חרא ירח דבש ושאני רק מחכה כבר לחזור הביתה.. ולבעלי.. לבעלי אמרתי שאני לא נהנית, שזה לא מרגיש לי ירח דבש אלא טיול תרמילאים. שזה טיול פשוט מיותר ושאני רוצה לזחור לארץ... 3 ימים הסתובבתי שם ככה ואמרתי לו שאני לא נהנית... ואז הבנתי שפשוט הרסתי לנו את הטיול... הרסתי לעצמי את ירח הדבש... הכל השתנה מאותו הרגע... אני פשוט מטומטמת.. זה היה לפני שנה וחצי.. כל פעם שאני חושבת על זה זה מחזיר אותי מחדש.. אני לא מצליחה לשחרר את זה ואת ההרגשה שאני פשוט הרסתי הכל... כל פעם זה מחזיר אותי וגורם לי לבכי שלא נגמר, כאבי לב וחרטות... אני לא יודעת מה לעשות כדי שזה יפסיק ושאני אעביר את זה הלאה.. אוף!

30/05/2020 21:17
חרטה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

מיכל היי, קודם כל את כותבת בפתיחות וכנות מרשימות. נראה שאת מאוד מחוברת לעצמך ולחלקים הפחות נעימים באישיותך. אני תוהה לו שיתפת אנשים בסיפורך. האירוע שאת מתארת נשמע כמו הזדמנות שהייתה לך לגעת בפצע נורא משמעותי שתמיד היה שם, אך הפעם הוא גם השאיר זיכרון של כאב. אולי אותו ניסיון להרוס כדי להגיע לפצע הוא שחזור של מערכת יחסים קדומה, בראשיתית, אותה לא ניתן לתקן, ואולי גם לא לזכור. אולי צריך לשאת את הסבל שהאירוע השאיר? לשאת אותו לעתיד בו תל תוכלי להכיל מערכות יחסים גם מידה של חרדה מפני הרס, להכיר באשמה.זה רק נדבר אחד שאני יכול לחשוב עליו שמצדיק טיפול דינאמי עמוק. נדבך נוסף הוא היכולת להתגמש, להשאר אופטימית גם לנוכח תסכול, למצוא את הטוב למרות האוטומט. יש כנראה חומרי נפש נוספים שלא עלו בתיאורך. אני מאחל לך בריאות וחוסן נפשי.

29/05/2020 14:55

אני לא יודעת עם הגעתי לפורום הנכון אבל רציתי לדעת איזה טיפולים אנרגטיים לא רק פסיכולוגיה ופסיכיאטריה מתאימים לדיכאון וחרדה? תודה על המענה

30/05/2020 12:01
אשמח למענה     ו    טל טל    
30/05/2020 21:04

מתנצל אך אין לי מידע לגבי טיפולים אנרגטיים לתסמינים של דיכאון או/ו חרדה. סיון.

28/05/2020 08:44

שלום רב. רציתי לדעת איזה טיפולים פסיכולוגים או אחרים מתאים לטפל ללא תרופות פסיכיאטריות. תודה

28/05/2020 08:52

נעשה הפרדה טיפול תרופתי של רופא (פסיכיאטר) יעיל נגד התסמינים לרוב. עוזר להפחתת התחושה של הכאב, העצבות, העצבנות, החרדה. טיפול פסיכולוגי לא בהכרח מכוון להפחתת התסמינים כמטרה הטיפולית. אלא מכוון למחוללים (גורמים) של התסמינים. וגם טיפולים פסיכולוגיים נחלקים לסוגים. יש ממוקדים. יש דינאמיים. ובכל מקרה היעילות לא כל כך שונה בסופו של גבר בין האחד לשני. שכן, מה שנמצא, מחקרית, כפקטור הטיפולי החשוב הוא הקשר האנושי שנוצר. קשר חומל, מכיל, שרואה אותך באמת. בהצלחה יעל. וחג שמח.

27/05/2020 12:23

היי אני בת 32 ואני רווקה עדיין וגרה עם ההורים. בכל ד ר שאני רוצה לעשות אמא שלי עוצרת אותי ומחדירה בי פחדים. זה ביום יום שכבר אי אפשר להמשיך ככה. בין אם זה לצאת לדייט אז היא מתחילה להגיד לי - הוא ישאיר אותך בלילה איפשהו בחושך אל תלכי וכדומה. אם זה ראיון עבודה אז היא מתחילה גם כל מיני פחדים להחדיר לי שאני כבר סובלת מחרדות לפני פעולות. זה נמשך שנים ואני לא מספיק חזקה כדי להתנגד ועכשיו עם החרדות אז בכלל אין לי אומץ לעזוב את הבית. זה ברמה מוגזמת שאם אני רוצה ללכת לסופר אז זה גם מתחיל כל המסע הפחדות ואפילו לצאת לזרוק את הזבל היא אומרת לי - לא אל תלכי עכשיו עדיף אחר כך או מחר. אני רוצה לציין שהיא בדיכאון כבר הרבה שנים ואני ואבא שלי מטפלים בה ועושים בשבילה הכל כי היא לא יכולה. וגם לאבא שלי היא עושה ככה. לי מאוד קשה כי אני צריכה להשתחרר מזה ולמצוא זוגיות ועבודה אבל היא לא נותנת לי מנוחה ואני כבר סובלת מפחדים וחרדות. מה לעשות? איך לצאת מזה? תודה.

27/05/2020 16:35

סטפני שלום, אני חושב שכדאי להתייחס לבעיה בתורה מערכתית. אני לא יודע אם אמא מטופלת בשיחות, אל בהחלט נשמע שצריך שילוב של מענים טיפוליים. גם לך, גם לאמא, גם למכלול המשפחתי. אני לא יודע מה היכולת לצאת מהבית לקבל טיפול במסגרת בריאות הנפש. אבל אם אין אפשרות שכזו אנסה להכווין אותך לפתרונות אחרים. סיון

27/05/2020 18:12
תשובה     ו    סטפני סטפני    

תודה על המענה, אמא לא מקבלת טיפול פסיכולוגי והיא מסרבת. למשפחה לא אכפת מהמצב שלי שאני עדיין לא מצליחה לצאת מהבית. זה מאוד מורכב. יש כלים שאני אוכל להשתמש בהם באופן עצמאי כדי לצאת מזה או שחייב טיפול פסיכולוגי? 

28/05/2020 08:10

אני לא יודע להגיד מכיוון שלא מכיר את המורכבות הפסיכולוגית. ובלאו הכי כלים יכולים להיות מותאמים במהלך תהליך טיפולי. את יכולה לפנות לקופת חולים לבקש טיפול פסיכולוגי או למרכז כלשהו לבריאות נפש ציבורית. שם המענה רחב במיוחד. ייתכן ותזדקקי למעורבות אנשי מקצוע נוספים. עו"ס או פסיכיאטר.

25/05/2020 16:42
בירור.     ו    דניאל דניאל    

לסיון שלום, נחשפתי לאלימות קשה מאד מבן זוגי לשעבר, אלימות שהלכה והסלימה במהלך מחלתה של ביתי.  ביתי נפטרה,  נפרדתי מבן זוגי ועברתי עיר.   עברתי אלימות מצמררת, מזוויעה ומטלטלת. אני נמצאת עדיין במצב קשה מאד.  בעלי ניסה לחנוק אותי, איים לרצוח אותי , כל פעם שהייתי נכנסת הביתה כשביתי היתה חולה, היה שופך עלי כמויות עצומות של מים, היכה אותי,  לא פסח על אף אחד מסוגי האלימות, כלכלית מילולית פיזית ונפשית. וכשעזבתי ,ולאור הרציחות האחרונות של נשים, החלטתי שאני מיידעת את האחיות שלו על כל האלימות שספגתי, כאשר הוא לא דיבר עם אבא שלו שנים, לאור התנהגות לא מכבדת של אביו כלפי אימו , ובעצם הוא התנהג כמו אביו, אבל 'בלשון המעטה' הציק לו שאביו היכה את אימו. זה הגרעין הגנטי של האיש. החלטתי שאני כאן בכדי לשחרר את כל מה שעבר עלי, להוציא ולשחרר ולספר למשפחתו את כל מה שיתרחש בביתנו. רציתי להשמיע את קולי,  השאלה היא האם אני  עושה נכון בכך, שאני כותבת לאחותו מכתב , ומנסה להסביר את הגיהנום שעברתי, את התקפי הזעם ועל התלונה שהתלוננתי במשטרה כי הגיעו מים עד נפש.... ממתינה לתשובתך. תודה.

25/05/2020 16:51

עצם החוויה של הטראומה מכילה רכיב של בידוד. אין ספק שיש רצון וצורך שישמעו אותך כשאתה עובד טראומה. בין אם במכתב למכר משותף שיאשרר את מקומך כקורבן להתעללותו של בן הזוג לשעבר, ובין אם לשתף בפורום הנוכחי. אני מרגיש שהצורך העיקרי הוא שיראו אותך, וישמעו את קול זעקתך. לא יודע להתייחס למכתב הספציפי לאחותו כי לא ממקומי לעוץ עצות. אך כן שווה לפתוח את הנושא בפני אוזניים קשובות כדי שאת בעצמך תגיעי להחלטה. שכן, את זו שמכירה את טווח ההשלכות של פעולה זו.

25/05/2020 16:42
בירור.     ו    דניאל דניאל    

לסיון שלום, נחשפתי לאלימות קשה מאד מבן זוגי לשעבר, אלימות שהלכה והסלימה במהלך מחלתה של ביתי.  ביתי נפטרה,  נפרדתי מבן זוגי ועברתי עיר.   עברתי אלימות מצמררת, מזוויעה ומטלטלת. אני נמצאת עדיין במצב קשה מאד.  בעלי ניסה לחנוק אותי, איים לרצוח אותי , כל פעם שהייתי נכנסת הביתה כשביתי היתה חולה, היה שופך עלי כמויות עצומות של מים, היכה אותי,  לא פסח על אף אחד מסוגי האלימות, כלכלית מילולית פיזית ונפשית. וכשעזבתי ,ולאור הרציחות האחרונות של נשים, החלטתי שאני מיידעת את האחיות שלו על כל האלימות שספגתי, כאשר הוא לא דיבר עם אבא שלו שנים, לאור התנהגות לא מכבדת של אביו כלפי אימו , ובעצם הוא התנהג כמו אביו, אבל 'בלשון המעטה' הציק לו שאביו היכה את אימו. זה הגרעין הגנטי של האיש. החלטתי שאני כאן בכדי לשחרר את כל מה שעבר עלי, להוציא ולשחרר ולספר למשפחתו את כל מה שיתרחש בביתנו. רציתי להשמיע את קולי,  השאלה היא האם אני  עושה נכון בכך, שאני כותבת לאחותו מכתב , ומנסה להסביר את הגיהנום שעברתי, את התקפי הזעם ועל התלונה שהתלוננתי במשטרה כי הגיעו מים עד נפש.... ממתינה לתשובתך. תודה.

20/05/2020 07:46

שלום רב.
אני נמצאת בטיפול הרבה זמן. שלשום היה לי תקל עם אחד מאנשי צוות שבה אני מטופלת. אני מתלבטת עם להמשיך בטיפול. זה טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בתרופות. אני מרגישה חרדה פחד לבוא לשם ביום ראשון. מרוב שיש לי חרדה אני לא רוצה להמשיך את הטיפול במקום הזה,אבל מצד שני חבל שלא אמשיך בטיפול כי בסך הכל התקדמתי. רק בגלל המקרה אני מתלבטת עם להמשיך או לא. רציתי לשאול על עצה מעשית,כי עד יום ראשון אני לא אוכל לדבר איתם יש לי דפיקות לב סוכרת וזה משפיע פיזית מאוד על הגוף ויש לי מחשבות מעצבנות שליליות. אני מאוד אשמח בבית איך להקל על עצמי? איך  להקל על החרדה? אני בינתיים לא מעוניינת לדבר איתם ואני לא בטוחה שהם ידברו איתי על זה. אשמח למענה אני ממש מבקשת טיפ קטן אפילו איך להקל על החרדה. אני לא בטוחה שאמשיך שם. 

20/05/2020 08:21
חרדה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

יום טוב טל, אני מבין שאת מתמודדת עם חרדות בעוצמות גבוהות. אני תוהה לגבי העניין של יעילות הטיפול. מצג אחד את אומרת שהטיפול מקדם אותך, שאת נמצאת שנים בcbt וגם יש טיפול תרופתי שמיועדים להתמודדות עם תסמיני החרדה. אך ברגע כזה שצריך ליישם את הכלים של ניהול החרדה משהו לא קורה כפי שאמור לקרות. זה מעלה הוא בה שאלות מהותיות לגבי אופי הטיפול: האם cbt מספיק? האם המטפל בדק אם התסמינים יושבים על משהו יותר משמעותי כמו אישיות/טראומה? האם את בעצמך משתפת פעולה באופן מלא? נראה לי שאם את מטופלת במקום מסויים את אמורה להרגיש בנוח מספיק כדי לדבר איתם על התקל. הם אנשי טיפול. יש פה עניין (השלכתי) שביום ראשון עלייך לפתוח מול המטפל/ת. לדבר על התחושות מהטיפול עצמו והקשר הטיפולי. בינתיים תנסי לתעד את המחשבות, הרגשות, התחושות בגוף, הפעולות וההתנהגויות שזה מייצר (המנעות?). זה חומר לעבודה טיפולית בלייב.

11/05/2020 16:40

אני בת 35 ותמיד הרגשתי דחויה בכל מערכת יחסים -הורים שלא מעניקים אהבה וחום במיוחד אמא שלא מחבקת, ובמיוחד גברים לאורך כל השנים תמיד אני היוזמת וזאת שדוחים אותה. לא הייתי במערכת יחסים זוגית לעולם. זה נובע מהבית? מחוסר ביטחון? ממה שאני מקרינה? איך לצאת מזה?

15/05/2020 17:07

אין לי אפילו פה תגובה. לא מפתיע אותי שאין אליי יחס ולכל השאר יש. 

15/05/2020 17:27
נטישה     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

דיאנה הי, האמת היא שפספסתי אותך. אני מתנצל על כך. זה מעניין שהנושא שאת פונה לגביו הוא דחיה ואת חשה דחויה או נטושה גם פה. סוג של שחזור בלי להתכוון. את מתארת תסכול מכך שאף אחד לא רואה אותך. לא מתייחס כפי שהיית רוצה. אני חושב שאולי יש לבדוק מה את רוצה & איך זה בא לידי ביטוי. לדוגמה, אולי מרוב שאת זקוקה לקשר יוצא שגברים מרגישים לחץ וציפיה כבדה. לגבי אימך זה מורכב ולא אתייחס כאן. אני חושב שכל בנאדם שמוטרד מנושא מסויים שלא בא לידי פיתרון, גם אם לא ברור לו היכן טמונה הבעיה, זקוק למטפל/ת מנוסה בכדי לפתוח את הנושאים הכואבים, לבחון אותם בעזרת עיניים נוספות, חומלות ומקבלות. ההתנצלות על העיכוב. סיון.

15/05/2020 17:07

אין לי אפילו פה תגובה. לא מפתיע אותי שאין אליי יחס ולכל השאר יש. 

15/05/2020 17:07

אין לי אפילו פה תגובה. לא מפתיע אותי שאין אליי יחס ולכל השאר יש. 

11/05/2020 17:42
סוד מעיק ומפחיד     ו    סודית סודית    

שלום רב, מקווה מאד שתוכלו לסייע לי ולו במעט... בשבועות האחרונים נאלצתי לעבור להתגורר עם הוריי.אני מאד נעזרת בהם - בעיקר באבי אליו אני קשורה כל השנים והוא אף איש סודי הנאמן. עם אמי היחסים לא טובים, למרות שהגענו לסטטוס קוו. בשנים האחרונות היא נכה ונעזרת במטפלת שגרה עמם. אמי טוענת כבר כשנתיים כי מתנהל רומן תחת אפה וכי המטפלת מרשה לעצמה לגעור ולהשפיל אותה. אחיי ואני לא האמנו לה, כי חשבנו שהיא מבקשת כדרכה לעשות מניפולציות בדרך של שקר וגוזמה. לצערי, המגורים עמם העלו בי את חשד דומה. כמו פרפר לאש אני נמשכת אל הסוד הזה ולצערי, כמעט כל יום מקבלת עוד הוכחה (ראיתי אותם מסתודדים, מתגפפים כאילו במקרה ואף את אבא מתגנב בשעת בוקר מוקדמת ביציאה מחדר המטפלת שמיד נכנסה להתקלח...). אבא לא יודע שראיתי אבל לדעתי מבין שאני יודעת. תמיד דיברנו עם העיניים בינינו ובשבוע האחרון יש המון מתח ועקיצות דבר שכלל לא מאפיין את היחסים בינינו. גם היו מספר ויכוחים סביב ההגנה שלו על המטפלת והעדפתה בעיניינים אפילו שוליים על פנינו או על אמא... זה מצער אותי ואיני מצליחה לישון או לתקשר באופן תקין איתו ועם המטפלת. אני לא יכולה לספר למי מהמשפחה מחשש לבגוד באבא ששומר תמיד על סודותיי ולא רוצה שהיחס המשפחתי האוהב כלפיו ישתנה. גם לא רוצה לפגוע באמא, שעם כל הכעס שלי עליה, כאישה אני מאד מרחמת עליה. סגורה בנכותה, מוגבלויותיה... אני מנסה לנחם עצמי שאולי מגיע לאבא שלצערי נאלץ להחליף לאמא חיתולים ולסיום אותה שנים קודם, סקס מחייה ומוציא מדכאון ולא להיות כרוך אחרי אישה כאמא במצב הקשה הנוכחי ולהודות לו שנשאר לידה גם בעת הזו, אבל נקרעת!! חוששת שהמטפלת תסיט את אבא נגדנו ותשתלט על הרכוש שאמי עזרה לצבור משך 50 שנים..וזה לא רק סקס. חוששת שאם עכשיו הוא מאיים לעזוב אם המטפלת תפוטר (כך אמא רוצה) ועצבני כשהיא איננה, מה יהיה איתנו כמשפחה אחרי מות אמא?! אני חייבת עזרה בנשיאת הסוד המכביד והתמודדות עמו ולא יכולה כעת להתחיל טיפול....

11/05/2020 23:40
סודות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

המצב בבית נשמע לא פשוט. המון מתח וחוסר בהירות. אני לוקח בחשבון שהעניין של הבגידה בינו ספקולטיבי בשלב זה. האם את חושבת שבשלב כלשהו תוכלי לפתוח את הנושא עם אביך. להבין את העניינים מנקודת ראותו? להעלות בפניו את חששותיך? כמה שזה נשמע קשה, אני חושב שזה לא פחות קשה מאשר לשאת את המתח שהסוד מייצר. אני לא יודע איך את תופסת את המקום שלך בחייהם של הורייך. אך אל תשכחי שהם אנשים מבוגרים ולא בטוח שממקומך יהיה להתערב התערבות ישירה בהחלטותיהם. לכל היותר להיות קשובה למצוקתם.

12/05/2020 15:25
סוד מעיק     ו    סודית סודית    

תודה על תגובתך ונקודת המבט. לדעתי, לא אוכל לפתוח הנושא עם אבא, לפחות כל עוד אמא בחיים. חוששת שהוא יתבצר בטיעון צידי כלשהו, כדי לא להתמודד עם החשדות האמיתיים שלי ו"יפוצץ" את השיחה במטרה להימנע. אני דווקא ערה למצוקות שלו ואפילו מפרגנת שמצא מוצא חלקי לצאת מהיאוש - מצד אחד. מן הצד השני, יש לי את היסוד להאמין שזה לא יגמר בזה והוא עלול להיות מוסט נגדנו או על חשבוננו (ולא רק במובן החומרי). ההודעה שלך לדעתי עזרה לי להבין את מרכז הכובד - הפחד שלי לאבד גם אותו ואת "המשפחה שלנו" הוא הסוד. והוא חונק אותי.

11/05/2020 12:33
ביטחון עצמי     ו    אבי אבי    

שלום וברכה,יש לי בעיית ביטחון עצמי ברצפה, אני ממש לא מסתדר לדוגמא, באירועים, אפילו משפחתיים קטנים, תמיד שאני מגיע לאיזה אירוע אפילו יום הולדת, יש לי לחץ, אני כל הזמן מייצר תסריטים מה יהיה ואיך אני אגיב קשה לי מאד לנהל שיחה עם מישהו יותר משלש מילים, אני לא מצליח לשמור קשר עין הרבה זמן עם מישהו שאני מדבר, לפעמים אפילו אני מתחיל להרגיש סוג של חרדה אם הוא מתמקד רק בי, קשה לי לתאר בדיוק איך אני מרגיש שלא נדבר אפילו על לדבר ולספר חוויות מול שלשה אנשים אני מרגיש חנוק וגם שאני לא יכול לבטא את עצמי, בבית אני טיפוס שמח ומצחיק שכמעט תמיד יש לי מה להגיד, בחוץ אני נראה טיפוס נוח שאין לי מה למכור (משעמם כזה)אשמח מאד אם תעזור לי, ותודה מראש.

11/05/2020 23:25
חרדה חברתית     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

שלום אבי, אני תוהה אם תמיד היית חסר ביטחון בסיטואציות חברתיות? התחושה שתארת נשמעת לי ממש קשה. ואני מתאר לעצמי עד כמה זה מגביל. האם אף פעם לא פנית לטיפול? אתה חושב שהיית רוצה שאעזור לך למצוא טיפול רלוונטי?

12/05/2020 00:23
חרדה חברתית     ו    אבי אבי    

דבר ראשון תודה על התגובה, שנית אני חושב שכמעט תמיד היה לי את זה גם בלימודים נגיד אני פוגש חברים אז הם אומרים לי שלום ואני מחזיר אבל חוץ מזה תמיד נגיד שיש כמה "חברה" שמדברים לא נעים לי כאילו "להידחף" וגם שאני בסוף מצטרף אני לא מסוגל בקושי להביע דעה אני מרגיש שאנשים חשים שאני חסר ביטחון והם עצמם מתחילים להרגיש לא בנוח זה עד כדי כך שאפילו עם אחי!קשה לי לנהל שיחה ארוכה עם קשר עין זה לא שאני מתבייש ממנו אין לי מושג ממה זה נובע בקשר לייעוץ אף פעם לא הלכתי אני רווק וחי עם ההורים והמשפחה, ואבי לא כ"כ סוג שללכת ולהתייעץ הוא אומר לי כל הזמן שהכל בראש וכו'לא נעים לי אפילו להציע לו את הרעיון ללכת לטיפול אם תוכל לתת לי איזה רעיון ,אולי איזה עצה אני ממש יודה לך תודה.

12/05/2020 00:23
חרדה חברתית     ו    אבי אבי    

דבר ראשון תודה על התגובה, שנית אני חושב שכמעט תמיד היה לי את זה גם בלימודים נגיד אני פוגש חברים אז הם אומרים לי שלום ואני מחזיר אבל חוץ מזה תמיד נגיד שיש כמה "חברה" שמדברים לא נעים לי כאילו "להידחף" וגם שאני בסוף מצטרף אני לא מסוגל בקושי להביע דעה אני מרגיש שאנשים חשים שאני חסר ביטחון והם עצמם מתחילים להרגיש לא בנוח זה עד כדי כך שאפילו עם אחי!קשה לי לנהל שיחה ארוכה עם קשר עין זה לא שאני מתבייש ממנו אין לי מושג ממה זה נובע בקשר לייעוץ אף פעם לא הלכתי אני רווק וחי עם ההורים והמשפחה, ואבי לא כ"כ סוג שללכת ולהתייעץ הוא אומר לי כל הזמן שהכל בראש וכו'לא נעים לי אפילו להציע לו את הרעיון ללכת לטיפול אם תוכל לתת לי איזה רעיון ,אולי איזה עצה אני ממש יודה לך תודה.

12/05/2020 00:39
חרדה חברתית     ו    אבי אבי    

דבר ראשון תודה על התגובה סתם ככה גם כשאני מגיע ללימודים בהתחלה כולם כזה שלוםנשלום וחוץ מזה כלום שיש נגיד כמה "חברה" שמדברים לא נעים לי להצטרף אני מרגיש כאילו אני נתקע להם, אני מרגיש מנותק, גם בטיולים נגיד עם חברים, בקיצור סיפור מההפטרה, בקשר ללכת לייעוץ אני רווק שגר עם משפחה ועם הורים של כ"כ אוהבים את הרעיון שללכת ולהתיעץ אבי אומר לי כל הזמן שהכל בראש וזהו אפי לא נעים להגיד לו שאני רוצה ללכת לפסיכולוג כי הוא גם יאמר לי שהכל טוב ולכולם יש חוסר ביטחון..וכו" אם תוכל לתת לי איזה רעיון או עצה אני מאד יודה לך.

10/05/2020 02:59
קשר עם אח     ו    Yud Yud    

שלום! אנחנו משפחה עם כמה אחים, יש לי אח אחד שאני הכי קרוב אליו, ומצד שני אני גם רב איתו הרבה, לאחי יש פתיל קצר מאד והוא מתחמם מהר, וכשאנו רבים תמיד אנחנו מפסיקים לדבר תקופה, (שבוע-חודש ואפילו יותר),הבעיה שנוצר מצב שגם שאנחנו מדברים והכל רגיל, אני כבר מפחד להתווכח איתו כי כל פעם זה נהיה אישי והוא מתחיל לשאוג ואני פשוט בולע רוק, אני לא מסוגל אפילו להגיב רגיל, לכן נוצר מצב שאני כבר מפחד לחלוק עליו או משהו כזה. אשמח אם תוכל לעזור לי

10/05/2020 07:14
אחים ורגישות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

נשמע שאחיך די רגיש. ולכן מגיב באופן זה. והשאלה שלי היא אם הרגישות הזו היא ביחס ליחסים ביניכם או שהוא רגיש לכל אדם? האם הרגישות שלו קשורה בתחומים מסויימים או שרגישותו קשורה בכל נושא בו חש שלא מקבלים את עמודתיו? האם פתחת איתו את הנושא בשיחה אינטימית? לא בלהט הוויכוח, אלא באופן יזום? הייתי מבקש לדבר איתו על כוס קפה ברוגע, ומסביר את התחושות שלך. לא לבקר אותו. לא להשץמש במילים כמו "למה". רק להסביר איך זה גורם לך להרגיש כשיש ביניכם ויכוח. שזה מצער אותך לדוגמה.

06/05/2020 00:16
לפעול נגד עצמינו?     ו    הדר הדר    

סיון שלום רב,
חשוב לי מאוד להבין את העיקרון של דעות מנוגדות. איך אדם יכול לעשות משהוא נגד עצמו -זא צד אחד של הראש אומר לא לעשות וצד אחר משכנע שכן. זה לא שרוצים או לא רוצים על פי איך שמפרשים את הסיבות או התוצאות של למה כן לעשות פעולה או לא?
איך או למה פועלים נגד הרצון הנגדי שקיים ?
תודה רבה!

06/05/2020 07:11
דעות מנוגדות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

שלום הדר, אני חושב שכל כך הרבה אנשים מגיעים לטיפול ומגלים תוך כדי המסע הזה כמה הדפוס שציינת שולט בהם. יש מנגנון שעומד שם מאחורי דפוס הפעילות שציינת. אפשר להסתכל עליו מכמה זויות. בצורה מצומצמת אפשר לתאר אולי רצון (לא מודע) להשיג תחושות מסויימות, גם אם הן שליליות, כדי לייצר תחושת שליטה מסויימת.אולי הנפש הרסנית כלפי עצמה? ומביאה בכל פעם מחדש לתחושת אשמה ובושה? ואולי הנפש משחזרת את הדפוסים הללו כדי להגיע בכל פעם לפתרון טוב יותר. אין פה תשובה אחת כי זה תהליך רב מימדי. ויש פה מעורבות של חלקי נפש רבים.

21/04/2020 18:55
אובססיביות?     ו    חסוי חסוי    

לפני שנתיים חטפתי משבר רגשי.
עד אז הייתי מנותקת רגשית באופן לא מודע, חייתי בבועה שנים רבות, נישאתי נולדו לי ילדים, ועדיין הבועה שמרה עלי לא לראות ולא לשמוע, לא להיקשר רגשית לאנשים, גם לא הקרובים אלי ביותר, עד כדי כך שאפילו כשהייתי הולכת עם פנים למול העולם, לא ראיתי אנשים ולא שמעתי שמדברים אלי.
כשנשברתי, ההחזקה העצמית שלי נשברה לחלוטין, חשתי תלות בחברה ממש כמו ילד שזקוק לאימו , הייתי צריכה אותה שתחזיק את נפשי המטולטלת והכואבת יום ולילה, רק היא יכלה להרגיע אותי, המילים שלה ניחמו אותי ורק הן, לא רציתי להפריע לה יותר מידי, אז התכתבנו במייל.
אחרי מס' חודשים קשים של תלות בה, פניתי לטיפול פסיכולוגי ושם הבנתי שאני מנותקת רגשית במצב דיסוציאטיבי, כנראה סובלת שנים רבות מדה-פרסונליזציה/ריאליזציה, בעקבות התעללות ארוכת טווח בילדות.
אחרי כמעט שנתיים של תלות בחברה הצלחתי סוף סוף להשתחרר ממנה, היום אני שומרת ממנה מרחק ופוחדת ליצור איתה קשר, חוששת שהתלות תחזור.
אמנם עכשיו אין לי קשר איתה, אבל נשאר לי סימפטום מעצבן- על אף שאני בטיפול פסיכולוגי אני לא מצליחה להשתחרר מהצורך לכתוב למישהו, יהיה מי שיהיה את רגשותי, שאלותי, תהיותי, על המצב הרגשי שלי.
אני שולחת באופן קבוע יומיומי כמעט, שאלות בפורומים לפסיכולוגיה, לרוב שאלה אחת ביום, במקרים בודדים שניים-שלוש שאלות ביום.
אני יודעת שאם לא היו הפורומים הללו, התלות בחברה היתה ממשיכה, הייתי מרגישה עדיין צורך לכתוב לה.
מפריע לי שאני לא מצליחה להשתחרר מההרגל והצורך הזה.
ממה נובע?
ואיך ניתן לטפל?

04/05/2020 11:01
תלותיות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

שלום רב, אני מתנצל על העיכוב. אני רואה מדברייך עד כמה המצב הרגשי מעורער והסבל הרגשי רב. לכן, מובן לי הצורך בתמיכה והכלה. כפי שכתבת, הסביבה לא יכולה לענות לצורך עז זה כפי שהיית רוצה. וזה בוודאי מותיר אותך במצבי תסכול. אחד האתגרים המשמעותיים הוא ביכולת להכיל את הקושי עבור עצמך. כדי להגיע לשם צריך עזרה פסיכולוגית אינטנסיבית. טיפול שיכלול מספר מפגשים בשבוע, ויימשך למשך תקופה ממושכת. כאשר יהיה צורך כל הזמן להיות עם האצבע על הדופק והמטפל יבין היכן נכון להתחיל לשחרר אותך אט אט. זה את על ידי הפחתה הדרגתית במספר הפגישות. בחינת התלות בעוד גורמי חוץ (כמו התמכרות?). ולאפשר לך ללמוד איך להיות בסבל.

26/04/2020 17:02
ללא תוכן     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    
26/04/2020 17:26
ללא תוכן- תשובה     ו    חסוי חסוי    

השאלה הקודמת שהתפרסמה ב21/6 כותרת: אובססיביות?

26/04/2020 17:28
ללא תוכן- תשובה     ו    חסוי חסוי    

השאלה הקודמת שהתפרסמה ב21/6 כותרת: אובססיביות?

26/04/2020 17:32

kפני שנתיים חטפתי משבר רגשי.
עד אז הייתי מנותקת רגשית באופן לא מודע, חייתי בבועה שנים רבות, נישאתי נולדו לי ילדים, ועדיין הבועה שמרה עלי לא לראות ולא לשמוע, לא להיקשר רגשית לאנשים, גם לא הקרובים אלי ביותר, עד כדי כך שאפילו כשהייתי הולכת עם פנים למול העולם, לא ראיתי אנשים ולא שמעתי שמדברים אלי.
כשנשברתי, ההחזקה העצמית שלי נשברה לחלוטין, חשתי תלות בחברה ממש כמו ילד שזקוק לאימו , הייתי צריכה אותה שתחזיק את נפשי המטולטלת והכואבת יום ולילה, רק היא יכלה להרגיע אותי, המילים שלה ניחמו אותי ורק הן, לא רציתי להפריע לה יותר מידי, אז התכתבנו במייל.
אחרי מס' חודשים קשים של תלות בה, פניתי לטיפול פסיכולוגי ושם הבנתי שאני מנותקת רגשית במצב דיסוציאטיבי, כנראה סובלת שנים רבות מדה-פרסונליזציה/ריאליזציה, בעקבות התעללות ארוכת טווח בילדות.
אחרי כמעט שנתיים של תלות בחברה הצלחתי סוף סוף להשתחרר ממנה, היום אני שומרת ממנה מרחק ופוחדת ליצור איתה קשר, חוששת שהתלות תחזור.
אמנם עכשיו אין לי קשר איתה, אבל נשאר לי סימפטום מעצבן- על אף שאני בטיפול פסיכולוגי אני לא מצליחה להשתחרר מהצורך לכתוב למישהו, יהיה מי שיהיה את רגשותי, שאלותי, תהיותי, על המצב הרגשי שלי.
אני שולחת באופן קבוע יומיומי כמעט, שאלות בפורומים לפסיכולוגיה, לרוב שאלה אחת ביום, במקרים בודדים שניים-שלוש שאלות ביום.
אני יודעת שאם לא היו הפורומים הללו, התלות בחברה היתה ממשיכה, הייתי מרגישה עדיין צורך לכתוב לה.
מפריע לי שאני לא מצליחה להשתחרר מההרגל והצורך הזה.
ממה נובע?
ואיך ניתן לטפל?

04/05/2020 10:45
תלותיות     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

שלום רב, אני מתנצל על העיכוב. אני רואה מדברייך עד כמה המצב הרגשי מעורער והסבל הרגשי רב. לכן, מובן לי הצורך בתמיכה והכלה. כפי שכתבת, הסביבה לא יכולה לענות לצורך עז זה כפי שהיית רוצה. וזה בוודאי מותיר אותך במצבי תסכול. אחד האתגרים המשמעותיים הוא ביכולת להכיל את הקושי עבור עצמך. כדי להגיע לשם צריך עזרה פסיכולוגית אינטנסיבית. טיפול שיכלול מספר מפגשים בשבוע, ויימשך למשך תקופה ממושכת. כאשר יהיה צורך כל הזמן להיות עם האצבע על הדופק והמטפל יבין היכן נכון להתחיל לשחרר אותך אט אט. זה את על ידי הפחתה הדרגתית במספר הפגישות. בחינת התלות בעוד גורמי חוץ (כמו התמכרות?). ולאפשר לך ללמוד איך להיות בסבל.

04/05/2020 10:28
פיברומיאלגיה     ו    חן חן    

לאחרונה ממש קשה יל לישון. לוקח לי מלא זמן להירדם ואחר כך אני מתעורר כמה פעמים. קם מותש. בדרך כלל עם כאבי גב וידיים מטורפים. הרופא אומר שזה נראה לו פיברומיאלגיה. מה אני עושה עכשיו? אפשר לצאת מזה עם עזרה פסיכוולגית? לא מסוגל להמשיך ככה. זה סיוט.

04/05/2020 10:35
פיברו     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

הי חן. קשה לי לדעת מהי התמונה הקלינית, ולא מרגיש שיכול לענות על שאלה רגישה כמו "האם טיפול פסיכולוגי יעזור להפסיק את התסמינים". אני כן חושב שנכון לפנות לפסיכולוג שמתמחה בתחום. יש בינינו הפסיכולוגים אנשי מקצוע נהדרים שהתמחותם היא פסיכולוגיה רפואית. והם יודעים לתת סיוע נפשי מותאם לאנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים.

02/05/2020 21:18

יש לנו ילד בן 8 (שני מבין 4)
הילד אמר כמה פעמים שרוצה למות ונימק בכך שהוא לא אוהב את החיים. שאלנו אם יש לו תכניות והוא אמר שמתכנן לשכב מתחת למיטה בלי לאכול ולשתות עד שימות. 
כמו כן הוא מדבר לא פעם בתקופה האחרונה על "דחף" שיש לו כאשר הוא נתקל בגירויים מסוכנים (מקום גבוה, אש וכדומה) - דחף להסתכן בכך.
 מצד שני הוא מדבר על כל הנושא של ה"רצון למות" בצורה די אגבית ומתנהג כרגיל - משחק, צוחק וכו' .
 
אנו מחפשים כיוון מה לעשות עם זה, למי לפנות - יועצת/פסיכולוג/רווחה/קו חירום
 
תודה רבה.

02/05/2020 21:30
אבדנות?     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

לא ניתן לדעת מה קןרה בראשו של הילד. לצד ההתייחסות לנושא כה בהול כמו מניעת סכנה (שהייתי מפנה לפסיכיאטר ילדים), ישנה התייחסות גם לרווחתו הנפשית. אתם כהורים יכולים להיות מקור נהדר לתמיכה, אהבה וביטחון.. אך האם זה מספיק כדי למנוע התמודדות עם מצוקה רגשית? אני סבור שמפגש אצל פסיכולוג/ית ילדים תוכל לשפוך אור רב יותר על נושא המצוקה. גם אם האמירות הן תגובה לתסכול כזה או אחר, שווה להכנס לעולמו באמצעות טיפול וללמוד יותר מה מתרחש שם.

16/04/2020 23:10
daddy issues     ו    דוד דוד    

שלום לכם אני בן 29 חרדי לשעבר בילדותי הקשר שלי עם אבא שלי לא היה טוב, תמיד הרגשתי שהוא לא מבין אותי ואת רגשותיי הוא גם לא היה אסטתי וזה גרם לי תמיד להתרחק ממנו ולא לרצות בו כאבא, במקביל התחלתי לפתח רצון לקשר עם המורים והרבנים שלי .. רציתי מהם תשומת לב חום ואהבה , וגם התפתחה לה משיכה מינית לדמות הזאת של אבא חרדי מזוקן. כיום אני נמשך רגשית ומינית לחרדי מזוקן וזה גורם לי סבל רב , אין כמעט יום שאני לא חושב שבא לי להתאבד, הייתי בטיפול פסיכולגי שנתיים וחצי הבנתי את הבעיה שאני צריך להתמודד איתה .. אבל לא מצאתי פיתרון לבעיה זו . השאלה היא אם אפשר לצאת מכזה דבר או פשוט להשלים עם זה וזהו? אתם מכירים מישהו שיצא מכזה דבר? בתודה מראש וערב טוב.

17/04/2020 01:58
תסביך אבהי     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

היי דוד. הרצון להתאבד כפתרון למצוקה קשה זה דבר נוראי, אך טבעי שמופיע כדחף. חשוב תמיד לבדוק האם המחשבות מתרגמות את עצמן לתכניות קונקרטיות ומעשים. אני מאוד מקווה שאתה יודע לפנות לעזרה מקצועית בעת הצורך. ואם לא אני אעזור לך. לגבי הנושא הספציפי שאצלך מעורר את הסבל הרב - האם אתה רואה את עצמך חוזר לטיפול ? אולי מטפל אחר ? אל תתייאש ! אל תרגיש גרוע עם זה שאתה מרגיש כל כך רע. טיפול פסיכולוגי מוצלח יכול לעזור לך לחיות לצד סבל בשלום. גם לצמוח ממנו ולתעל את הניסיון האישי לטובת אחרים. עוד לא מאוחר מדי.

17/04/2020 03:14
תודה רבה     ו    דוד דוד    

אין לי מי שיעזור לי ואני רוצה ללכת לטיפול השאלה לאיזה סוג טיפול ןאם בכלל יש סיכוי לשנות משהו?

17/04/2020 09:30
טיפול     ו    הנהלת הפורום סיון פלג    

דוד יקירי תכתוב לי בפרטי אם אתה מעוניין כמה שיותר פרטים דמוגרפיים ואבדוק בשבילך ( גיל / אזור מגורים / שייכות לקופ"ח / מאפיינים יחודיים נוספים שרלוונטיים להערכתך)

16/04/2020 11:50

אנחנו הורים ל3 ילדים 2 בנים ובת.לפני כ4 שנים התגלה סרטן אצל הנכד של הבן הגדול הוא הבריא אבל מאז הוא רב ותא מדבר עם אח שלו הקטן ומקלל גם אותנו

16/04/2020 16:16

הי יעקב. אתה מתאר קשר ישיר בין המחלה לשינוי התנהגותי שהחל. אינני יודע באם השינוי בא לידי ביטוי בהתנהגויות נוספות דראסטיות, העלולות להעיד על שינוי שהמוח חווה. או שמדובר בהתנהגויות תואמות גיל ולא שונות בצורה קיצונית ממי שהיה בעבר. כך שהגורם לשינוי הינו פסיכולוגי ונובע מהתייחסות הסביבה כלפיו, ומהמצוקה שנקשרה במחלה. מה שהייתי עושה זה לפנות למרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער (אם הילד מעל גיל 6). או רופא התפתחותי (אם מתחת לגיל 6) ולהתייעץ אם ניתן לאבחן את מקור ההתנהגות - רגשי או נוירולוגי?


   123456הבא »   
תוכן מומלץ
Copyright © 2020 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!