פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..
יש לי משפחה מקסימה, בית מקסים אבל אני מסתכלת על מה שאין לי. אני בטיפול פסיכולוגי פרטי ומקבלת תרופות בקופת חולים,אך אין לי סל שיקום שאוכל ללכת למסגרות חברתיות ואני גם לא רוצה. אני חיה בהרגשה שאף אחד לא אכפת לו ממני אין לי עם מי לדבר בטלפון או ללכת לבית קפה מבחינה חברתית. אני פשוט לבד. אני מחפשת איך לחיות חיים מלאים מתוך שמחה ולא יכולה לעשות את זה כי אני שקועה במחשבות שליליות. התרופות לא ממש עוזרות לי ונכון יש לי פסיכולוגית ואני מדברת איתה אבל זה לא עוזר לי מבחינה חברתית. אני יושבת בבית לא עושה את הדברים שאני אוהבת ורוצה לעשות, רק בגלל שאני חושבת שלילי בגלל הבדידות החברתית הזאת. אני הרבה ישנה גם מהתרופות ובאמת נמעס לי לרחם על עצמי אני רוצה להתחיל לחיות בשמחה ולחשוב חיובי איך עושים את זה?
הי גל, חג שמח :) אני מבין שהתחושה שאת מתארת היא של חוסר אונים. אני שומע שאין לך עניין במסגרת חברתית של סל שיקום, אלא בהפגת המחשבות השליליות שמטרידות ומגבילות. את עובדת למחייתך? או לומדת איפשהו? לעתים רבות אנחנו מוצאים חיי חברה דרך מסגרות של עשיה. ולא רק מסגרות חברתיות מוכרות. עשיה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים ולא רק תעסוקה, אלא גם תחביבים או פעילות גופנית. חשוב לאתגר את עצמנו במידת היכולת. חשוב שהתאגר יזכה אותנו בתחושת מסוגלות אם עמדנו ביעדים, או לפחות יזכה אותנו בתחושה שלא היינו פאסיביים וניסינו. יש למחשבות טבע כזה שהן חוזרות במקומות מסויימים, האם ניסית לצאת מהמקומות המוכרים (אגב פסח) למקומות חדשים?

|
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר
|
|
| שם מלא: | |
| טלפון: | |
| אימייל: | |
| יישוב: | |
| אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד! | |