myshrink.co.il
כניסה למנהלים

פורום פסיכולוגים

מנהלי הפורום:
סיון פלג
סיון פלג
פסיכולוג (מ
הודעות רלוונטיות מהפורום:
מבחנים פסיכולוגיים
30/06/2019 10:55 שלום טל היקר, מבחנים פסיכולוגיים (פסיכודיאגנוסטיקה) הינו תחום בו מוכשרים פס
בדידות וגעגוע
27/03/2019 21:59 אליה היקרה, נשמע שאת מתרפקת על תקופה שהיה לך טוב בחיים. שהיית יותר מוקפת חב
טראומה מהפסיכיאטריה
05/03/2019 10:58 דנה היקרה, אני ממש מצטער לשמוע שעברת דרך ייסורים מהמערכת הפסיכיאטרית. יש פת
למה אני כזה ?-המשך
10/08/2019 11:25 קודם כל תודה רבה על התשובה. אז למעשה מה הכוונה שלך סיון כשרשמת לי שאני היית
כניסה לפורום

מנהלי הפורום

סיון פלג
סיון פלג

פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..

כתוב נושא חדש     « לעמוד הפורום
שלום, בת 38, אני כרגע בנסיון טיפול פסיכולוגי הרביעי בחיי. בפעם הראשונה בסביבות גיל 24 הלכתי דרך קופת החולים. את 90% מזמן הפגישות בילינו הפסיכולוגית ואני בשתיקה... הפסקתי ללכת כאשר הסתיימה העזרה הכספית מקופ"ח. אחרי כ5 שנים הלכתי לעוד מטפלת, אולי מעט דיברתי יותר, אבל שוב לא נפתחתי באמת. הפסקתי ללכת כאשר הכסף שהוקצב לטיפול נגמר, שגם ככה לא הרגשתי שום תועלת. בפעם השלישית הלכתי בחינם לסטודנטית דרך מחלקה לבריאות אישה בבית חולים. גם שם לא נפתחתי, אבל כאן הטיפול הסתיים לא מרצוני (לא יודעת כעבור כמה נמשך, כ4 חודשים אולי) כי הזמן של הסטודנטית לעשות את ההתמחות נגמר.. בטיפול כרגע כבר 3 חודשים, יש פגישות של שתיקה שבהן אני בעיקר מאוכזבת מהכישלון שלי לטפל בעצמי... מה לעשות??? לא היו לי מעולם חברים קרובים אמיתיים, חברי נפש, מעולם לא נפתחתי בפני אחיותיי או הורי, התמיכה הריגשית שקיבלתי כילדה ונערה היו אפסיים... אודה לרעיון איך לעזור לעצמי בכל זאת..
23/08/2019 21:47
בטיפול..     ו    ע ע    
« הודעה נוכחית

שלום, בת 38, אני כרגע בנסיון טיפול פסיכולוגי הרביעי בחיי. בפעם הראשונה בסביבות גיל 24 הלכתי דרך קופת החולים. את 90% מזמן הפגישות בילינו הפסיכולוגית ואני בשתיקה... הפסקתי ללכת כאשר הסתיימה העזרה הכספית מקופ"ח. אחרי כ5 שנים הלכתי לעוד מטפלת, אולי מעט דיברתי יותר, אבל שוב לא נפתחתי באמת. הפסקתי ללכת כאשר הכסף שהוקצב לטיפול נגמר, שגם ככה לא הרגשתי שום תועלת. בפעם השלישית הלכתי בחינם לסטודנטית דרך מחלקה לבריאות אישה בבית חולים. גם שם לא נפתחתי, אבל כאן הטיפול הסתיים לא מרצוני (לא יודעת כעבור כמה נמשך, כ4 חודשים אולי) כי הזמן של הסטודנטית לעשות את ההתמחות נגמר.. בטיפול כרגע כבר 3 חודשים, יש פגישות של שתיקה שבהן אני בעיקר מאוכזבת מהכישלון שלי לטפל בעצמי... מה לעשות??? לא היו לי מעולם חברים קרובים אמיתיים, חברי נפש, מעולם לא נפתחתי בפני אחיותיי או הורי, התמיכה הריגשית שקיבלתי כילדה ונערה היו אפסיים... אודה לרעיון איך לעזור לעצמי בכל זאת..

24/08/2019 00:00

אני לא יודע מה הרקע שבעקבותיו את מרגישה צורך בטיפול. אם יש נושא או תחום ספציפי מדוע לדעתך לא עולה? אם זקוקה לקרבה אנושית יש אפשרויות שאינם פסיכולוגים. גם לשתיקה יש משמעות. יש כנראה קושי בינאישי. וחשוב שידובר בטיופל. אולי תעקפי את הנושא של דיבור ישיר בעזרת כתיבה או דרך אחרת לתקשר במהלך הטיפול. ובתחום הזה אגב יש מטפלים שאינם משתמשים רק במילים. כמו טיפול באמנות. או כתיבה יוצרת. ואולי דווקא פסיכודרמה?

תוכן מומלץ
Copyright © 2019 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!