myshrink.co.il
כניסה למנהלים

פורום פסיכולוגים

מנהלי הפורום:
סיון פלג
סיון פלג
פסיכולוג (מ
הודעות רלוונטיות מהפורום:
תמיכה
25/10/2019 18:05 ליאת שבת שלום. קראתי את מה שכתבת. באמת נשמע שאת מתמודדת עם גורמי לחץ רבים.
הדרכת הורים
11/12/2019 10:56 בלה היקרה, נשמע שבעלך מוציא את תסכוליו במקום הלא נכון. ייתכן והוא סובל בעצמ
דאגה לאמא אחרי שאבא נפטר
04/07/2019 22:35 היי שמי אתי ולפני חצי שנה אבי נפטר .הוא ואימי היו נשואים 50 שנה אימי היום ב
בילדות
19/08/2019 06:07 בתקופה האחרונה משהו מהעבר התחיל להציק לי, אחרי ששומעים רבות על מי טו, משהו
כניסה לפורום

מנהלי הפורום

סיון פלג
סיון פלג

פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..

כתוב נושא חדש     « לעמוד הפורום
שלום, בת 38, אני כרגע בנסיון טיפול פסיכולוגי הרביעי בחיי. בפעם הראשונה בסביבות גיל 24 הלכתי דרך קופת החולים. את 90% מזמן הפגישות בילינו הפסיכולוגית ואני בשתיקה... הפסקתי ללכת כאשר הסתיימה העזרה הכספית מקופ"ח. אחרי כ5 שנים הלכתי לעוד מטפלת, אולי מעט דיברתי יותר, אבל שוב לא נפתחתי באמת. הפסקתי ללכת כאשר הכסף שהוקצב לטיפול נגמר, שגם ככה לא הרגשתי שום תועלת. בפעם השלישית הלכתי בחינם לסטודנטית דרך מחלקה לבריאות אישה בבית חולים. גם שם לא נפתחתי, אבל כאן הטיפול הסתיים לא מרצוני (לא יודעת כעבור כמה נמשך, כ4 חודשים אולי) כי הזמן של הסטודנטית לעשות את ההתמחות נגמר.. בטיפול כרגע כבר 3 חודשים, יש פגישות של שתיקה שבהן אני בעיקר מאוכזבת מהכישלון שלי לטפל בעצמי... מה לעשות??? לא היו לי מעולם חברים קרובים אמיתיים, חברי נפש, מעולם לא נפתחתי בפני אחיותיי או הורי, התמיכה הריגשית שקיבלתי כילדה ונערה היו אפסיים... אודה לרעיון איך לעזור לעצמי בכל זאת..
23/08/2019 21:47
בטיפול..     ו    ע ע    
« הודעה נוכחית

שלום, בת 38, אני כרגע בנסיון טיפול פסיכולוגי הרביעי בחיי. בפעם הראשונה בסביבות גיל 24 הלכתי דרך קופת החולים. את 90% מזמן הפגישות בילינו הפסיכולוגית ואני בשתיקה... הפסקתי ללכת כאשר הסתיימה העזרה הכספית מקופ"ח. אחרי כ5 שנים הלכתי לעוד מטפלת, אולי מעט דיברתי יותר, אבל שוב לא נפתחתי באמת. הפסקתי ללכת כאשר הכסף שהוקצב לטיפול נגמר, שגם ככה לא הרגשתי שום תועלת. בפעם השלישית הלכתי בחינם לסטודנטית דרך מחלקה לבריאות אישה בבית חולים. גם שם לא נפתחתי, אבל כאן הטיפול הסתיים לא מרצוני (לא יודעת כעבור כמה נמשך, כ4 חודשים אולי) כי הזמן של הסטודנטית לעשות את ההתמחות נגמר.. בטיפול כרגע כבר 3 חודשים, יש פגישות של שתיקה שבהן אני בעיקר מאוכזבת מהכישלון שלי לטפל בעצמי... מה לעשות??? לא היו לי מעולם חברים קרובים אמיתיים, חברי נפש, מעולם לא נפתחתי בפני אחיותיי או הורי, התמיכה הריגשית שקיבלתי כילדה ונערה היו אפסיים... אודה לרעיון איך לעזור לעצמי בכל זאת..

24/08/2019 00:00

אני לא יודע מה הרקע שבעקבותיו את מרגישה צורך בטיפול. אם יש נושא או תחום ספציפי מדוע לדעתך לא עולה? אם זקוקה לקרבה אנושית יש אפשרויות שאינם פסיכולוגים. גם לשתיקה יש משמעות. יש כנראה קושי בינאישי. וחשוב שידובר בטיופל. אולי תעקפי את הנושא של דיבור ישיר בעזרת כתיבה או דרך אחרת לתקשר במהלך הטיפול. ובתחום הזה אגב יש מטפלים שאינם משתמשים רק במילים. כמו טיפול באמנות. או כתיבה יוצרת. ואולי דווקא פסיכודרמה?

תוכן מומלץ
Copyright © 2020 myshrink.co.il כל הזכויות שמורות
אתר פסיכולוגים מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום הפסיכולוגיה
מחפשים פסיכולוגים באזור מגוריכם? מלאו את הטופס וקבלו פניות
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!