פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל..
הבת שלי בת 14 ושמנו לב בחודשים האחרונים שהיא נהיית הרבה יותר עצבנית ומסוגרת והיא גם בוכה משטויות, וזה מאוד מדאיג אותנו כי זה לא מתאים לה. התייעצתי על זה עם רופאת המשפחה בלי שהילדה תדע, והיא אמרה שיכול להיות שזה תסמונת קדם וסתית והיא ביקשה שאני אשים לב מתי זה קורה בעיקר. ניסיתי לראות אם זה מחמיר בתקופה שלפני המחזור שלה ועובר אחר כך (כמו שקראתי פה למשל https://www.betipulnet.co.il/lexicon/דיכאון/ ), אבל היא לא משתפת איתי פעולה אז אני לא יכולה לדעת בוודאות. מה שמדאיג אותי זה שאולי זה לא קשור לווסת אלא שזה דיכאון רציני שצריך לטפל בו במהירות, איך אני יכולה לדעת? כדאי לנסות לדבר איתה ולהסביר לה על התסמונת הזאת או עדיף שלא? אם אני אתחיל "לנדנד" לה זה יכול להחמיר את המצב? ויש טעם לדבר עם היועצת בבי"ס על זה? היא תוכל לעזור?
אור היקרה, נשמע לי שאת אמא הקשובה ורגישה לצרכים, גם הלא מדוברים, של הבת שלך. והיא עדיין בסה"כ נורא צעירה ולא בהכרח יודעת להביא לידי ביטוי את תחושת המצוקה. ואני מבין שאת חוששת מלדחוק אותה אבל את רואה אפשרות אחרת? גם אם ילדים ונערים אומרים שהם לא רוצים עזרה זה לא אומר שהם לא זקוקים לה. תלכי עם התחושות שלך. את יודעת מה נכון לעשות במצב קונפליקטואלי שכזה. זה באמת מלחיץ. ואם את חושבת שזה מצריך עזרה של איש מקצוע אז אפשר לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג קליני של ילדים ונוער.
|
אנחנו עובדים עם פסיכולוגים מקצועיים ואמינים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר
|
|
| שם מלא: | |
| טלפון: | |
| אימייל: | |
| יישוב: | |
| אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד! | |
פנייה נשלחת, נא להמתין...
הפרטים התקבלו בהצלחה
תודה, הפנייה ששלחת התקבלה
בקרוב ייצרו עמך קשר.