שאלה מפורום פסיכולוגים

מרגיש מצוקה קשה בקשר הזוגי שאני נמצא בו. אנחנו זוג נמצאים יחד כבר חמש שנים ותקופה ארוכה גרים ביחד. הקשר שלנו סך הכל טוב! יש בנינו הבנה, אהבה,סבלנות ובילויים משותפים. לפני תקופה מסוימת נפרדנו, מבחינתה היו דברים שהציקו לה כמו זה שאני לא מספיק רומנטי, לא מספיק סבלני, מרוכז בחברים שלי וזה שאני לא מדבר איתה על חתונה וילדים. עברנו את הקרע הזה וחזרנו לקשר כי וואלה יש אהבה. מאז עבר זמן ארוך, מרגיש שטוב לנו ביחד אבל לא מספיק. אין לנו זמן איכות באמת והכי גרוע הסקס שלנו פשוט לא מספק. אנחנו לא מדברים על זה גם אבל אני יודע שגם לה זה מפריע. לקחתי שבועים חופש מהעבודה אחרי פרויקט גדול ונסעתי לאילת. שם צפו לי מחשבות שאכלו אותי מבפנים לגבי השאלה אם לקום או להישאר? כל אווירת המין והנשים היפות עוד יותר ערערו אותי. מצד אחד אני אוהב אותה, יש לי את ההרגלים שלנו, המשפחות, החברים והביחד. זה שאני לא חוזר לבית ריק ושיש לידי אישה טובה כזו. מצד שני אני פאקניג לא נהיה צעיר מיום ליום, חטפתי פחד שלא אהיה עם נשים יותר! זה חסר לי ממש, אני רוצה עוד סקס עם נשים שונות. אני רוצה להגשים עוד פנטזיות ולהינות מסקס. בקשר הזה אין בנינו תשוקה! בקושי אני מצליח להגיע לאקט ולהעמיד את החבר הקטן. מה עושים? מפרקים את כל החבילה בשביל סקס ומופקרות בחוץ? אם נפרד לא אחפש קשר ואהבה, ארצה לחיות כמו רווק הולל חסר גבולות. אבל הייתי שם ואני יודע שמתחת לזיונים מחכה לי הרגשת בדידות חזקה. מצד שני מרגיש שאני גוסס ודועך בקשר הזה עוד לפני שדיברנו על ילדים שהיא רוצה וילדים ( ואל תדאגו היא יודעת שאני לא, אני לא משלה אותה)... מה עושים? אשמח לדעות, מחשבות וכל דבר. שבוע מבורך