להב צבי

צבי להב, פסיכולוג קליני, יליד 1956, נשוי ואב לארבעה ילדים. סיים את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית, באוניברסיטת תל-אביב, בשנת 1987. במהלך דרכו המקצועית התנסה בשלוש גישות עיקריות: הגישה הפסיכואנליטית, הגישה המערכתית-אסטרטגית, והגישה הבהביוריסטית-קוגניטיבית. בשנת 1996 הוציא  רשיון של "מורשה להיפנוט". דרך העיסוק בהיפנוזה נוצר קשר בינו ובין נחי אלון שהוא אחד המורים הבכירים להיפנוזה בארץ.
כשהעמיק הקשר בניהם, הצטרף כאסיסטנט לקורסים הראשונים בתורת הנפש הבודהיסטית, שנחי אלון ויעקב רז החלו לקיים במסגרת מכון פסיכו-דהרמה. העבודה המשותפת עם נחי ורז נתנה תנופה חזקה לעניין הקודם שהיה לו בבודהיזם, והוא רואה כיום את הדרך הבודהיסטית ככיוון מרכזי הן בחייו האישיים והן בחייו המקצועיים. התרגום של החשיבה הבודהיסטית לכלים טיפוליים מעשיים מעסיק אותו במידה רבה, ולכן יזם הקמה של קבוצה טיפולית באוריינטציה בודהיסטית, והנחה  אותה במשך שנה וחצי. שני רעיונות בבודהיזם מדברים אליו במיוחד. הדגש על ההתמקדות ברגע הנוכחי, והדגש על שחרור מהתפיסה של אני נפרד וקבוע.

הפנמת הרעיונות הללו מאפשרת לנו להרפות מהמחשבות על מה שכביכול חסר בחיינו, ולהרפות מהעיסוק בערך העצמי שלנו. 

 

"אם נוכל לגדל ילדים אשר יפנימו במהלך התפתחותם את שני הרעיונות הללו, הם יהיו הרבה פחות עסוקים בלהגן על עצמם. הם לא יחששו להראות פחות שווים בעיני עצמם, או בעיני אחרים, ולא יחששו שייקחו להם את "מה שמגיע להם". 

הם יוכלו להיות הרבה יותר נדיבים כלפי זולתם, מבלי לחשוש שיצאו "פראיירים". זהו החזון שלי. " כך מר להב