התגובה של הילד טבעית ומובנת. כל ניתוח הוא מפחיד, על אחת כמה וכמה באיבר המין שהוא איזור רגיש וחשוב, על אחת כמה וכמה כשאתה בן שש ולא ממש מבין מה קורה ולמה.

יכול להיות שהילד לא היה מספיק מוכן לניתוח ולא ממש הבין מה עומד לקרות. יכול להיות שהחרדות שלכם עברו אל הילד - גם זה מובן, איזה הורה לא ידאג סביב ניתוח של ילד קטן? יכול להיות שהעובדה היא שזה באיבר המין גרמה אצלכם לחששות מיוחדים והילד חש זאת
חשוב שתביעו הבנה לפחדים ולצער של הילד.

יחד עם זה המשיכו להסביר - בסבלנות ובלי לחץ - שהוא לא איבד שום דבר, שהניתוח נועד לתקן בעיה ושעכשיו הכל בסדר. יש פצע שיחלים תוך זמן קצר (תנו דוגמאות מפצעים שהיו בעבר והחלימו) ושאתם תשמרו עליו ותוודאו שיקבל את הטיפול הטוב ביותר. קנו לו מתנות, פנקו אותו, תנו לו להרגיש מיוחד. אל תכחישו שקרה דבר מפחיד, אך גם הביעו את בטחונכם שעכשיו הוא מחלים.

רצוי לאפשר לו לבטא את פחדיו ורגשותיו במשחקים עם בובות, בציורים. שתפו פעולה ואל "תתקנו אותו". אפשר לומר: "זה באמת מאד מפחיד, שעשו לך ניתוח ושיש לך פצע. אבל איזה מזל שהרופאים עשו עבודה טובה ועכשיו אתה מחלים ועוד זמן קצר הכל יעבור. כמה טוב שמצאנו רופאים כל כך טובים!" או משהו דומה.

אם הפחדים ממשיכים או מתגברים, כדאי להתייעץ עם פסיכולוג/ית לילדים, וייתכן שהילד יוכל להיעזר בכמה פגישות טיפוליות, יחד אתכם, על מנת לבטא את רגשותיו.  מאד חשוב שגם אתם תתמודדו עם החרדה שלכם, אם אתם מסוגלים לשאת את החרדה ולהאמין שיהיה בסדר (גם מבחינה פסיכולוגית), אז זה יעבור לילד.

התשובה ניתנה על ידי איריס רילוב, פסיכולוגית קלינית, דרך הים 87 חיפה, טלפון 052-7500982