חרדה חברתית או פוביה חברתית נקראת באנגלית Social-Phobia או "Social Anxiety Disorder" מדובר בהפרעת חרדה מביצוע פעולות בפומבי עקב חשש, דאגה או פחד ממצבים חברתיים שעבור אנשים אחרים הם נורמטיביים.

תופעה זו היא תוצאה של אירועים חברתיים שונים שיצרו אצל חלק מהחברים תחושה של זלזול, לעג, השפלה וביקורת.

 

התוצאה לטווח הארוך היא הימנעות מפעילות חברתית והסתגרות בבית כדי לא להיתקל במצבים לא נעימים מסוג זה.

 

חשוב שאלו שחווים חרדה חברתית יגלו רצון לטיפול בכך, כיוון שאפשר להיות פתוחים לטיפול יעיל וכך לצאת מהמצבים הללו ולהתערות שוב בחיים החברתיים של הסובבים.

חרדה חברתית בחיי היום יום

ההתמודדות היום יומית עם מצבים נורמטיביים מקשה מאד עבור מי שסובל מחרדה חברתית.

כל אחד מהם חווה לחץ עצום בכל הקשור לאינטראקציות בין אישיות או חברתיות.

התופעה ניכרת במיוחד בעת ראיונות עבודה, בסיטואציות אישיות הקשורות להיכרות עם בני המין השני ולפעילות שוטפת הקשורה למקום העבודה הכוללת גם עובדים נוספים.

החרדה החברתית מנהלת את חייהם של הסובלים ממנה והם משנים פאזה והופכים להיות בודדים וללא חיים חברתיים פעילים.

הם מעדיפים להימנע מהגעה למפגשים שעלולים לגרום להם לתחושות לא נעימות המציפות אותם כמו לחץ וחרדה.

אבחנה של חרדה חברתית

אם קיין חשד עקב התנהגות מסוימת,  כי אדם או ילד סובל מחרדה חברתית, יבדוק המטפל כמה קריטריונים שהם הבסיס לאבחנה.
רק אם הקריטריונים קיימים במקרה הספציפי, הרי שהמטופל אכן סובל מכך.
  • מטופל צעיר הנקלע לאירוע חברתי ומגיב בהתנהגות הכוללת חרדה ופחד המתאפיינת בכך שהוא קופא במקומו, או נצמד למבוגר הנמצא אתו ואינו מרפה ממנו, המפגש מהול בצעקות ובכי.
  • רתיעה של המטופל ממצבים בהם הוא עלול לקבל ביקורת מצד זרים על פעולות שונות שהוא מבצע ואפילו הפשוטות שבהן כמו אכילה ושתיה. גם אמירה של דברים מול קהל, מצריכה את הימצאותו של אדם מבוגר בסביבתו הקרובה.
  • החשש של המטופל הוא שכל התנהגות שלו תתפרש כמעשה שלילי, דבר שעלול לגרור להשפלה מבוכה או דחייה על ידי גורמים אחרים ולכן הוא מעדיף להימנע מכך.
  • גלי חרדה, פחד והימנעות מקשרים חברתיים אורכים פרקי זמן ארוכים של כשישה חודשים ואף יותר מכך.
  • החרדה והפחד הם בסדרי גודל עצומים וללא פרופורציה לאיום האמתי שאינו קיים ולהקשר החברתי.

תסמינים של חרדה חברתית

תסמינים של חרדה חברתית נראים בשלושה רבדים:

 

תסמינים פיזיולוגיים: כשקיים מפגש חברתי הוא גורם לתופעות כמו דפיקות לב, קוצר נשימה, חרדה, זיעת יתר, סחרחורת, כאבי בטן, סומק בפנים, קוצר נשימה ועוד.
התסמינים הללו הם מערכת תגובתית של האדם שנערך להתמודדות עם הסכנות האורבות לו.
לעיתים ההשפעה היא כה גדולה שהאדם אינו מסוגל לזוז והוא קופא על מקומו.

 

תסמינים קוגניטיביים: החרדה החברתית יוצרת מחשבות מידיות, לא רציונליות ואוטומטיות לגבי החשיבה של המטופל על עצמו. החשיבה ברוב המקרים היא שלילית כמו אני מוזר, נלעג, בעל שכל מועט וכו'. כשהחרדה נוכחת, מופיעים גם קשיים קוגניטיביים, בעיקר כשיש צורך להפעיל זיכרון או לחשוב על מידע ספציפי.

 

תסמינים התנהגותיים: כדי להתמודד עם הקושי הגדול, הפתרון של המטופל הוא הימנעות מפעילות הקשורה במפגשים חברתיים כדי לא להימצא שוב בבעיה מול כל הסובבים
אותם. ברוב המקרים המטופל מגיע אך עומד מהצד ואינו משתלב בפעילות זו.

  1. חלק מהמטופלים מתכנסים בינם לבין עצמם, דבר הנראה כביישנות אך למעשה זוהי תגובה של פחד וחרדה הנראית כך כלפי חוץ.
  2. מטופלים אחרים, מבוהלים מהימצאותם במקומות הומי אדם ולכן הם מפתחים אגורפוביה. הם חוששים כל העת שתיוצר סיטואציה שבה לא יוכלו לברוח מההמון הרב הקיים במקום.
  3. מקצתם חווים הפרעת פאניקה, המתרחשת באופן ספונטני גם כשהכול סביב רגוע ולא נוצרה  כל פעולה שהייתה אמורה להצית את תחושות החרדה והפחד.
  4. קיימת גם חרדה מוכללת אשר בה המטופל מצוי בחרדה מאדם מסוים שיש לו אתו קשרים אישיים והתופעה אינה קשורה לשיפוט חברתי.
  5. חרדת נטישה, מטופלים שיעדיפו להיצמד לקרובי משפחתם ולא להשתלב בפעילות חברתית כיוון שעלולים להיות בהם רגעים שיפחידו אותם.
  6. דיכאון מז'ורי, שיטת הגנה של המטופל היא הימנעות ממפגשים חברתיים כיוון שהמטופל אינו מעוניין להיחשף לשיפוט חברתי או להימצא בציבור.
  7. הפרעת גוף דיס מורפית, מוקד הפחד מתרכז בפגם גופני שקיים לדעתם של המטופלים בגופם ולכן הם אינם פופולריים, כשלמעשה אין להם כל פגם.
  8. הפרעה דלוזיונלית, המטופלים בטוחים שהחברה דוחה אותם. למעשה זו מחשבת שווא שנוצרה מתוך חשיבה שגויה. אנשים בעלי מחשבות שווא נגררים אחר חשיבה זו מפתחים את מחשבות השווא קדימה ללא אחיזה במציאות, דבר שהוא חריג אצל בעלי חרדה חברתית.

 

חרדה חברתית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית

העוסקים בתחום החרדה החברתית ממליצים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
באמצעות טיפול זה המטופל לומד לזהות את התודעה שלו למצב ולהחליפה בהכרה המאפשרת לו התמודדות.
כדי להגיע למצבים הללו הוא לומד טכניקות להרגעה עצמית כמו מדיטציה שיאפשרו לו לעמוד מול הסיטואציות החברתיות בצורה קלה יותר.
הביצוע בפועל הוא בחשיפה איטית, שלב אחר שלב כדי לשלוט ברמת החרדה התגובתית בכל מפגש.

 

הגישה היא ללמד את המטופל לתכנן אסטרטגיות להתמודדות עם מצבי לחץ, תוך זיהוי האלמנטים המלחיצים אותם כדי לטפל בהם מבעוד מועד. המטפלים מעניקים למטופלים כלי עבודה הניתנים ליישום כמעט בכל סיטואציה ובאמצעותם הם יוכלו להשתחרר מהמצב שאליו נקלעו ולגלות מיומנויות חברתית כך שיהיו חלק מהחברה.

טיפול תרופתי בחרדה חברתית

במקרים קשים שבהם הילד או המבוגר סובלים מרמה גבוהה של חרדה, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לא יעיל דיו ולכן יש צורך להתחיל גם בטיפול תרופתי.
הצורך הוא למינונים משתי משפחות של תרופות:

 

  • תרופות ממשפחת SSRI כמו ציפרלקס לוסטרל פרוזק ופבוקסיל המורידות את סף החרדה לאלו הסובלים מפוביות. ההשפעה על כל מטופל מתחילה לתת את אותותיה לאחר 8-3 שבועות שבה ניכר שרמת החרדה בירידה, יחול שיפור בביטחון העצמי, בדימוי העצמי וייראה גם שיפור במצב הרוח.
  • SOS קבוצה תרופות המטפלת בסיטואציות הגורמות לחרדה, כמו לדוגמה ווליום. התרופה יוצרת רוגע לפני מפגש חברתי ולכן השימוש בה נעשה רק לקראת המפגש ולא באופן רציף וקבוע.

מחקרים בתחום חרדה חברתית

כדי לעזור למטופלים נערכים מחקרים מקיפים התוהים על קנקנה של התופעה.
הפרעת הפוביה החברתית עדיין אינה מובנת דיה וחלק מהעבודה המחקרית על הפרעה זו עוסקת בניסיונות לבסס גורמים חזויים שיסבירו טוב הרבה יותר את התפתחותה של פוביה וחרדה חברתית.

 

מחקרים נוספים עוסקים בשיטות התערבות המיועדות להעניק עזרה של מציאות וירטואלית המבוססת על רשת האינטרנט וזאת כדי שהמטופלים יוכלו להתנסות בחשיפה הדרגתית תחת בקרה מתמדת לגירויים המרתיעים אותם.

סיכום

חרדה חברתית היא תופעה קשה בה המטופל נרתע ממפגשים חברתיים כדי לא להיקלע למצבים טראומתיים שאותם חווה בעבר.
מטפלים בעלי ידע, עובדים עם המטופלים הללו בדרכים שונות כדי להפחית את רמות החרדה שלהם ולהניע אותם לאט לאט לפעילות חברתית נורמטיבית.

סיון פלג
סיון פלג
פסיכולוג קליני מומחה

מנהל פורום פסיכולוגים

פסיכולוג (מ.ר. 27-117763) בעל ניסיון בטיפול ואבחון פסיכולוגי, וכן בשיקום פסיכוסוציאלי. עבדתי במגוון מסגרות כגון: מחלקה אשפוזית, במרפאה לבריאות הנפש, בניהול בית מאזן, ובעמותות לקידום בריאות הנפש בישראל. כיום אני מטפל בקליניקה נעימה ברמת-גן בגישה אינטגרטיבית, המשלבת אוריינטציה פסיכודינאמית לצד אלמנטים מתחום הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. ולצד פרקטיקה זו עומל על שלל פרויקטים מרתקים.

מידע נוסף על מנהל הפורום

שאלות גולשים מהפורום בנושא חרדה חברתית

חרדה חברתית

אני חוששת שהבת שלי בת ה16 סובלת מחרדה חברתית. אין לה חברות חוץ מאחת שהיא מכירה עוד מהגן. היא לא יוצאת לבלות, היא מתקשרת איתנו ויושבת אתנו לארוחות משפחתיות, גם אצל סבתות ודודות אבל גם שם היא כמו...

הודעות בפורום פורום פסיכולוגים 19/07/2019
חרדה חברתית

אני חוששת שהבת שלי בת ה16 סובלת מחרדה חברתית. אין לה חברות חוץ מאחת שהיא מכירה עוד מהגן. היא לא יוצאת לבלות, היא מתקשרת איתנו ויושבת אתנו לארוחות משפחתיות, גם אצל סבתות ודודות אבל גם שם היא כמו...

הודעות בפורום פורום פסיכולוגים 19/07/2019
חרדה חברתית

יש לי חרדה חברתית. אני מטופלת עם תרופות נגד חרדה. הטיפול חדש לי ועדיין לא ממש משפיע,גם טיפול פסיכולוגי אני צריכה להתחיל זה יקח קצת זמן. רציתי לשאול אם תוכל להפנות בינתיים לאתר תמיכה חברתית...

הודעות בפורום פורום פסיכולוגים 03/04/2019
חרדה חברתית

יש לי חרדה חברתית. אני מטופלת עם תרופות נגד חרדה. הטיפול חדש לי ועדיין לא ממש משפיע,גם טיפול פסיכולוגי אני צריכה להתחיל זה יקח קצת זמן. רציתי לשאול אם תוכל להפנות בינתיים לאתר תמיכה חברתית...

הודעות בפורום פורום פסיכולוגים 03/04/2019
חרדה בזוגיות

שלום שמי יעל רווקה בת 37 יש לי קשר זוגי עם בחור שבעברו היה ערבי ונמצא בסוף תהליך גיור, יש לו 2 ילדים מקשר עם בחורה יהודיה , ללא נישואים , יש לו קשר חזק ומאוד דואג...

הודעות בפורום פורום פסיכולוגים 01/03/2017
חרדה בזוגיות

שלום שמי יעל רווקה בת 37 יש לי קשר זוגי עם בחור שבעברו היה ערבי ונמצא בסוף תהליך גיור, יש לו 2 ילדים מקשר עם בחורה יהודיה , ללא נישואים , יש לו קשר חזק ומאוד דואג...

הודעות בפורום פורום פסיכולוגים 01/03/2017