גיל ההתבגרות - דרכי התמודדות

מהי משמעות "נעורים"? ההוראה המקורית של "נער": לנענע ולהשליך מעליו... שליטה עצמית ומשמעת דומות עליהם כעול, ובשאיפתם לעצמאות ינערו עול זה  מעליהם...אך עצמאות זו היא השורש של  האישיות המוסרית של העתיד (רש"ר הירש, בראשית ט, כא)

המטלה ההתפתחותית שעומדת בפני המתבגר היא גיבוש זהות ייחודית, חלק מהעניין הוא השינויים הפיזיולוגים אשר מכריחים את המתבגר לשאול את עצמו שאלות מי אני? מה אני רוצה וחפץ? איזה מן אדם אני? מה אני רוצה להיות שאהיה עצמאי?

אצל כולם זה מתרחש אבל ברמות שונות של מודעות, המתבגר לא חושב רק באופן היפותטי. הוא מתחיל לנקוט צעדים אשר מתבטאים בעישון, ענידת עגילים. הוא עסוק בשאלות כל הזמן, בשלב זה המתבגר מרגיש בקונפליקט תמידי מחד רוצה את אמו ומאידך חפץ בקרבת האם, הוא רוצה את הסימביוזה האבודה, הוא מרגיש קטן וחלש כיון שוויתר על ההגנה. כאשר המתבגר מרגיש נפרד מתחילים הפחדים כי הוא חש "נפרד" מאמו.
אז באה לידי ביטוי חרדת הנטישה.

המתבגר תופס מרחק מההורים הפנימיים זה מתבטא בריקנות פנימית, בדידות, הוא לא מקשר זאת להתרחקות מבחינה פסיכולוגית אך זהו עבורו אובדן עצום.

תמציתו של המצפון המקושר הוא חרדת ההפרדות מאחר וההתקשרות כה חשובה ומרכזי העצבים החשובים במח מתפקדים כמנגנוני הזעקה ביוצרם הרגשת אי שקט בעת שהוא עומד בפני הפרדות מההורים. בהתחלה הציפיות להפרדות הפיזית היא שמעוררת את התגובה במתבגר ככל שההתקשרות והפרידה יותר עמוקה החרדה גבוהה יותר. המתבגר חש את מורת רוחו של ההורה כשמתנסה בהפרדות ולכן חרדתו מתבגרת.

גיל ההתבגרות מתאפיין ג"כ בהתבגרות פיזיולוגית הגדולה ביותר, ישנה קפיצה בגובה, במשקל במקביל להבשלה המינית ולאחר השינויים הפיזים מתרחשים שינויים בחיים עצמם, המתבגר מתחיל להיכנס לחיים עצמם "לעולם האמיתי" צבא, אוניברסיטה, ישיבה וכו' וכך מתרחשים תהליכים חשיבתיים ולמתבגר ישנו כלי חדש חשיבה מפותחת ומופשטת, המתבגרים רוצים לשנות את העולם ההבנה החדשה שלהם מאפשרת לחשוב על רעיונות ולהיות אידיאליסטיים יותר וכן יש להם מידה רבה של ביקורתיות שההורים מרגישים על בשרם.

הוא אוהב להתווכח ובא עם רעיונות ותקדימים, יש לו יכולת להתבונן על עצמו ולחשוב ולהרהר על מחשבותיו יחד עם השינויים הפיזיולוגים.

המתבגר מתחיל להיות עסוק בעצמו, במחשבות ובמראה. וישנה מודעות עצמית גבוהה וכך מתבשלת הזהות העצמית של המתבגר ובעקבות השינויים שהוזכרו קיים שינוי חברתי משמעותי. המתבגר בוחר חברים לבד, קובע לאן הוא הולך, מתי הוא חוזר ומה הוא עושה.

וכל תהליך זה מביא אותו ואת הוריו לקונפליקט משמעותי ,זו תקופה שלומדים ללכת על חבל דקומייצרים גשר של חבלים בין המתבגר להוריו.

הורים יקרים יש לכם  יכולת לעזור למתבגר הנפלא שלכם !

תקשורת נכונה-  כדאי ליצור קשר רגשי נכון עם המתבגר, קשר זה מתבטא בתקשורת המבוססת על הקשבה אמיתית תוך מתן אמפתיה והבנה ללא שיפוטיות ומוסר. כך נוכל להקל על תחושותיהם של המתבגרים ויציבותם הרגשית.
על ההורה לשים לב ולהבין את התנודות הנפשיות והרגשיות וכן את מצבי הרוח העוברים על המתבגר "לא להיבהל מכך", להציב גבולות כשצריך ולסייע למתבגר לפרוק את התסכולים, הפחדים והרגשות השונים באמצעים נכונים ומתאימים ואפשרויות יצירתיות ותוך כדי הבהרה מילולית למתבגר שזהו חלק מהתהליך ההתבגרות הנורמטיבי.
לדוגמא: נועה נערה  מתבגרת שנמצאת במצב הורמונאלי סוער, הרגישה עצבנות, דכדוך ואינה מצליחה להרגיע את עצמה. אמה שרצתה לסייע בעדה להגיע לאיזון רגשי והורמונאלי חיפשה דרכים יצירתיות לעזור לה והציע לה ללכת להליכה עם חברה או להכין עוגיות תוך כדי שהיא קשובה לאופן הנכון של המענה שביתה זקוקה.
 
ועוד כמה טיפים שתשננו:
 

1. מרווח- חופש לתת למתבגר להיות עם חברת השווים. הצורך הוא גדול בגיל זה.
2. אפשרות בחירה- לתת לילד לבחור ולא לבחור בשבילו.
3. לשמוע- להקשיב (הילד מספר לא להיכנס לדבריו) ולתת לו תחושת הזדהות והבנה למצבו.
4. העלמת עין- לא להילחם על כל דבר באופן חזותי. לבחור את הזירות איתם אתם מתמודדים !

 
מסע מוצלח מתחיל בפסיעה אחת קטנה !