מה לעשות עם ילדה בת 17 שרוצה לצאת עם בחור בן 24 פלוס ?

כהורים למתבגרים אנו הולכים על חבל דק: מצד אחד, רוצים לשמור על ילדינו, להגן עליהם מסכנות ופיתויים, ולהראות להם את הדרך ה"נכונה" (לפחות בעיני ההורים). מצד שני - חשוב לנו מאד לשמור על קשר ותקשורת עם הילדים, לתת להם תחושה שהם יכולים לבטוח בנו ושאנו קשובים להם, להבין לליבם ולאפשר להם לפתח עצמאות ויכולת בחירה משלהם.
 
מה עושים במצב בו שני היבטים אלה מתנגשים?
 
אין נוסחת פלא שמתאימה לכל אחד, אך לדעתי הקו המנחה שיכול לעזור לנו כהורים הוא להציב גבולות, מחד, אך לשמור על תקשורת פתוחה, מאידך.

אני חושבת שחשוב שהורים יאמרו בפירוש לילדיהם מהם מבחינתם "קווים אדומים", שאין לחצותם: למשל, לשתות ולנהוג; להשתמש בסמים. יציעו מעצתם ונסיונם וגם יסבירו מדוע ה"קו האדום" שלהם הוא זה. איסור גורף ללא הסבר עלול לגרור התנגדות והתנהגות של "דווקא".
 
במקרה של הנערה, אני חושבת שקודם כל כדאי שההורים יבהירו לעצמם - וביניהם (חשוב ששני ההורים יהיו שותפים לדיון, אם אפשרי) - מדוע הם מתנגדים לכך? האם מתוך חשש מיחסי מין? האם משום שהדבר אינו מקובל? האם משום שהבחור עצמו אינו נראה להם? האם הם חוששים שהיא תיפגע?
 
אחרי שהבהירו לעצמם מה מפריע להם והגדירו לעצמם את עמדתם, אז חשוב לדבר עם הבת. בנחת, לנסות לא להגרר לצעקות והתרגשות (אני יודעת שזה לא קל... והמתבגרים בגיל זה מאד אמוציונליים). חשוב לצאת מתוך אמפטיה ולא מתוך כעס. למשל, לומר: "אנו מבינים שאת מאד רוצה... זה בטח לא קל לך להרגיש שההורים מגבילים אותך. היית רוצה להיות חופשיה ולעשות מה שבא לך... גם אנו הרגשנו כך בגילך.

יחד עם זאת, אחריותנו כהורים לשמור עליך ולעזור לכוון את הבחירות שלך. שוחחנו בינינו והבנו ששנינו דואגים שאם תצאי עם בחור מבוגר ממך בהרבה את עלולה להפגע, כי... [הסבר שנותן הצדקה להתנגדותכם] - ולכן אנו מבקשים שלא תעשי זאת. אין לנו התנגדות שתצאי עם בנים נחמדים בני גילך, אך במקרה זה הדבר אינו מתאים ואינו נכון ועלול לפגוע בך".
 
שימו לב שהצעתי אלטרנטיבה (זה בסדר שתצא עם בני גילה) - כשמציבים גבול/ איסור/ מגבלה, חשוב להציע אלטרנטיבה - מה כן?
 
יחד עם זאת, חשוב לי לומר: נערה בת 17 אינה בת 13 ואינה בת 14. גם על פי החוק (למיטב ידיעתי) היא כבר לא קטינה. בנות 17 שונות זו מזו ברמת התפתחותן ובמידת בשלותן הרגשית.

אני חושבת שחשוב לשקול את המקרה לגופו ולנסות להעריך גם מה יהיו התוצאות של התערבות הורית כזו או אחרת: האם הדבר יעורר התנגדות כה עזה עד שיגרום לקרע בין ההורים לבת? במקרה כזה, אולי כדאי שההורים יתגמשו - אולי למשל לשוחח עם הבת, להביע את עמדתכם לגבי בחירתה, אך יחד עם זאת להבהיר שבכל מקרה אתם הוריה ותתמכו בה. חשוב בעיני להזכיר את הנושא של מין בטוח (הגנה ממחלות ומהריון בלתי רצוי), ביקור אצל רופא נשים וכו'. כלומר: לא איסור גורף על מיניות, אלא הכוונה לבחירות בטוחות ושקולות.
 
השורה התחתונה: כל משפחה צריכה למצוא לעצמה את האיזון בין הצבת גבולות לשמירת תקשורת טובה עם הילדים - רק כך הם ירגישו מספיק בטוחים לפנות אליכם ולהיעזר בכם. בהצלחה!

התשובה ניתנה על ידי איריס רילוב, פסיכולוגית קלינית, דרך הים 87 חיפה, טלפון 052-7500982