אני נערה בת 15 שההורים שלה עומדים להתגרש כנראה , אני ממש מפחדת שהם יתגרשו זה יהיה לי מאוד קשה וכמעט כל יום אני בוכה אני לא יודעת מה לעשות , ואיך לדבר איתם על זה , הם כאילו כל הזמן רומזים את זה והם רבים הרבה מולי. זה מעצבן ומפחיד , מה עושים ?
נשאל ב1 בנובמבר 2013 · פסיכולוגים ילדים
שלום לך,
זה באמת מאד קשה שההורים רבים כל הזמן ורומזים רמזים שמשהו לא טוב הולך לקרות. את כותבת שזה מעצבן ומפחיד ושאת בוכה כל יום, ואפשר להבין אותך - ההרגשה שכל מה שהכרת עלול להתפרק היא הרגשה קשה מאד.
לפעמים כשיש בעיות בזוגיות, הורים כל כך עסוקים בעצמם ובקשיים ובכאב של עצמם, שהם שוכחים באופן זמני את תפקידם כהורים. אולי נדמה להם שאת כבר גדולה והם לא מרגישים צורך להתפנות אליך ולברר מה את מרגישה. הם אינם עושים זאת מרוע אלא כי הם במצוקה בעצמם.
לפעמים כשיש קושי ביחסים, גירושים אינם בהכרח הדבר הרע ביותר - לעיתים זה מאפשר לכל אחד מבני הזוג למצוא כיוון טוב יותר בחייו, וגם לילדים - בסופו של דבר, לאחר הסתגלות לשינוי ולאובדן - טוב יותר כי ההורים רגועים יותר, יש פחות מריבות, והם פנויים יותר לילדים.
יכול להיות שההורים יתגרשו ויכול להיות שלא, אבל נראה לי שהדבר הקשה ביותר כרגע הוא המתח והכעס בבית, אי הוודאות שאת חשה, והעובדה שההורים אינם פנויים למצוקתך
חשוב שההורים ידעו שקשה לך ושאת זקוקה להם, דווקא ובמיוחד עכשיו. אם אפשר, אני מציעה שתנסי לדבר איתם, או עם אחד מהם שאת מרגישה יותר נוח איתו, ותספרי כמה קשה לך, כמה את מבוהלת ועצובה. תבקשי שיסבירו לך מה קורה, ותפני את תשומת ליבם לכך שהמריבות ביניהם משפיעות קשה גם עליך ועל יתר הילדים במשפחה.
אם קשה לך לדבר ישירות עם ההורים, או אם הם מגיבים בהאשמות הדדיות ("זה הכל באשמת אבא/ אמא"), אני מציעה לך לפנות לדמות טיפולית שיכולה לעזור לך, בין אם לגשר בינך לבין ההורים או לתת לך עצמך אוזן קשבת וללוות אותך בתקופה זו. הכתובת הראשונה הזמינה עבורך היא יועצת ביה"ס. דברי איתה, ספרי לה כמה קשה בבית ובקשי שתזמין את ההורים לשיחה. היועצת מחוייבת לשמור על סודיות ולתמוך בתלמידים שפונים אליה. היא גם יכולה להפנות אותך ו/או את ההורים הלאה לטיפול, במידה ומתאים.
אפשרות אחרת היא להיעזר בבן משפחה בוגר אחר שאת סומכת עליו - סבים, דודים, אחים בוגרים, לשיחה, ייעוץ ואולי פניה להורים.
שני הדברים החשובים הם: (1) שלא תישארי לבד עם המצוקה שלך ושיהיה מי שיקשיב לך ויתמוך בך. (2) במידת האפשר, לגייס את ההורים להבין שלמרות קשיי הזוגיות שלהם יש להם אחריות כלפי הילדים לטפל בהם ולדאוג למצבם הרגשי, גם בתקופה הקשה הזו.
התשובה ניתנה על ידי איריס רילוב, פסיכולוגית קלינית, דרך הים 87 חיפה, טלפון [הוסר]
שאלות נוספות
- ?שלום רב, נכדתי בת ה-8 התחילה לשקר במצח נחושה וללא ניד עפעף. כמו כן התחילה לקחת (לגנוב) מילדים אחרים וממני. נא עזרתכם, תודהשלום לך , יש לבדוק כיצד הוריה של הילדה מתייחסים להתנהגותה. כמו כן, כדי לעזור צריך לקחת בחשבון גורמי רקע רבים,…
- ?שלום, ביתי בת ה-6.5 סובלת מהקנטות והתגרות מצד ילדה מסוימת בכיתה שפשוט עושה זאת בכוונה. לימדתי את ביתי להתעלם מכך וכן היא עושה אך הילדה שמתגרה בה מנשלת אותה מכל משחק ומסיטה את שאר הבנות נגדה וללא סיבה. האם עליי לעשות משהו נוסף חוץ מלשלב את ביתי במאגר חברים אחר ולשוחח איתה בנושא? האם עליי להתערב? מה באמת עובר על ביתי? אולי זה שוקע וגורם לנזקים שאיני מודעת להם? ובכלל מה המניעים של הילדה שמקניטה???שלום ראשית, לדעתי כדאי לערב בעניין גורם נוסף- את המורה ואולי אף את הוריה של הילדה, בתקווה שישתפו פעולה. הילדה…
- ?ביתי בת 11 במהלך השנה האחרונה, החלו אצלה מצבים של התקפי זעם, אלימות מילולית ופיזית כנגד אחיה בן ה-9 וגם כלפי. היא ילדה מאוד נבונה שכנראה נמצאת במצוקה כלשהיא, היא נוטה למצבי רוח קיצוניים , לעיתים היא עליזה,מלאת ביטחון ומגיבה בחום כלפי הוריה. ובפעמים אחרות היא יוצאת מכליה ומגיבה בתוקפנות ואלימות בעיקר נגדי , לאחרונה המצב התדרדר ואני חרדה מאוד למצבה.שלום רב זה מצב שממש זועק להתיעצות עםפסיכולג ילדים אשר יוכל לשמוע אותכם ולשקול אם יש מקום למעורבות איתה או…
- ?הבן שלי בן ארבע וחצי ויש לו חבר בגן שהוא נדבק אליו כל היום והבן שלי עושה כל מה שהוא אומר לו ואם הבן שלי לא עושה אז החבר אומר לו אני לא יהיה חבר שלך והבן שלי ישר נכנע כמובן כאשר הם משחקים בלגו אז החבר אומר לבן שלי שכל מה שהוא בונה שזה שלא יפה אז הבן שלי פשוט לא בונה יותר, ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה, ואני לא מצליחה להעביר לו מסר אייך להתמודד .... אשמח להמלצה.שלום רב זאת באמת בעיה. מי נדבק למי? קודם כל, הייתי מגייס את הגננת לנסות למצוא דרכים להפריד בין הבנים. שינית,…
- ?הבן שלי בן ארבע (בן יחיד) סובל מפחדים רבים. למשל מאוירונים, מרעמים, לפעמים אפילו מתמונה בספר הוא נבהל ומסרב לפתוח אותו. למשל קראו בגן את "דני מלוכלך" נבהל מהתמונה בספר ומכך שהשיניים שלו יהיו צהובות (כיח הסבירו שצריך לצחצח פעמיים ביום). הגננת אמרה שלדעתה בנושא הפחדים הוא צריך עזרה, והם מעבר לרגיל. אולי קשורים לפער בין יכולת שכלית לרגשית. במקביל יש קשיים שלנו בהצבת גבולות ושלו בקבלתם. אנו מתלבטים איזה סוג עזרה לתת לו. טיפול פסיכולוגי? טיפול באומנות? בתנועה מכון אדלר וכ"ו. אשמח להמלצה/ הסבר.פחדים הם חלק מהתפתחות הילד. בשלב זה, מה שמתבקש זו התייעצות עם איש מקצוע לשניכם כהורים. יתכן שיש קשר בין הקושי…
- ?הנכד שלי התחיל כתה א', עוד מתקופת הגן , נתן לראות שהילד לא יודע להתמודד עם מצבים מסוימים כמו הקנטות מצד חברים וגם מצד אחרים ומיד עובר לתגובה כועסת. דבר שמרחיק כנראה ילדים אחרים. יחד עם זאת הוא ילד חברותי, נחמד ונבון. איך עוזרים לו להתמודד עם הקנטות, הצקות ?יש כל מני התמודדויות בתחילת כיתה א׳ שבד״כ מסתדרות תוך זמן סביר. ניראה שכאן יש דפוס/רגישות שהיה טוב לעזור לו…