קשה לי מאד להסתכל לאנשים בעיניים כשאני מדבר איתם, ברגע שאני מסתכל ישר לעיניים יש לי דחף עז להפנות מבט מאיזושהי סיבה לא מובנת , מסתכלים לי ישירות בעיניים. אני מוצא את עצמי מאבד ריכוז כשמדברים אלי ישירות , לפעמים אפילו כואבות לי העיניים אם אני מנסה להתנגד מלהסתכל לכיוון אחר.
העניין הוא שזה פוגע באנשים, במיוחד בנות שנעלבות אם אני לא מסתכל עליהן בעת שיחה, אז אני נוטה פשוט להמנע מלהכנס לשיחות אלא אם כן אני עושה משהו באותו הזמן כך שיהיה לי על מה להסתכל. זה כולל את כולם, כל מי שאני מכיר גם ההורים שלי והחברים הטובים שלי.בעבר לא ההייתי כך זה התחיל אחרי שנכנסתי לדיכאון עמוק אבל כיום אני בכלל לא בדיכאון בן אדם הכי שמח שיש זה פוגע לי בחיים מאוד אני כל הזמן בסביבת אנשים הם כבר מרגישים לא נוח איתי וגם אני איתם , בזמן האחרון אני נמנע מלשבת אם אנשים מבושה שאני לא יכול להסתכל להם בעיינים ואני מרגיש לא נוח אם עצמי זה פוגע בי מאוד וכבר נהייתי מתוסכל מי זה .. מה הפתרון לזה מה מומלץ לעשות ומה יש לי בכלל
פתרון אמיתי אבל משו שבוודאות יעזור לי להיות רגיל !