דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

גישות טיפול

שובל · 5 באפריל 2015 · 4 תגובות

שובל
הי,
 
רציתי לדעת לגבי שיטות טיפול - 
כבר זמן מה שאני מתלבטת אם ללכת לטיפול, אני חושבת שאני חייבת את זה לעצמי.

הבעיה היא שאני לא בטוחה אם אני צריכה את הגישה האקטיבית או הגישה היותר מקשיבה ואמפתית.

יש לי המון דברים שצריך להמריץ אותי כדי לעשות, כי אחרת אני פשוט לא אעשה,
ומצד שני אני רוצה גם שיקשיבו לי ויעודדו אותי ולא ידחפו אותי לעשות דברים שאני לא מוכנה אליהם.

מה אתם חושבים? איך אני יכולה לדעת אלו מהגישות מתאימה לי?

תודה רבה.
אלון צמחוני
גישות טיפול
שלום שובל.
נראה שאת מצוייה בדילמה בייחס לטיפול שמקשה עליך לפנות למרות שאת מרגישה צורך חזק וברור לפנות.
דילמה זו מבטאת לדעתי את הקונפליקט שלך בין  עצמאות לתלות. מצד אחד את מרגישה שעליך להחליט בעצמך ושאף אחד אחר לא יכול לעשות זאת במקומך. מצד שני את מרגישה שאת זקוקה לעזרה,כי אם זה היה אחרת הרי  היית כבר עושה את הדברים בעצמך.
אני מאמין שדילמה זו מעסיקה מטופלים רבים ולא פחות מזה גם את המטפלים.
מה שמעודד בעיני הוא שאת מזהה את הדילמה ושאת בכל מקרה מעוניינת לפנות לעזרה מתוך התובנה המשמעותית שהגעת אליה שלבד זה לא מצליח לך.
נראה  לי שמה שחשוב הוא שתוכלי להמשיך להיות במגע עם הקונפליקט ולא תיסחפי לאף קצה שלו. לא לקצה התלותי שאינו מסייע לך לגדול ולהתפתח לתפקוד יותר עצמאי, ולא לקצה השני שבו יש התעלמות  מהצורך שלך בסיוע מאחר ואת לא מצליחה לבד.
אני מאמין שתוכלי לקבל את התשובה הכי טובה לשאלתך אחרי שתפני ובתוך הטיפול עצמו. המודעות שלך לדילמה היא התחלה חשובה ומבטיחה, כמוה כתובנה שלך לגבי הקושי שלך לעשות את הדברים בעצמך, ומכאן ההחלטה לפנות לעזרה.
אני מבקש לעודד אותך ולפנות ולא לדחות את ההחלטה עד שתמצאי תשובה,שבעיני,כאמור,מצוייה בתוך התהליך עצמו.
אולי הייתי אקטיבי מדי בעמדתי ועדדתי תלות או שאולי קלעתי לצורך שלך והדבר יסייע לך לפנות? התשובות בכל מקרה אצלך,וכך גם יהיה בטיפול..
אני מקווה שתפני ותצליחי למצוא את המקום הנכון  עבורך.
אלון.
דבי ז'ולטי
גישות טיפול
שובל שלום, כאן דבי, המנהלת השנייה של פורום פסיכולוגים. קראתי את שאלתך וגם את תשובתו של אלון. חשבתי לחוות גם את דעתי ולשתפך בה. לפעמים זה עוזר כשיש עוד נקודת מבט, ואת כבר תיקחי מכל הנאמר את מה שנראה לך. לי נשמע שובל, שבשורה התחתונה את מעוניינת לממש את רצונותייך מתוך מוטיבציה שתהיה שלך ושלך בלבד. מאידך, את מביעה תסכול על כי דברים שאת רוצה לעשות, אינך עושה. נראה לי, שקיים משהו שעוצר בעדך - משהו שלא ברור לך מהו, ושכל זמן שמעצור זה קיים, את חשה צורך לדחיפה מבחוץ. אך בתוך תוכך, אינך מעוניינת בכך. וכתוצאה, את חשה תקועה בין הרצון לממש את רצונותייך לבין אי היכולת לעשות זאת. ואולי זו גם הסיבה להתלבטות שלך לגבי הגעה לטיפול: מחד, את דואגת, כדברייך, ש'ידחפו אותך לעשות דברים מבלי שאת מוכנה אליהם' ומאידך, את דואגת, שאם, כדברייך, 'רק יקשיבו לך', דבר שמאד חשוב לך, לא תממשי את רצונותייך. בעיני נהדר שחשוב לך ש'יקשיבו לך ולא ידחפו אותך לדברים שאינך מוכנה אליהם'. לי זה אומר, שחשוב לך מאד להישאר 'את' ולהרגיש, שמה שאת עושה בא מתוך החלטה פנימית שלך. את רצונך ש'יקשיבו לך' ו'לא ידחפו אותך' הייתי מחלקת לשניים, ומתייחסת לכל חלק בנפרד: א) ברצונך ש'יקשיבו לך' אני שומעת שיש לך צורך לקבל תיקוף למה שאת מרגישה. ב) ובאשר לרצונך ש'לא ידחפו אותך וכו' אני שומעת, כפי שניסחתי זאת לעיל, שמאד חשוב  לך להיות 'את' בכל מה שאת עושה. את תגלי, שובל, כי היתרון של טיפול הוא בזה, שהמטפל לא רק מקשיב למחשבותייך ורגשותייך ונותן להם תוקף, אלא גם עוזר לך להבינם. הבנה זו קרויה 'תובנה' ומשמעותה - ההבנה של מה שהביא אותך לחשוב ולהרגיש את מה שאת חושבת ומרגישה (כמו רגישות מסוימת, חוויות שעברת ועוד). או אז תוכלי גם לגלות מה עוצר בעדך מלממש את רצונותייך. יתכן אף שבהבינך מהו מעצור זה תגלי, שיש לך רצונות אחרים. בכל מקרה, כשתחושי שאת שלמה עם רצונותייך, באשר תהיינה, המוטיבציה למימושן תבוא מאליה. בברכה, דבי.
שובל
המון המון תודה לשניכם.
בהחלט נתתם לי חומר למחשבה.

וגם מוטיבציה באמת לעשות את זה ולא לחכות שתשובות ברורות יפלו עליי.
אני יודעת שאני צריכה להעז.

ושוב תודה על זה. באמת.

שובל



דבי ז'ולטי
גישות טיפול

שובל שלום,

קראתי את שאלתך וגם את תשובתו של אלון. חשבתי לחוות גם את דעתי ולשתפך בה. לפעמים זה עוזר כשיש עוד נקודת מבט, ואת כבר תיקחי מכל הנאמר את מה שנראה לך.

לי נשמע שובל, שבשורה התחתונה את מעוניינת לממש את רצונותייך מתוך מוטיבציה שתהיה שלך ושלך בלבד. מאידך, את מביעה תסכול על כי דברים שאת רוצה לעשות, אינך עושה.

נראה לי, שקיים משהו שעוצר בעדך - משהו שלא ברור לך מהו, ושכל זמן שמעצור זה קיים, את חשה צורך לדחיפה מבחוץ. אך בתוך תוכך, אינך מעוניינת בכך. וכתוצאה, את חשה תקועה בין הרצון לממש את רצונותייך לבין אי היכולת לעשות זאת. ואולי זו גם הסיבה להתלבטות שלך לגבי הגעה לטיפול: מחד, את דואגת, כדברייך, ש'ידחפו אותך לעשות דברים מבלי שאת מוכנה אליהם' ומאידך, את דואגת, שאם, כדברייך, 'רק יקשיבו לך', דבר שמאד חשוב לך, לא תממשי את רצונותייך.

בעיני נהדר שחשוב לך ש'יקשיבו לך ולא ידחפו אותך לדברים שאינך מוכנה אליהם'. לי זה אומר, שחשוב לך מאד להישאר 'את' ולהרגיש, שמה שאת עושה בא מתוך החלטה פנימית שלך.

את רצונך ש'יקשיבו לך' ו'לא ידחפו אותך' הייתי מחלקת לשניים, ומתייחסת לכל חלק בנפרד:
א) ברצונך ש'יקשיבו לך' אני שומעת שיש לך צורך לקבל תיקוף למה שאת מרגישה.
ב) ובאשר לרצונך ש'לא ידחפו אותך וכו' אני שומעת, כפי שניסחתי זאת לעיל, שמאד חשוב  לך להיות 'את' בכל מה שאת עושה.

את תגלי, שובל, כי היתרון של טיפול הוא בזה, שהמטפל לא רק מקשיב למחשבותייך ורגשותייך ונותן להם תוקף, אלא גם עוזר לך להבינם. הבנה זו קרויה 'תובנה' ומשמעותה - ההבנה של מה שהביא אותך לחשוב ולהרגיש את מה שאת חושבת ומרגישה (כמו רגישות מסוימת, חוויות שעברת ועוד). או אז תוכלי גם לגלות מה עוצר בעדך מלממש את רצונותייך. יתכן אף שבהבינך מהו מעצור זה תגלי, שיש לך רצונות אחרים. בכל מקרה, כשתחושי שאת שלמה עם רצונותייך, באשר תהיינה, המוטיבציה למימושן תבוא מאליה.

בברכה,

דבי
.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.