דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

הורים

איילת · 20 באפריל 2015 · 4 תגובות

איילת
אני אתחיל ואומר שיש לי עבר עם ילדות מאוד קשה, עם 2 הורים גרושים
שלכל אחד מהם היו בעיות חמורות שאני הייתי צריכה להתמודד איתם.

אני כבר לא בקשר עם אבא שלי,
וקשה לי מאוד מאוד להסתדר עם אימא שלי בגלל כל מה שהיא עשתה לי בעבר, כל הריבים וגם אלימות במקרים מסויימים.

אני מפחדת להתעמת איתה על דברים, מצד שני, הקושי להיות לידה לפעמים גורם לי לרצות לא להיפגש איתה כלל.

אני לא יודעת אם להוציא את זה עכשיו אבל מרגישה מחנק כשאני איתה.

האם אפשר עזרה בבקשה?

תודה מראש
אלון צמחוני
הורים
שלום איילת.
את כותבת בקצרה ובחסכנות ,אבל בכל זאת  עובר הקושי הרב בו את מצוייה . בקריאת מכתבך  נוצר אצלי הרושם שרגשותיך מוצאים ביטוי באופן שבו את כותבת. מצד אחד המון קושי  שאת מציינת אותו במפורש. מצד שני קשה לך לפרט את הרגשות שמרכיבים ויוצרים את  השורה התחתונה הדרמטית והעוצמתית. אני מאמין שזה משקף את התהליך שעברת בייחס לרגשותיך כלפי הוריך.    
התחושות השליליות העוצמתיות הלכו והצטברו והפכו למעין גוש נוקשה  ודחוס שמרגיש תקוע בגרון .לא ניתן לבלוע אותו אבל גם לא  לפלוט או להוציאו. 
אני מאמין שמה שנחוץ לך הוא לעבור תהליך שבו תוכלי לפרוט ולעבד את הרגשות והמטענים המרכיבים את הגוש הנוקשה היוצר את תחושת המחנק שאת כותבת עליה.
כיום המצב הוא שאת טעונה ברגשות עוצמתיים וגולמיים שחונקים אותך,כפי שאת מציינת ומקשים על הקשר עם אימך. אני מאמין שהעוצמה והגולמיות המצוייה ברגשותיך גם בונה את האיום הרב שאת חשה מפני ביטויים. תהליך שבו תפרטי ותעבדי אותם יסייע לך גם לחוות אותם כפחות חונקים ומשתלטים וגם לחשוש פחות מביטויים .תהליך זה,אני מקווה ומאמין,יוכל לחלץ אותך מהמקום הקוטבי
הבלתי אפשרי בו את מצוייה כיום. מקום בו את לא יכולה לבטא את הרגשות אבל גם לא יכולה יותר להחזיקם בפנים. 
 אמנם את הנעשה אין להשיב ,ואף אחד,גם לא המטפל המוכשר ביותר,יוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את מה שקולקל,אבל בהחלט אפשרי לעזור לך לחיות בצורה יותר אפשרית עם רגשותיך,עם עצמך ועם אימך. מי יודע,אולי תהליך טיפולי יוכל גם להחזירך לקשר עם אביך.
בהצלחה.
אלון.



דבי ז'ולטי
הורים
איילת שלום,

כאן דבי, המנהלת השנייה של פורום פסיכולוגים. חשבתי לשתפך גם בדרך הסתכלותי בתגובה לשאלתך.

אכן, לא קל לך. מצד אחד, בהיותך לא בקשר עם אביך יש לך רק את אמך כהורה, שכל אחד זקוק להיות בקשר מיטיב איתו. ומצד שני, עברת חוויות מאד קשות איתה (שמחתי לשמוע שזה היה בעבר).

החוויה של אלימות מצד הורה היא אולי אחת החוויות הקשות ביותר שיש. אין לי ספק, שהיא הטביעה את חותמה הקשה עלייך ושאת נושאת בתוכך משקע של רגשות קשים כלפי אימך. ואולי הסיבה לקושי שלך להיות לידה עד כדי כך שלפעמים את חשה חוסר רצון להפגש איתה כלל נעוצה בקיומו של משקע זה. ואולי הסיבה היא, כי את חשה רצון לשתף את אימך במשקע זה ו/או ברגשותייך מול התייחסויות שלה כלפייך היום, אך את פוחדת לעשות זאת, ואם זו הסיבה, אני יכולה גם להבין מדוע את מרגישה תחושת מחנק כשאת לידה.

לא הסברת מדוע את מפחדת להתעמת עם אימך וגם לא פרטת מהם אותם 'דברים' שבגללם את מפחדת להתעמת איתה.

חשבתי, שאולי את מפחדת להתעמת איתה בגלל החשש לאור מה שעברת איתה, שתקבלי תגובות קשות ממנה, ושבהעדר קשר עם אביך כהורה מיטיב את חוששת להיפגע עוד יותר. וגם אם אימך השתנתה במידה זו או אחרת בהתייחסותה אליך, אני יכולה להבין, איך יש בחוויות הקשות שעברת לגרום לפחד מתגובותיה.

מכל מקום, תהא סיבת הפחד באשר תהיה, פחד הינו רגש שמאד לא נעים לחיות איתו. הוא בוודאי מלווה אותך גם בזמנים שאינך נפגשת עם אימך ומחליש אותך. שחרור מהפחד מאימך יאפשר לך, אם עדיין תרצי, לדבר איתה, שכן לא תפחדי יותר מתגובותיה.

ברור לי, שלבד קשה להשתחרר מפחד כזה שבו את מצויה. אך פסיכולוג/ית יכולים בהחלט לעזור לך בכך - בחיזוקך ובנטיעת בטחון בך. תהיה לך גם הזדמנות לשתף את הפסיכולוג/ית הן בכל מה שעברת עם אימך וגם עם אביך והן במטען הרגשי שאת נושאת עימך עד היום כתוצאה ממה שעברת. אין לי ספק, שלעשות זאת עם אדם מקצועי, שמקשיב ונוטע בך את התחושה שהוא מבין את מה שאת חשה, יקל מאד על המשא הקשה הזה שאת נושאת בתוכך.

יתכן אף, שכשתשתחררי מהמשא הנ"ל, לא יהיה לך כבר רצון  כדברייך "להוציא את זה" מול אמך. לא ציינת למה את מתכוונת ב"זה", אך זה בודאי קשור לכל מה שעברת עם אימך בעבר וגם עוברת איתה כעת. 

כן יתכן בהחלט, שאז גם תרגישי הקלה ברגשות הקשים שיש לך כלפי אימך ותוטב הרגשתך כלפיה.

אם יהיו לך שאלות נוספות, אשמח לנסות ולעזור לך גם בהן.

בברכה,

דבי.

איילת
תודה, אבל אין לי שום רצון בקשר כזה.
זה לגמרי לא מבחירה הנוכחות שלה בחיים שלי.

אם זה היה תלוי בי, לא הייתי בקשר עם אף אחד מהם.
אני לא צריכה מהם כלום,
זה פשוט קצת יותר מסובך כרגע להפסיק את הקשר כרגע כי יש עוד נתונים שמסבכים את המצב.

היה לי חשוב להבהיר שאין לי צורך בכל זה.
רציתי עזרה לגבי המצב הנוכחי איתה שמאוד קשה לי איתו, אבל בתקווה שיגמר יום אחד.

אז תודה על התשובה שלך.
איילת
סליחה, רק עכשיו היה לי זמן להכנס לקרוא את התשובה
תודה, את מקסימה וסבלנית.

אבל אין לי שום רצון בלעורר את העבר, מה שלא נמנע בטיפול עם מטפל/ת.
אני לא רוצה לפשט את זה, אני לא רוצה להכנס לזה,
אני מבינה שאת רוצה לעזור, אבל אף אחד לא יכול לעזור.
זה עבר, ונגמר. נשארו רק ההשלכות של כל זה.

אני אסביר רק שהתגובות שלה יהיו קשות ומסובכות כמו מקודם, ולכן תיארתי לעצמי שלא אוכל להגיע לנושא זה איתה. מה שהיא בכלל לא מבינה שהיה עוול לילדות שלי והבן אדם שאני.
פשוט מדי פעם זה בלתי נסבל, כמו שכתבתי - זה מחנק.
וכל הגוף שלי נכנס למצב מכווץ וחנוק.
ואני גם יודעת שאני לא אוכל להגיע למצב שאוכל לדבר איתה על הדברים האלו, כי היא רואה אותו מזוית אחרת לגמרי.

כמו שכתבתי למנהל השני, 
אם זה היה תלוי בי, לא הייתי נשארת בקשר עם אימי וגם עם אבי, בכלל.
שניהם עשו לי רק רע,
אבל כרגע זה לא תלוי בי.
יש עוד המון גורמים ואחים וסבים ועוד המון בעיות שקשורות לשתינו שאי אפשר להתעלם מהן, ולשים אותן בצד בזמן שאני מתמודדת עם להעלות את הילדות הנוראית שלי בפני המשפחה הנוראית שלי.

יש דברים שעדיף להשאיר מאחור.
באמת.
אני יודעת מה אני אומרת, אני מכירה את עצמי טוב, ואני יודעת שלהציף אותם יטביע אותי.

תודה רבה!

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.