דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

מתקשה להשלים עם המוות

נירי · 5 באוגוסט 2015 · 1 תגובות

נירי
אני מדברת על סבתא שלי,
נפטרה לפני כחודשיים, אני לא יודעת איך לקחת את זה,
אני לא יודעת איך פתאום היא לא שם.
הבית שלה עדיין שם, אותו המקום, אנשים הולכים חוזרים והכל אותו דבר. גם בשבעה.
אני לא מצליחה לקבל את זה שהחיים ממשיכים אחרי כאילו כלום. אני לא רוצה לחיות ככה, בעולם בלי סבתא.
זה פשוט לא הגיוני. אני לא יכולה לחשוב שזה כל מה שיש מעכשיו, בלעדיה.


עזרה :(
דבי ז'ולטי
מתקשה להשלים עם המוות
נירי שלום וברכה,

מה שאת עוברת הוא כל כך מובן. מוות של בן אדם ובמיוחד בן אדם קרוב, כמו שברור שסבתך היתה ועדיין עבורך, הוא דבר, שכשהוא קורה, הוא בלתי נתפס על ידינו. לא המוח ולא הלב יכולים לתפוס איך אדם שהיה תמיד שם ובשבילנו פתאום איננו. וכל כך מובן איך לנוכח הכאב הגדול שלך את לא מבינה איך אנשים אחרים ממשיכים בחייהם כאילו לא קרה כלום.

מה שאת חשה, נירי, הוא תגובה שקיימת אצל כל מי שמאבד אדם קרוב.

מה שבעיני יעזור לך עם הכאב הגדול שלך, הוא לדבר עם מי שהוא קודם כל קרוב אלייך אך שהיה גם קרוב לסבתך: כמו עם ההורה שלך שסבתך היא אימו, או עם ההורה השני או עם שניהם ביחד ו/או עם אח/אחות אם יש. תוכלו לשתף אחד את השני בחוויות הנהדרות שכל אחד עבר עם סבתך, גם לחוש ביחד את הכאב וגם לבכות ביחד.

השיתוף בכל הנ"ל יקל על הכאב שלך ויעזור לך לאט, לאט להפנים את העובדה, שסבתך נפטרה אך שהיא ממשיכה לחיות בלבך ובלב כל הקרובים אליה. עם הזמן את תיראי, שאת יכולה יותר ויותר להכיל את הכאב על סבתך, שכרגע הוא בוודאי מרגיש לך כבלתי אפשרי לשאת, ושלכן את לא יכולה לראות איך את ממשיכה את חייך בלעדיה. אמנם תמיד יהיה שם כאב, אך את לא תהיי מוצפת בו כמו עכשיו ועם הזמן עוצמתו תרד ואת תחושי בו לעיתים יותר רחוקות.

במידה ולא מתאפשר לך לשתף את הקרובים לך במה שאת עוברת, או אם את חשה שלמרות השיתוף הכאב עדיין חזק, אני ממליצה שתיפני למטפל, שיוכל לעזור לך, לדעתי - בכמה פגישות בלבד, להקל על כאבך.

אם תרצי להגיב, בשמחה.

דבי.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.