דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

התמודדות עם מצב חולי של בן זוג

GAL · 20 בדצמבר 2015 · 5 תגובות

GAL
אני בת 29 והבן זוג שהכרתי בן 27 .

הכרנו באוגוסט, מישהו מדהים בחור זהב, הוא סיפר לי,  שעבר השתלה של לב ו 2 ריאות, זה לא הפריע לי והחחלטתי שאני ממשיכה לצאת איתו,  הוא עבר אותה באפריל האחרון ,ותפקד כמו כל גבר רגיל. הייתה ביניני אהבה ענקית, יצאנו שלושה חודשים עד נומבר. אומנם לאט לאט בחודש וחצי האחרון מאמצע ספטמבר לערך המצב שלו קצת התדרדר לא הרבה והוא אושפז בבית חולים 10 ימים, החלטתי שאני עדין איתו ונסעתי כל יומיים מהצפון אליו לבית חולים בלינסון בפת. הוא ידע שאני אוהבת אותו הוא הרגיש זאת וכך גם אני. גם המשפחה שלו יודעת שמאוד אהבנו ולא היה קשה לראות זאת. הם מאוד שמחו שהוא מאושר וטוב לו, גם אמא שו אמרה לו כמה פעמים, אתה מחכה להשתחרר לצאת מפה לחזור הביתה הכוונה שלה הייתה הביתה זה לאיפה שאני גרה כי בילינו פה רב הזמן הוא כבר עזה חצי מעבר אליי והעביר את רוב הבגדים שלו לפה. הבית חולים זה מה ששבר אותו והוא התחיל לחשוב מה יהיה, ואיך ככה פתאום הכל נעצר לנו באמצע, ואני הרגעתי אותו ואמרתי לו שזה רק מסוכה וזה ייגמר ויעבור והכל יסתדר.  לאחר שהשתחרר מבית חולים בתקוםה הזאת הרגשתי קצת אחרת לא ידעתי איך להתמודד עם המצב ולאחר שהתשחרר אמרתי לו איך מרגישה לצערי הוא נפגע והחליט לסיים את הקשר, היום בדיעבד מסתבר לי שישנה אפשרות שזה היה יכולה להיות שזה רק תירוץ בלבד. 

חודש אחרי, כן אנו רק חודש אחד אחרי לצערי הוא במצב קשה מאוד בטיפול נמרץ מורדם ומונשם לאחר השתלה נוספת של ריאות, ואני, אני נקרעת מזה, כי ביקש מהמשפחה שלא תעדכן אותי לגבי מצבו כי הוא רוצה להגן עליי, הוא נפרד ממני הוא שחרר אותי כי הוא רוצה שיהיה לי טוב בחים, הוא אמר לי לא מיגע ל החיים האלה את לא רוצה את זה, הדבר שהכי ייגמור אותי זה יהיה לדעת שאת מחכה לי בלי משפחה וילדים, אני רוצה שתמשיכי הלאה בחיים שלך שיהיה  לך גבר שיוכל להיות שם בשבילך שיידאג לך שייחבק אותך ברגעים שתצטרכי, ולא את תחבקי אותו. שיהיה לך גבר שיעשה אותם מאושרת.

אני מבינה אותו ומצד אחד זה מעשה מאוד אצילי, אבל הוא לא מבין שזאת החבירה שלי! הבחירה שלי אם להישאר איתו או לא, הוא בוחר בשבילי מה טוב לי. הוא יודע שלא יוכל להעניק לי חיים רגילים וזה משהו שלא יודעת איך להתמודד איתו כי אני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות שם עבורו, אני בחורה עקשנית ולא מווותרת, המפשחה שלו ביקשה שאכבד אותם ולא אגיע לבית החולים ואני נקרעת, נקרעת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה לראותו לדעת שהוא בסדר  להיות שם לצידו שיידע שהייתי שם, ולא משנה מה הוא עובר אני תמיד פד בשבילו ולמענו, מצד שני המצב כל כך עדין שלא רוצה עם המשפחה שלו כרגע מריבות וויכוחוים, הם יודעים שהוא יקר וחשוב לי. אחותו כתבה לי אחרי שיצא מנהיתוח שהוא מצא הטיפול נמרץ שאי אפשר להגיע ולראותו בימים הקרובים אנחנו מבינים כמה הוא חשוב לך ויקר לך אבל אל תגיעי. הוא ביקש מהם שלא יעדכנו אותי כי הוא חושב שבזה שלא יגידיו לי מה קורה איתו הוא יימנע ממני את הסבל הזה, לכן אמר להם שלא יגידו לי, בנוסף גם ביקש שלא אגיע, הוא  לא רוצה שאראה אותו שוכב ככה מחובר למכשירים בטיפול נמרץ. הוא מתבייש מתבייש שאראה אותו ככה, אך לא מבין שלא מפריע לי ואני אוהבת אותו כמו שהוא ואיך שהוא.  זה לא שנפרדנו לפני חצי שנה או שנה, רק חודש! לפני חודש עוד נסענו ביחד וטיילנו וזה מה שהורג אותי ומכאיב לי כל כך שבמשך חודש המצב שלו הדרדר עד כדי כך שהיה חייב להיות בבית חולים. שגם שם הוא היה ולא סיפר לי את האמת אמר שהוא בבית של אחיו, הוא לא רצה להדאיג אותי, כל החודש הזה שבעצם היינו פרודים עדין שמרנו על קשר , ואפםילו נפגשנו כמה פעמים, הוא שוחח איתי כמה שעות לפני שהרדימו אותו כאילו הוא ידע מה יהיה ונפרד ממני ביקש ממני שלא אכעס עליו שמשחרר אותי ושמצטער שאיכזב אותי, אבל הוא לא מבין שזה שמנסה שלא אדע מה קורה איתו כדי למנוע ממני דאגה רק הופך את זה חמור יותר.

אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לכן פונה לפורום שיכולו לעזור לי להתמודד ולתת לי כלים אני מרגישה כל כך חסרת אונים.... 


תודה
דבי ז'ולטי
התמודדות עם מצב חולי של בן זוג
גל יקרה,

לא רק הבחור שלך מדהים אלא גם את. אהבתך אל הבחור מרגשת ומרשימה. נראה שגם אהבתו אלייך חזקה ביותר, עד כדי כך שהוא חושב עלייך יותר מאשר על עצמו.

אך בעיני, גל, הוא לא מבין, כי עצם היותו מי שהוא, עם מה שהוא מרגיש כלפייך, הוא המקור לאושר שלך.

אני מציעה לך ללכת עם הלב שלך, ואם את רוצה אותו, תלחמי עליו! אני מקווה עבורך, שהוא אז יבין, שבשבילך הוא הגבר שלך בזכות מי שהוא ללא קשר עם מצבו הפיזי. ועל כן, בוודאי שהוא יכול ויוכל לתמוך ולחבק אותך כשתהיי זקוקה וכשהוא יהיה זקוק.

במידה ונראה לך אכן להילחם עליו, למרות מה שבקש ממך וממשפחתו, חשבתי להציע לך שני דברים:

א. אולי, מכיוון שהוא כרגע במצב רגיש פיזית ונפשית, כדאי שתכבדי את בקשתו ועדיין לא תגיעי לבקרו. אך כל כך חשוב לך לדעת מה מצבו. לכן אני מציעה שכן תיצרי קשר עם אחותו, תסבירי לה שאת מבקשת מאד שתעדכן אותך לגבי מצבו, כשאת מסבירה לה שאי הידיעה על מצבו גורמת לך סבל מאד גדול. אני מקווה שהיא תענה לבקשתך.

ב. רעיון נוסף שחשבתי עליו, הוא שתכתבי לו מכתב, בו את מביעה את רגשותייך החזקים אליו, מבלי שאת מצהירה על כוונותייך לעתיד.

וכשישתחרר מבית החולים, אל תוותרי על הקשר אתו. אני תקווה ואמונה, שכשהוא יראה עד כמה אינך מוכנה לוותר עליו, בשל כל מה שהוא עבורך, הוא יבין כי הוא גורם וימשיך לגרום לך רק אושר.
אם תרצי להגיב, אשמח לעזור.

מכל מקום, מאד אשמח אם תעדכני אותי.

המון בהצלחה!

דבי.
 
גלגול
היי דבי תודה על המענה
אכן לא נסעתי לשם בגלל המצב העדין לא רציתי ויכוחים עם המשפחה ובלאגן,  וגם בנוסף לזה כתבתי לאחותו שבכל זאת תעדכן אותי היא מעדכנת אבל לא ממש אומרת מה ומה זאת אומרת מעדכנת, מעדכנת במידה ואני מסמסת לה היא לא שולחת לי הודעה או אומרת לי מה קורה, ששואלת אותנה לשלומו עונה לי אינו יכול לקבל מבקרים או דברים כאלה לא אומרת לי באמת מה אית או מה המצב שלו, את כל המצב הנוכחי שלו גיליתי בזה שאני מרגישה עותו, בזה שיש לי חיבור כל כך זק אליו שגם שהייתי בחול והוא הורדם והונשם הרגשתי הרגשה בבטן שמשהו לא טוב קורה לו ככה זה כל פעם שנכנס ויוצא מבתי חולים . כל פעם שהוא נכנבס או חולה או קורה לו משהו אני מרגישה זאת בבטן וגם שינסה להסתר ולהגיד לי שהכל בסדר והכל תקין, אני לא מאמינה לו. בנוסף גם כתבתי לו מכתב שכל מה שמרגישה וחשה לא כתבתי שם הצהרות על העתיד אלא רק על מה שקרה כל הש/בוע הזה שהיה מורדם ואיך הרגשתי שוידע שאוהבת אותו מאוד ושתמיד םה עבורו, אני נלחמת נלחמת כבר חודש וחצי עליו,  הוא יודע יודע כמה אני אוהבת אותו וכמהמנסה להילחם עליו הוא אמר לי גם את ראש בקיר  את כל כך עקשנית זה משהו, כן אני עקשנית כי אני יודעת כמה אושר הוא מסב לי, אבל הוא כן, את צודקת לא הוא לא מבין כמה אני אוהבת אותו, לא הוא לא מפנים כמה אני באמת אוהבת אותו. 

הוא פוחד, הוא פוחד להיפגע שוב ממני ומה שאמרתי לו אבל הוא לא מבין שמאז חודש וחצי עבר ודברים משתנים ומבינים טעויות ומשחזרים דברים בראש, כתבתי לו שגם שאני לא שם , אני לא שם בגלל שביקש ממני ומכבדת אותו אבל אין זה אומר שאני לא פה בשבילו ולמענו תמיד.  

אני מאוד אוהבת אותו כמו שהבנת ולכן אומרת שדברים כאלה זה דברים זמניים כמו שהכרנו אחרי ההשתלה הראשונה אני תמיד אופטימית ומאמינה שהכל יסתדר ויהיה בסדרץ אבל לו, לו אין כח להתמודד כרגע איתי ועם מערכת יחסים הוא רוצה לגיייס את על המשאבים והכח שלו להחלמה וזה מה שכואב לי שהוא בחר בשבילי את העתיד שלי בלי לשאול אותי בכלל וזה מה שכואב לי הוא הגבר היחידיד שבאמת דיברתי איתו על חתונה, והא הגבר היחדי מכל הגברים שיצאתי איתם שבאמת דמיינתי אותו בעלי, תאמיני לי זה לא קורה לי עם כל גבר. בחיים  לא היה לי חיבור כזה עם אף גבר, וכל מה שאני אומרת לך הוא יודע הוא גם אומר לי אני יודע ויודע. אם ככה למה, למה שיחררת אותי שאמרת שלא תותר עליי בחיים שתמיד אחת כמוני חפשת למה??  למה הוא הסתיר ממני כל כך הרבה דברים??

זה כל כך כואב לי 
דבי ז'ולטי
מכתב נוסף מדבי
גל יקרה,

אני מציעה לך להיאזר בסבלנות. אם הבחור מרגיש שהוא זקוק לגייס את כל כוחותיו כדי להחלים, אני מציעה שתכבדי זאת. אכן השתלה הוא דבר לא קל לעבור, לא פיזית ולא נפשית, במיוחד שהוא כבר עבר השתלה, ובוודאי גם חרד מהצלחת ניתוח זה.

חוששתני, שאם תלחצי עליו בזמן זה לחזור לקשר איתך, זה עלול רק להרחיקו.

מאידך, אם תעבירי לו מסר, שאת מעוניינת לכבד את רצונו לגייס את עצמו להחלמה, אך כולך תקווה שכשהוא יחלים, תחזרו, זה יוכל, לאחר שיחלים, לאפשר לו לעשות החלטה מתוך מקום של חוזק.
אם יש לך סבלנות לחכות עד שיחזרו אליו כוחותיו, יש סיכוי שהוא מאד יכבד זאת וירצה לחזור לקשר אתך.

אמנם איננו יכולים לנבא את העתיד, אך מה שחשוב הוא, שתאפשרי את הסיכוי שהבחור יחזור לקשר אתך מרצונו, כשהוא כמובן יודע שאת מצדך לא רוצה לוותר עליו.

מאחר ואני כל כך מבינה עד כמה תקופה זו אינה קלה עבורך, ומאחר ואת בוודאי תפגשי בתוך עצמך כל מיני שאלות על דרך ההתנהלות ביחס לבחור, חשבתי להציע לך להיפגש עם מטפל/ת (פסיכולוג/ית או עובד סוציאלי/ת), כדי שיעזרו לך לעבור את התקופה הקשה הזו. מה דעתך?

דבי.
 
 
גלגול
היי דבי, אכן
חשבתי על זה, כי עולות בי כל כך הרבה שאלות שרק אולי לו יהיה מענה אליהן ואני, אני רציתי לפנות לייעוץ על מנת שייתנו  לי כלים ורדך להתמודד, השאלה ששואלת תמיד זה למה, למה הסתיר למה שיקר, הוא חשב שלא אגלה, חשב שלא ידע? הרגשה שאתה מרגיש זה משהו יותר חשוב, הוא הא אליי בחלום הלילה וחלמתי שמעירים אותו היום. אני לא יודעת כמה זה נכון או לא אבל אני חולמת עליו כל הימים האלה, והיום זה היה הפעם הרא/שונה שחלמתי שהוא אומר לי שמעירים אותו מההרדמה, אני כן מאמינה בדברים האלה אנשים לא מתגלים סתם בחלומות, בנוסף אני פוחדת ]וחדת לסמס לאחותו שתגיד לי שהוא עוד מורדם ומונשם מצד אחד שראיתי בחלום והוא בא ואמר לי שהיום מעירים אותו....  

אך גם אם יעירו ייקח לו כמה ימים טובים להתאושש מההרדמה ולאט לאט לחזור לעצמו, אני רוצה כל כך לבקרו שיהיה בבית חולים, אני כל כך רוצה לנסוע לשם הלב שלי אומר לי לקחת את הרכב ולנסוע הראש שלי אומר לי כרגע לחשוב בהגיון אני רוצה לנסוע לשם שהוא יתעורר ויהיה במצב שאפשרי קצת לתקשר איתו! ככה החלטתי וזה מה שאעשה אני לא מוכנה לוותר אני רוצה להראות לו שאני פה תיד בבילו זה שאומרת לו את הדברים אין זה אומר כלום עליי להראת לו ולהוכיח לו 
דבי ז'ולטי
מכתב נוסף מדבי
גל יקרה, מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם.

דבי.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.