דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

בירור

דניאלה · 24 בינואר 2016 · 4 תגובות

דניאלה

תזכורת לגבי בני, בנושא של הקפאת זרע. תודה וסליחה ממתינה לתשובה ושוב תודה.

דבי ז'ולטי
בירור
דניאלה יקרה, מכתבך נוגע ללב. את מעבירה בו מאד חזק את מצוקתך ואת רצונך העז לנכד/ה מזרעו של בנך היקר ואת הדאגה לכך שזה יקרה. תחילה אני רוצה לומר, שהרגשות של כל אחד מאיתנו יכולות לנבוע מסיבות מאד רגשיות אישיות, בעלות היגיון פנימי אישי  משלהן. לפעמים הסיבות אף לא מודעות לנו. ולכן בהחלט יכול לקרות, שאנחנו, עם רגשות והיגיון פנימי אחרים משל הזולת, לא יכולים להבין כיצד הגיע אותו אדם לעמדה אליה הגיע, ואף נחוש, כמו שאת חשה אל מול עמדתו של בעלך, שעמדתו אינה הגיונית. במקרה של בעלך, יכולות להיות לו כל מיני סיבות, שבגללן הוא רוצה, שאשתו לעתיד של בנך תביא לעולם ילד מזרעו של בנכם היקר. יתכן, למשל, והוא חש, כי אם האם הפונדקאית של נכדכם/נכדתכם לעתיד תהיה אשתו של בנכם, יהיה זה הכי קרוב שאפשר, מבחינת היחס הרגשי של האשה הנושאת את התינוק/ת ברחמה ובעלה - בנכם, ליחס שתינוק זה היה מקבל מבנכם שנפטר ואשתו. וכמובן שיתכנו גם סיבות אחרות להרגשתו. אך בראייה מציאותית, אין לדעת הן מתי הבן יינשא והן האם לכשינשא, הוא ו/או אשתו אכן ירצו להביא ילד מזרעו של בנך, שוב, מסיבותיהם שלהם. ולכן, אין שום ערובה שיהיה לכם נכד/ה מאשתו לעתיד של בנך. במידה ולמרות עובדה זו בעלך עדיין ידבוק בדעתו, אני מציעה, שתלכו שניכם ליעוץ זוגי, כדי להעזר במישהו מקצועי, שבהיותו אובייקטיבי, ייטע אמון בבעלך, יקשיב לשניכם ויוכל לעזור לכם להגיע לפתרון שיהיה מקובל על שניכם. אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי - היה זה בשל נסיבות שלא תלויות בי. במידה ותרצי להגיב, אני עומדת לרשותך. בברכה ובהצלחה, דבי.
דבי ז'ולטי
בירור
דניאלה יקרה, מכתבך נוגע ללב. את מעבירה בו מאד חזק את מצוקתך ואת רצונך העז לנכד/ה מזרעו של בנך היקר ואת הדאגה לכך שזה יקרה. תחילה אני רוצה לומר, שהרגשות של כל אחד מאיתנו יכולות לנבוע מסיבות מאד רגשיות אישיות, בעלות היגיון פנימי אישי משלהן. לפעמים הסיבות אף לא מודעות לנו. ולכן בהחלט יכול לקרות, שאנחנו, עם רגשות והיגיון פנימי אחרים משל הזולת, לא נבין כיצד הגיע אותו אדם לעמדה אליה הגיע, ואף נחוש לדבוק בה, כשבעינינו עמדתו נראית בלתי הגיונית בעליל, כמו שאת מרגישה ביחס לעמדתו של בעלך. במקרה של בעלך, יכולות להיות לו כל מיני סיבות, שבגללן הוא רוצה, שאשתו לעתיד של בנך תביא לעולם ילד מזרעו של בנכם היקר. יתכן, למשל, והוא חש, כי אם האם הפונדקאית של נכדכם/נכדתכם לעתיד תהיה אשתו של בנכם, יהיה זה הכי קרוב שאפשר, מבחינת היחס הרגשי של האשה הנושאת את התינוק/ת ברחמה ובעלה - בנכם, ליחס שתינוק זה היה מקבל מבנכם היקר שנפטר ואשתו. וכמובן שיתכנו גם סיבות אחרות להרגשתו. אך בראייה מציאותית, אין לדעת ומתי הבן יינשא והאם גם לכשינשא, הוא ו/או אשתו אכן ירצו להביא ילד מזרעו של בנך, שוב, מסיבותיהם שלהם. ולכן, אין שום ערובה שיהיה לכם נכד/ה מאשתו לעתיד של בנך. במידה ולמרות עובדה זו בעלך עדיין ידבוק בדעתו, אני מציעה, שתלכו שניכם ליעוץ זוגי, כדי להעזר במישהו מקצועי, שבהיותו אובייקטיבי, ייטע אמון בבעלך, יקשיב לשניכם ויוכל לעזור לכם להגיע לפתרון שיהיה מקובל על שניכם. אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי - היה זה בשל נסיבות שלא תלויות בי. במידה ותרצי להגיב, אני עומדת לרשותך. בברכה ובהצלחה, דבי.
דבי ז'ולטי
בירור
דניאלה יקרה, מכתבך נוגע ללב. את מעבירה בו מאד חזק את מצוקתך ואת רצונך העז לנכד/ה מזרעו של בנך היקר ואת הדאגה לכך שזה יקרה. תחילה אני רוצה לומר, שהרגשות של כל אחד מאיתנו יכולות לנבוע מסיבות מאד רגשיות אישיות, בעלות היגיון פנימי אישי  משלהן. לפעמיםהסיבות אף לא מודעות לנו. ולכן בהחלט יכול לקרות, שהשני, עם רגשות והיגיון פנימי אחרים, לא יבין כיצד הגיע אותו אדם לעמדה אליה הגיע, ואף יחוש, כמו שאת חשה אל מול עמדתו של בעלך, שעמדתו אינה הגיונית. במקרה של בעלך, יכולות להיות לו כל מיני סיבות, שבגללן הוא רוצה, שאשתו לעתיד של בנך תביא לעולם ילד מזרעו של בנכם היקר. יתכן, למשל, והוא חש, כי אם האם הפונדקאית של נכדם/נכדתכם לעתיד תהיה אשתו של בנכם, יהיה זה הכי קרוב שאפשר, מבחינת היחס הרגשי של האשה הנושאת את התינוק/ת ברחמה ובעלה - בנכם, ליחס שתינוק זה היה מקבל מבנכם שנפטר ואשתו. וכמובן שיתכנו גם סיבות אחרות להרגשתו. אך בראייה מציאותית, אין לדעת הן מתי הבן יינשא והן האם לכשינשא, הוא ו/או אשתו אכן ירצו להביא ילד מזרעו של בנך, שוב, מסיבותיהם שלהם. ולכן, אין שום ערובה שיהיה לכם נכד/ה מאשתו לעתיד של בנך. במידה ולמרות עובדה זו בעלך עדיין ידבוק בדעתו, אני מציעה, שתלכו שניכם לעעוץ זוגי, כדי להעזר במישהו מקצועי, שבהיותו אובייקטיבי, ייטע אמון בבעלך, יקשיב לשניכם ויוכל לעזור לשניכם להגיע לפתרון שיהיה מקובל על שניכם. אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי - היה זה בשל נסיבות דלא תלויות בי. במידה ותרצי להגיב, אני עומדת לרשותך. בברכה ובהצלחה, דבי.
דבי ז'ולטי
בירור
דניאלה יקרה,

מכתבך נוגע ללב. את מעבירה בו מאד חזק את מצוקתך ואת רצונך העז לנכד/ה מזרעו של בנך היקר ואת הדאגה לכך שזה יקרה.

תחילה אני רוצה לומר, שעמדות של אדם יכולות לנבוע מסיבות מאד רגשיות אישיות, בעלות היגיון פנימי אישי משלהן, כשלפעמים הסיבות לעמדות אלו אף לא מודעות לאותו אדם. ואז יכול לקרות, שאנו, עם מערכת רגשות והיגיון פנימי אחר לחלוטין מאשר של זולתנו, לא נבין כלל וכלל את עמדתו, והיא אף יכולה להראות לנו בלתי הגיונית בעליל, כמו שאת מרגישה ביחס לעמדתו של בעלך.

במקרה של בעלך, יכולות להיות לו כל מיני סיבות, שבגללן הוא רוצה, שאשתו לעתיד של בנך תביא לעולם ילד מזרעו של בנכם היקר. יתכן, למשל, והוא חש, כי אם האם הפונדקאית של נכדכם/נכדתכם לעתיד תהיה אשתו של בנכם, יהיה זה הכי קרוב שאפשר, מבחינת היחס הרגשי מצד האישה הנושאת את התינוק/ת ברחמה ומצד בעלה - בנכם, ליחס שתינוק זה היה מקבל מבנכם היקר שנפטר ואשתו. וכמובן שיתכנו גם סיבות אחרות להרגשתו.

אך בראייה מציאותית, אין לדעת ומתי הבן יינשא והאם גם לכשיינשא, הוא ו/או אשתו אכן ירצו להביא ילד מזרעו של בנך, שוב, מסיבותיהם שלהם. ולכן, אין שום ערובה שיהיה לכם נכד/ה מאשתו לעתיד של בנך.

במידה ולמרות עובדה זו בעלך עדיין ידבק בדעתו, אני מציעה, שתלכו שניכם ליעוץ זוגי, כדי להיעזר במישהו מקצועי, שבהיותו אובייקטיבי, ייטע אמון בבעלך, יקשיב לשניכם ויוכל לעזור לכם להגיע לפתרון שיהיה מקובל על שניכם.

אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי - היה זה בשל נסיבות שלא תלויות בי. במידה ותרצי להגיב, אני עומדת לרשותך.


בברכה ובהצלחה,
דבי.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.