דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

מצוקה נפשית

דניאלה · 14 ביוני 2017 · 14 תגובות

דניאלה

דבי שלום, הייתי נשואה כשלושים וחמש שנים. יש לי שני בנים. אחד מהם נפטר ממחלה קשה, עקב פטירת בני, התערערו  היחסים ביני לבין בעלי והתגרשנו. במהלך המחלה של בני, בעלי היה אלים כלפי בצורה מצמררת ומזוויעה,  נקט בכל אמצעי האלימות ולא פסח על אף אחת מהן, כלכלית פיזית,נפשית, רוחנית, .לאחר פרק זמן עברתי למרכז הארץ,  שבוע שעבר בני בן השלושים, בא לבקר אותי בדירתי. סימסתי לו משהו על בעלי שהוא דואג לעצמו, משהו באמת חסר חשיבות ולא משמעותי, בני רתח מזעם על שכתבתי זאת עליו. הגיע אלי לדירה ומעצבים שבר לי עציצים במרפסת. כאילו איך אני מרשה לכתוב על בעלי משהו, ואמר לי משהו שהמשמעות שלו נוראית בעיני ואיני יודעת מה לעשות במקרה זה. ,אוקי, ואז הוא אמר זה בסדר שאבא הרביץ לך מכות, גם אני הייתי מרביץ לך... זה פשוט מפחיד, מפחדת מצד אחד להגיש נגדו תלונה במשטרה, ואיני יודעת מה עושים במקרה זה, לא יודעת  אם כדאי לנתק קשרים, כתבתי לבעלי לשעבר על שהוא שבר עציצים  וכמובן על אמירתו המצמררת, אך הוא לא הגיב. הוא ילד בעייתי בי  פולאר, אבל זו לא סיבה להתנהג כך, הוא מנצל לרעה  שאני חלשה ממנו, ואפשר לעשות מה שרוצים, ואם הייתי רעה ואסרטיבית  הוא לא היה נוהג כך כלפי,,   הוא יודע שאם הוא היה עושה ז\את לאבא שלו שחזק כמוהו  לפחות, הוא לא היה פוגש אותו יותר. במקום שיהיה בצד שלי, אחרי שעברתי כזו  אלימות ואיבדתי בן, הוא בוחר להיות בצד של החזק.  יש לציין שהיחסים ביניהם מעולם לא היו טובים במיוחד. שניהם מאד מאד עקשנים. אני בוכה כל הלילה וכמעט לא ישנה ולא  אוכלת. ובעיקר פוחדת ופוחדת... אודה לך מאד דבי שתייעצי לי בבקשה מה ניתן לעשות הלאה.. לנתק...... לא להתקשר אליו,.. איני יודעת איך להמשיך להתנהג אליו, בינתיים עברו יומים ולא דיברנו יותר. שואלת את עצמי, איך יש לילד תעוזה לדבר בצורה כזו, לא מתאים לי כזה דבר, אני לא מגיבה לאלימות מילולית.... מה אוכל לעשות בהמשך ,, ביתיים מרגיש לי מצוקה נוראית, ולא יודעת איך פותרים אותה.. אודה לך מאד אם תשיבי לי ושוב, הרבה הרבה תודה......

דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני, כי פנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." והוספתי כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבתך גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי אני ממליצה כי לשם  כך תיעזרי על ידי ייעוץ מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה שוב רק מחזקים את דעתי כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." והוספתי כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבתך גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי אני ממליצה כי לשם  כך תיעזרי על ידי ייעוץ מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה שוב רק מחזקים את דעתי כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." והוספתי כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבתך גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי אני ממליצה כי לשם  כך תיעזרי על ידי ייעוץ מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה שוב רק מחזקים את דעתי כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." והוספתי כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבתך גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי אני ממליצה כי לשם  כך תיעזרי על ידי ייעוץ מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה שוב רק מחזקים את דעתי כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." והוספתי כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבתך גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי אני ממליצה כי לשם  כך תיעזרי על ידי ייעוץ מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה שוב רק מחזקים את דעתי כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." והוספתי כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבתך גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי אני ממליצה כי לשם  כך תיעזרי על ידי ייעוץ מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה שוב רק מחזקים את דעתי כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 
גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." הוספתי אז, כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 
לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!

דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
 
זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 
 
גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
 
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." הוספתי אז, כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
 
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.
 
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
 
ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
 
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
 
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
 
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
 
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
 
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 
 
לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
 
בהצלחה!
 
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 
גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." הוספתי אז, כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 
לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 
גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." הוספתי אז, כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 
לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 
גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." הוספתי אז, כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 
לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,.
זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 
גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".
כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו." הוספתי אז, כי: "אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."
דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.
אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:
ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.
אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.
ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.
ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.
אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.
בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 
לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.
בהצלחה!
דבי.
דבי ז'ולטי
מצוקה נפשית
דניאלה שלום,

זכורני, שפנית אלי בתחילת השנה גם מתוך תחושת מצוקה קשה לנוכח התנהגותו של בנך. 

גם אז כתבת כי את מפחדת מבנך וכי הוא מנצל את היותך "טובה וחלשה".

כתבתי לך אז, כי: " אם יש סיכוי שבנך יכבד אותך ויקיים אתך קשר נורמלי, זה יוכל לקרות, רק אם לא תפחדי ממנו ותוכלי להעמיד בפניו גבולות, שכן את תפגיני אז מולו את הכבוד שאת רוחשת לעצמך ודורשת אותו גם ממנו."

הוספתי אז, כי: "
אני יכולה לתאר לעצמי שאולי לבד יהיה לך קשה להתחזק בצורה כזו" ועל כן המלצתי לך בחום לפנות למטפל מקצועי (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאל/ת) כדי לעזור לך להתחזק ולהיות יכולה לעמוד מול בנך ולדרוש את הכבוד שמגיע לך לקבל ממנו."

דברייך, כי בנך אינו מעז להפגין התנהגות אלימה כלפי בעלך, בשל היות בעלך, כפי שכתבת גם במכתבך הקודם, חזק מול בנך בעוד את מרגישה חלשה מולו, רק מחזקים את דעתי, כי חשוב שגם את תרגישי חזקה מול בנך וכי לשם אני ממליצה כי תיעזרי על ידי מטפל מקצועי.

אך רציתי להוסיף על כך את הדבר הבא:

ברור לי, שלא ניתן לצפות מצד בנך, מתי הוא יפגין התנהגות אלימה כלפייך, בין אם היא מילולית ובין אם היא פיזית.

אך ממה שכתבת במכתבך זה על בנך, על כך שהתרגז על הביקורת שהעברת על בעלך לשעבר, אני למדה, כי הוא אינו יכול לסבול לשמוע ממך כל ביקורת על אביו, גם אם ביקורת זו היא בעינייך לא משמעותית.

ומאחר והוא הגיב באלימות פיזית – בשוברו את העציצים בדירתך (גם במכתבך הקודם ספרת על אלימות מילולית מצדו), כנראה בשל היותו סובל ממניה-דפרסיה, ניתן להבין, כי כך הוא עלול להגיב באלימות כשהוא מתרגז.

ברור שאי אפשר לצפות מתי הוא יתרגז ויגיב באלימות כלפייך. וכל כך חשוב שלא יבטא שום אלימות כלפייך, כשמה שלדעתי יעזור בכך יהיה, כאמור, שהוא יחוש כי את חזקה מולו.

אך אם, כפי שכתבת, הוא הגיב באלימות פיזית כשהעלית ביקורת על בעלך, אני ממליצה, כי תמנעי מלהעלות ביקורת על בעלך מולו, מה שגם שכל ילד לא אוהב לשמוע ביקורת של הורה אחד כלפי ההורה השני, שכן שניהם חשובים לו, כך שגם ילד אחר, שהיה שומע מצד הורה אחד ביקורת על ההורה השני, גם אם לא היה מגיב באלימות לכך, היה נפגע או כועס.

בנוסף, אני ממליצה כי לא תפני לבעלך לשעבר בשום עניין שמפריע לך אצל בנך וזאת לאור היחסים בינך לבינו. 

לאור הצורך שהיה לך לשתפו ואולי לקבל ממנו עזרה רק מחזקים עוד יותר את דעתי, כי חשוב שתפני למטפל מקצועי, אותו תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ולקבל ממנו כלים כיצד להתמודד עם בנך.

בהצלחה!

דבי.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.