דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

מבולבל מתוסכל בדיכאון ועוד

שי · 11 באוקטובר 2017 · 1 תגובות

שי

שלום רב רציתי לבקש עזרה אני בגיל ההתבגרות והכל ואני לא יודע עם זה בגלל זה או לא דיברתי עם ההורים שלי והם אמרו שמה שעשיתי זה נורמלי לגילי ובטח שבגיל ההתבגרות אז בקיצור מה שעשיתי היה לנסות חוויות "מיניות" (חוץ מלאונן שזה אני מנסה להפסיק) חדשות ולאחר שניסיתי אותן הבנתי שפשוט לא אהבתי את אותן חוויות והפסקתי אותן אבל לאחר שהפסקתי את אותן חוויות מיניות זה לא הזיז רק לאחר איזה שנה או חצי שנה הסתכלתי על מה שעשיתי ולאחר שהסתכלתי זה גרם לי להרגיש כמו מטומטם ואידיוט (סליחה פשוט אין לי איך לתאר את זה אחרת) ואני מתחרט על שניסיתי את אותן חוויות ואני מתבייש בעצמי נורא וכל הזמן עולות לי מחשבות רעות על איזה מין ילד בגילי עושה דברים כאלה ועל כמה אני בן אדם דוחה וזה מכניס אותי לדיכאון וזה הורג אותי מבפנים באמת אני סובל מזה ועד כמה שאני מתאמץ לשכוח מזה זה פשוט חוזר וחוזר ואחרי שאני מדבר עם ההורים כל כך הרבה פעמים על זה ועל כמה זה מפריע לי כבר נמאס להם לשמוע כי הם באמת חושבים שזה לא אשמתי אבל אחרי שביקשתי פסיכולוג הם אמרו לי שפסיכולוג יגיד לי בדיוק את אותו דבר שהם אמרו לי ואני כבר לא יכול יש גבול עד כמה בן אדם יכול לסבול אני בסך הכל נער צעיר ומבולבל ואני לא אמור לחשוב על דברים כאלה ואני מרגיש שזה כבר מתחיל לפגוע לי בלימודים ובסובבים בי ואני רק רוצה להפסיק לחשוב על זה כבר אז רציתי לשאול

1. האם כדאי לי פסיכולוג כי אני באמת לא יודע כבר

2. האם זה נורמלי שנער בגילי (16) ינסה דברים מיניים חדשים והם זה טוב שהם לא מצעו חן בעיניו?


דבי ז'ולטי
מבולבל מתוסכל בדיכאון ועוד
שי יקר,

ראשית, רציתי להביע את הערכתי לפתיחותך, שבאה לידי ביטוי בשתפך את הוריך במה שמציק לך.

שנית, אענה תחילה על שאלתך השנייה:

אכן זה לגמרי נורמלי ונפוץ שנער/ה מתבגר/ת יתנסו בהתנסויות מיניות חדשות.

לגבי שאלתך, אם זה טוב שעניין זה לא מצא חן בעיניך:

בכך שאתה שואל, אם העובדה, שהעניין הנ"ל לא מוצא חן בעיניך הוא דבר טוב, אתה שופט את עצמך. וכל כך חשוב שלא תשפוט את עצמך אלא שתוכל לקבל את עצמך, על כל מגוון רגשותיך וצרכיך.


אך אתה כן שופט את עצמך ומאד לרעה, כפי שאתה מתאר וכל כך מובן למה זה גורם לך כל כך הרבה סבל. אתה גם מציין, שהסבל הנפשי כבר פוגע גם בתפקוד היומי שלך (לימודים ועוד) - דבר שרק מגביר את הסבל שלך.

ומאחר ואינך מצליח להירגע על ידי הוריך, אני כן מציעה לך בחום לפנות לפסיכולוג/ית או עובד סוציאלי/ת קלינית, שיש לו ההכשרה והניסיון לעזור במצבים כמו המצב שאתה מתאר בו אתה מצוי. הוריך מנסים לעזור לך, אך אם אינך מצליח להירגע על ידם, זה אומר, שלא מספיק רק לומר לך את מה שהוריך אומרים לך כדי שתירגע, אלא שמה שיעזור לך זהו מטפל, שיש לו הכלים להבין יחד אתך, מדוע אינך מצליח להשתחרר מהביקורת הנוקבת שאתה מעביר על עצמך ולעזור לך להשתחרר ממנה.

אז שי - תעמוד מול הוריך על כך, שיפנו אותך לאיש מקצוע טיפולי.

בהצלחה!

דבי.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.