אנחנו משתמשים בעוגיות (cookies) כדי שהאתר יעבוד וכדי למדוד את התנועה באתר.
מדידת התנועה (Google Analytics) פועלת כבר עכשיו. אפשר לאשר את כולן, או רק את ההכרחיות; אז נפסיק למדוד את הביקור. מדיניות הפרטיות
אני בת 28 מזה חודשיים אני סובלת מדיכאון יש לציין שאני בטיפול פסיכיאטרי תרופתי...טיפול פסיכולוגי לא עזר לי זה התחיל בטראומת אובדן חבר טוב ומאז אני חיה חיי ריקנות. אני עובדת מתפקדת קצת אבל מבפנים אני כבויה. אני לוקחת ציפרלקס וקלונקס הרופאה העלתה לי עוד חצי ציפרלקס אבל עד שישפיע יקח זמן!
תחביבים לא מעניינים אותי ואני רוצה לחזור למוטיבציה של התחביבים אפילו לטייל אין לי חשק בזמן הפנוי. אני מנסה להתעודד אבל קשה.לא הולך לי... יש פתרון לחוסר חשק? יש מצב שיש פתרון נוסף???
ספסיון פלג
דיכאון
אני מצטער לשמוע על האובדן שחווית. זה בהחלט מציף שאלות קיומיות וחוסר וודאות במרקם החיים הכביכול ידוע מראש.
את האבל על החבר, ועל מה שהאמנת בו, יש לעבד בטיפול או לפחות בשיחות עם אנשים שיודעים להאזין, ולא ממהרים לתת עצות.
אני מבין את הצורך לחפש הקלה בעזרת פעולות כאלה ואחרות. אבל יש בחוויה הזו משהו שמסמן חרדה קיומית עמוקה יותר. את חווה משבר. עם הזמן, ועם עזרה, דברים יכולים להיראות אחרת. ואני לא חושב שהכאב יעבור והכל יחזור לקדמותו, אלא יקבל משמעויות מחודשות. צר לי שאין לי איזה טיפ קונקרטי. התשובות להן מצפים באות בתוך תהליך של שאילת השאלות הקשות.