התמודדות עם מחלות קשות של הורים

עמוד הבית פורומים פורום פסיכולוגים התמודדות עם מחלות קשות של הורים

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • תגובות
  • #70168
    התמודדות עם מחלות קשות של הורים
    שלום רב,
    שמי לירן, בן 35, נשוי עם ילד בן 4.
    אני במשבר נפשי גדול מאוד בתקופה האחרונה בעיקר..
    אימי אובחנה בסרטן אלים לאחרונה, מרגישה בסדר עדיין ומתפקדת אבל בקרוב תקבל תוצאות בדיקות חשובות וגם תתחיל טיפולים קשים.
    אבא שלי מבוגר גם הוא עם היסטוריה מאוד עשירה של מחלות קשות והיא גם מטפלת בו.
    אנחנו משפחה מאוד מאוד מלוכדת, יש לי שני אחים גדולים יותר ואנחנו מדברים ונפגשים על בסיס יומי/שבועי.
    אנחנו בערך 10 שנים עם מחלות קשות של ההורים, בעיקר של אבא.
    אני סובל מאוד במיוחד לאחרונה.
    לא מסוגל לתפקד כמעט, כמעט לא מגיע לעבודה, בוכה הרבה, קשה לי להיות עם הבן שלי ולהתנהג איתו רגיל, כל יום וכל היום קורא מאמרים רפואיים מסובכים כדי לקבל קצה חוט ורק נלחץ עוד יותר מסטטיסטיקות לא טובות.
    מרגיש שהחיים שלי פשוט הרוסים וזה בערך 10 שנים של מכה אחר מכה, עם הפוגות של כמה חודשים ולפעמים שנים ספורות, אבל כל הזמן מתח עצום סביב הטלפון המפחיד הבא והבדיקה הבאה.
    הייתי אצל פסיכולוגית פעם ראשונה לפני כמה ימים, עשה קצת טוב להוציא הכל, אבל לא יותר מזה.
    לא יודע איך לא לחשוב רק על המחלות והבדיקות ועל הפחד מהטיפולים ואם הטיפולים לא יצליחו ועל איך אני אעבור את החודשים והשנים הקרובות.
    זה פשוט המרכז של החיים שלי, יותר חשוב לי מכל דבר, מעבודה וגם מהמשפחה הקטנה שלי עם אישתי והילד.
    אשמח לעצות.
    תודה מראש.
     
    #70169
    התמודדות רגשית עם מחלות

    לירן שלום. מהדברים שתארת נשמע שהלחצים והחששות מוצדקים. אין ספק שמדובר בהתמודדות קשה. ואני שמח שפנית לקבל עזרה. יש פסיכולוגים רפואיים שמומחים בטיפול בבעיות הרגשיות שעולות לצד התמודדות עם בעיות גופניות. עצתי היא לדבר עם הפסיכולוגית על הצרכים האינדיבידואליים שלך, ובמקביל לבקש עזרה בהקשר המשפחתי הרחב יותר. כולל הנושא של הבן שאתה לא מרגיש פנוי אליו. אני מבין שההרגשה היא שכל הנטל יושב על כתפיך. המון אחריות ודאגה שמפרים את תחושת השליטה שיש על החיים. אולי להבין בתוך הסבך הזה – מה ביכולתך ומה לא, תהיה נקודת מוצא. אתה רק בנאדם, וגם זכותך להתפרק. לצד זאת, קשה להתפרק כשיש אחריות כה רבה. אני מקווה שאשתך וחברים שלך מכירים בסבל שאתה עובר והם שם בשבילך.

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.