דלג לתוכן
מצאו פסיכולוג

בן זוג בדיכאון?

לילך · 23 באוגוסט 2020 · 3 תגובות

לילך

היי,

אני עם בן זוגי כבר 4 שנים וזה שלושה חודשים שאנחנו סובלים ממשבר בזוגיות. משבר שנוצר כתוצאה מניתוח שהוא עבר לא מזמן, אי סיפוק מחייו, שקרים קטנים שסיפרתי מתוך פחד לאבד אותו או לאכזב אותו, בעיות אמון כאלה ואחרות ובכללי ריבים ותחושות לא טובות, הרגיש שאני גם מבקרת אותו הרבה. השתפרתי והבנתי את הטעויות שלי, אבל הוא לא מאמין לי עוד. אני תוהה אם בן זוגי בדיכאון. הוא אמר לי לפני שבוע, שהוא מתחיל לדמיין לעצמו חיים בדירה שכורה, לבדו, מוקף רק בחברים קרובים, עובד בעבודה טובה ומאתגרת, ומוצא זמן לתחביבים שלו (שוחה וקורא ספרים) - והוא נהיה מאושר מזה. הוא כבר לא מדמיין את העתיד שלנו, והוא לא מדמיין את עצמו מתחתן. כאילו לאחר שרשרת אירועים קשים שעבר, כמו הניתוח שמגביל אותו מאוד, לימודים שטרם השלים והוא כבר בן 30, עבודה לא מספקת, ומעבר להכל הרגשה שאנשים, ברובם אני, לא אמינים. לפעמים הוא טוען שהרסתי אותו והרסתי לו. שהוא השקיע בי ובזוגיות את כולו ועכשיו לא נותר לו דבר. שהיה לו טוב לבד. מרגיש לי שזה דיבור שיוצא מפיו של אדם שסובל ממשהו אחר מלבד משבר רגעי. זה לא הבנאדם שהתאהבתי בו. כשאני מציעה ללכת לייעוץ הוא מתעצבן נורא ואומר שזה מאוד מכאיב לו שאני בכלל מציעה דבר כזה. אני אומללה. בעיקר כי אין לי איך לעזור לו, וגם כי אני מרגישה שאני כל כך אוהבת אותו אבל הוא מצידו כבר לא איתי. יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות, אבל במכלול, הוא אדיש כמעט לכל דבר, איבד את תחושת הסיפוק וההנאה, ואני יודעת שהוא עדיין אוהב אותי, אך מצד שני, אנחנו כנראה על סף פרידה. ואני לא מעוניינת בזה. מה עושים במצב כזה? כשבנאדם מסרב לטיפול וכל מאמץ שלי לא נושא פרי?

סיון פלג
משבר
לילך אני מצטער לשמוע את המצוקה שאת חווה. אולי לא אוכל להתייחס בישירות לנושא של אבחון, אבל אין ספק שיש להתייחס בכובד ראש גם למצוקתך, וגם לבחור שככל הנראה נורא סובל ומסרב לקבל טיפול. אני רוצה לשאול אם את חושבת שלהשאיר את הזוגיות במתכונתה הנוכחית מועילה לכם? מה המחשבות והרצונות של כל אחד? את מרגישה שיש לך כוחות להכיל את הסיטואציה עבור שניכם? אם המצב תקוע, אולי את צריכה דווקא להציג בפניו אלטרנטיבה - להתחיל טיפול או פרידה. אני חושב שבכך תוכלי לשמור על עצמך (סליחה על הקונקרטיות). אני גם תוהה מה אומרים קרוביו וחבריו במידה ואת איתם בתקשורת? המצב נשמע מאוד קשה רגשית. ואני מקווה שיש לך חברות קרובות שמסייעות ותומכות.
לילך
החברים והקרובים הם חלק מהבעיה
היי, תודה על ההתייחסות המהירה.
האמת שדווקא השיתוף לגביי מערכת היחסים שלי עם חברות ומשפחה, גרמה ליותר בעיות. ככל שכעסתי עליו והרגשתי מתוסכלת, כך זה גם יצא רע יותר מולם. ואז הוא גם גילה על זה ומה שנקרא ״כל הכביסה המלוכלכת יצאה״. וזה נורא. לא הייתי צריכה לשתף כל כך הרבה, לפעמים זה יותר מזיק מאשר מועיל. היום אני יודעת שהייתי צריכה ״להתייעץ״ בדרך אחרת ובעיקר לדבר איתו על הדברים האלה, ועל המצב שהוא נמצא בו, אבל מרגיש לי שזה נורא מאוחר. אבל יש בי תקווה קטנה כזו שמונעת ממני להציב את האולטימטום של הפרידה. אני מאמינה בנו, לאור מה שעברנו ולאור האהבה שיש בינינו. אני לא רוצה לסיים את הקשר. מהצד השני - גם אין לי ממש איך לתרום לו כרגע במצב הנוכחי. אני תוהה אם ״פרידה זמנית״ לתקופה של כמה חודשים, היא פתרון. שהוא יוכל אולי לטעום מהרעיון של להיות לבד, להציל את עצמו מעצמו ואולי להתרפא לבד, או לחילופין להתייעץ ולהיפתח מול אנשים שהם לאו דווקא אני. קשה לי מאוד לוותר על מערכת היחסים הזו, למרות שאני רואה בבירור שזה לא בריא, על גבול התעללות רגשית. 
סיון פלג
שמרי על עצמך
מה שמורכב פה הוא ריבוי הקולות. שהרגש אומר לשמור על האהבה ועל הפוטנציאל שיום אחד יהיה טוב. ומנגד ברור לך מבחינה רציונלית שזה לא יהיה כמו שבאמת היית רוצה. והעניין הוא אכן לשמור על עצמך. מן הסתם גם עבורך מדובר במשבר. וזה בסדר להתייחס לכך ככזה. גם אם המשמעות היא להפנות יותר משאבים מנטליים בחזרה לעצמך, למה שעושה לך טוב, למצוא בחזרה את מי שאת בסבך המבולבל שנוצר.

מצאו פסיכולוג

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פסיכולוג או מטפל באזור שלכם.