אנחנו משתמשים בעוגיות (cookies) כדי שהאתר יעבוד וכדי למדוד את התנועה באתר.
מדידת התנועה (Google Analytics) פועלת כבר עכשיו. אפשר לאשר את כולן, או רק את ההכרחיות; אז נפסיק למדוד את הביקור. מדיניות הפרטיות
אני כבר 6 שנים גרושה והבן שלי (בן 8 וחצי) רואה את אבא שלו פעם בשבוע וכל סופש שני. היום הוא חזר וסיפר שלא בפעם הראשונה אבא שלו השתכר מאוד ואף העליב אותו וביקש ממנו ללכת משם. לאחר מכן הוא נרדם. עניין השתיה והשינה לא חדשים וזו גם הסיבה העיקרית לגרושין. הבן שלי נפגע מאוד מאבא שלו ושאל אותי מה הייתי עושה אם היה לי אבא כזה. נשארתי בלי תשובה. הסברתי שאני תמיד שם בשבילו אבל מה אפשר בכלל לענות לו על השאלה שלו?
ספסיון פלג
יחסים במשפחה
טלי, אני מתאר לעצמי שהרגשת שאין לך מענה ראוי לבנך בתגובה לשאלתו. אבל אולי זה בדיוק העניין שצריך להתייחס אליו - הצורך שאת חשה לספק לו מענה (בכדי למנוע בילבול וטלטלה אצלו?). אם את מרגישה שאת עושה את המיטב כאמו, ומתייחסת לתחושותיו, זה חשוב בפני עצמו. לא תמיד צריך לספק את המענה הקונקרטי לשאלה. לפעמים אפשר לנסות להבין מדוע נשאלה השאלה? מה היה רוצה לשמוע? מה מרגיש מהאירוע? ולפעמים אפשר לשתף שגם לך את כל התשובות כפי שהיית רוצה. תנסי לברר עם עצמך אם זה בסדר מבחינתך שתספקי מודל של התמודדות אל מול אי וודאות, באופן דאולי מעורר מתח, אך לא גורם לקטסטרופה.