הפרעות אכילה - כיצד פסיכולוגים ילדים מתמודדים עם זה
נכתב בתאריך: 13/03/22 , עודכן בתאריך:13/09/23
לפי הערכות , 5 אחוז מבני הנוער סובלים מהפרעות אכילה. תופעות אלו מתחילות בגיל הנעורים אך יכולות להימשך גם הרבה אחרי גיל עשרים, בייחוד בכל הקשור להשפעות נפשיות של הפרעות אלו
הפרעות אכילה הן כנראה קבוצת האבחנות הנפוצה ביותר בתחום של פסיכולוגית ילדים, כאשר טיפול בהפרעות אכילה והפרעות נלוות "תופס" מעל ל-35 אחוז מזמנם של פסיכולוגים ילדים בישראל.
אבחנה מבדלת בין ההפרעות
הפרעות אכילה מוגדרות כבעיות הקשורות לשליטה על צריכת האוכל, ובעוד שבספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM VI) ובקלסיפיקציה האירופאית המעודכנת (ICD10) קיימות מעל ל-35 אבחנות שונות בקטגוריה זו.
ניתן לחלק הפרעות אכילה (ואלו של פסיכולוגית ילדים בפרט) לשלוש קבוצות לפי משקל גוף בפועל, אם כי מחקרים חדשים מראים על דימיון רב בין הפרעות אכילה שונות:
1. אנורקסים נרבוזה - מתייחסת למגוון הפרעות כאשר התוצאה הסופית היא משקל נמוך ביותר מ-20 אחוז מן המשקל האידיאלי לגיל, מין וגובה. המחלה נפוצה פי כ-10 בנשים, ופוגעת בלפחות אחוז אחד מן האוכלוסיה.
2. בולמיה נרבוזה- הפרעות בתבניות האכילה כאשר המשקל הסופי מצוי בטווח התקין. גם הפרעה זו נפוצה יותר בנשים (אם כי באופן פחות בולט, פי 3-5).
3. השמנת יתר- ההפרעה הנפוצה ביותר בעולם (פוגעת במעל ל-25% מן האוכלוסיה המערבית), כאשר הפגיעה באופן כללי די דומה בין גברים לנשים.
אפשרויות טיפול בהפרעות אכילה
טיפול בהפרעות אכילה העסיק וממשיך להעסיק את טובי המוחות במגוון רחב של תחומי דעת, פסיכולוגים ילדים, חוקרי מדעי המוח או פסיכולוגית ילדים, רופאים, מטפלים אלטרנטיביים, פרמקולוגים, ביוכימאים ועוד. מבין כל המחקרים צמחו כמה וכמה שיטות, כאשר נתייחס אך ורק בכלליות (מקוצר היריעה) למקובלות שבהן:
1. טיפול ניתוחי- במקרה של הפרעות השמנה, טיפול בהפרעות אכילה במבוגרים כולל לעיתים קרובות שילוב של גישה ניתוחית (קבוצת ניתוחים שונים הנקראים באופן כולל ניתוחים בריאטריים), כאשר הרעיון הוא שהסיכון הניתוחי (המינימלי) זניח לעומת סיכוני הפרעת האכילה בטווח הקצר והרחוק.
במקרה של ילדים, בגלל תוחלת חיים צפויה ארוכה מאוד (בעוד שהניתוחים הללו יעילים בדרך כלל לזמן מוגבל), הגישה פחות מקובלת באופן מסורתי, אם כי "מגפת ההשמנה" בעולם המערבי, שמתקדמת בצעדי ענק גם לאוכלוסיה הפודיאטרית, מביאה לכניסת הגישה הניתוחית גם בילדים.
2. טיפול תרופתי- מחקרים שונים הצביעו על קשר בין הפרעות במאזן הנוירו-טרנסמיטורים (חומרים חיוניים במוח) לבין הפרעות אכילה שונות. לפיכך טיפול בהפרעות אכילה כולל לעיתים קרובות תרופות פסיכו אקטיביות, שהנפוצות ביניהן הן קבוצת נוגדי הדיכאון (SSRIאו TCA), ולעיתים גם מייצבי מצב רוח (ליטיום).
3. טיפול התנהגותי- נעשה לעיתים קרובות על ידי פסיכולוגים ילדים, כאשר קיימות גישות שונות (בפועל פסיכולוגים ילדים רבים מגדירים עצמם כמטפלים אקלקטיים הבוחרים בשילוב של כמה שיטות):
a. גישה ביהביוריסטית- מתמקדת בשינוי תבניות התנהגות ופחות בתהליכים נפשיים סמויים מן העין ולא מדידים. השיטה עושה שימוש רב בתיעוד פעולות (יומן אוכל) והצבת מטרות מדורגת.
b. גישה פסיכואנליטית- מתייחסת לקונפליקטים אישיותיים עמוקים שלפי גישת פסיכולוגית ילדים זו הם הבסיס להופעת הפרעות אכילה.
c. גישה קבוצתית- מתבססת על הכוח שבטיפול הדדי (ולאו דווקא ישירות על ידי פסיכולוגים ילדים).