חרם משפחתי נגדי וילדיי מצד אמי ואחיי

[רונן]

חרם משפחתי נגדי וילדיי מצד אמי ואחיי

שלום שמי רונן בן 47 נשויי באושר מזה 8 שנים ואב ל 3 ילדים קטנים.
 בעקבות מקרה שאירע לפני כ 4 חודשים שבו הייתי משגיח על אבי (כבן 72 אשר עבר התמוטטות עצבים  ואובחן עם מחשבות כפייתיות ומטופל כבר כמה שנים בקלונקס , וסרוקסט ) היו חילופיי דברים בהודעות טקסט 
ביני ובין אחותי (בת 40) בנוגע להתנהלותה של אמא שיצאה לאירוע מסויים 
בשעות הערב המוקדמות והייתה אמורה לחזור עד 21:30 ולא הגיעה או חשבה או דאגה להתקשר לומר שהיא מאחרת צצו חשדותיו ומחשבותיו הכפייתיות של אבי (שהן עיקר הסיבה לחרדותיו של אבא שמתחיל לדמיין שהיא בוגדת בו) 
לאחר שטען באוזניי ש"הם" חושבים שהוא מטומטם בגלל הכדורים… אבל הוא לא ! (כך אמר) והכוונה ל הם היא לאישתו ואחותי שבתחושתו הן מוכרות לו סיפורים ועובדות עליו , תגובתה של אחותי הייתה – שהיא לא מאמינה שאני נותן לאבא שם לשגע אותי עם המחשבות החולניות !! שלו . שגרמו לי לזעם שפרץ ממני בעיקר בשל הסיבה שלא רק שהיא חושבת דברים כאלה על אבא היא בעצמה כשעברה דיכאון אחרי לידה ואובחנה עם מחשבות טורדניות וטופלה בקלונקס בעצמה ! . ואת הגיהנום של בכי בלתי פוסק ולילות חסרי השינה שעברה היו כולם סביבה ותמכו בה ובעיקר אני כאח בכור במשפחה .
 לא קיללתי ולא ניבלתי את הפה , אמרתי ש"אחר כך שאבא חושד הה זה לא סתם כי הוא ממציא "(שאלה היו דבריו , וציטטתי אותו מכיוון שהוא לא בחר להיות חולה והן חסרות רגישות בהתנהגותם כלפיו) לא אמרתי שאמא בוגדת באבא .  או לא נאמנה ושלא תכניס לי מילים לפה . 
אמא חזרה ב 23:15 ואני לא נישארתי ונסעתי לביתי מכיוון שלא רציתי להגיע למצב שקרה כבר לא אחת בעבר שהתפרצתי והוצאתי עליה כעס ותיסכול שהיו בי . והעדפתי ללמוד מהעבר וללכת להרגע ולדבר על כך בפעם אחרת .
ההזדמנות הזו לא ניתנה לי כי עוד באותו ערב אחותי סיפרה לה ולמחרת דאגה לבוא ולהראות לה את ההודעות ! 
כמובן שהטלפון מאימי לא אחר לבוא שבו היא צעקה שהיא יודעת מה אמרתי עליה כי היא "ביררה" ושהיא לא רוצה לשמוע אותי . ושאם זה מה שאני חושב עליה אז היא לא רוצה לראות אותי ושאני לא יבוא אליה הביתה יותר ! . 
וכאילו שזה לא הספיק לאחותי היא המשיכה במסע השיסוע והלכה להראות את ההודעות גם לאח נוסף (בן 35) לאישתו , לבעלה , ומאז הם החלו בחרם הזה נגדי נגד אישתי וילדיי , הבני דודים , והנכדים שלהם ….
הם מנפנפים בהודעות שלי ומתעסקים בתוכן כדי להצדיק את התנהגותם במקום לגנות ולהוקיע את מעשה פירסום ההודעות, והפצתם – שהוא הסיבה לקרע הבלתי ניתן לתיקון הזה שנגרם על ידי מעילת האמון ובגידתה של אחותי .
אציין שאח נוסף (בן 45) התנתק ל 3 שנים מאמא ומהמשפחה בגלל התערבות והסתה של אחותי את אמא ששוב בחרה לעשות איפה ואיפה ולהקשיב לבת שלה במקום לתת מקום שווה לכל אחד מילדיה .
שאלתי היא – האם זה נכון לעשות מעשה כזה ולהראות הודעות שניכתבו בין 2אחים ושם גם היו צריכות להישאר לאמא , בידיעה שמעשה כזה הוא בגדר של "להדליק גפרור ליד חבית חומר נפץ" (לדעתי) .
ואיך יכולים אנשים שקוראים לעצמם "משפחה" לנהוג בצביעות והתנשאות כזו כשהם יודעים שאם זה היה הפוך – אני מעולם לא הייתי נותן יד שדבר כזה יקרה כלפי אף אחד מהם . ושככה לא מתנהגת משפחה . 

[ציכאל]

איש יקר אני מזדה עם תחושתיך אני רוצה לומר כי מקרים מהסוג הזה קוראים לאנשים טובים
שלא רוצים לפגוע
החיים למדו אותי בדרך הקשה מי הם האנשים שחיתי איתם לא מעט שנים שהיום אני במצב שלך .
אבל זכור הכל לטובה כך אני רואה זואת ואני מאמין שבאחד הימים הם יבינו נה הם הפסידו וגם אתה צריך לכוות לקח

[מאת]

תגובות