הי גילי

#69948
הי גילי

גילי, נשמע שאת מתמודדת עם מצב נורא לא פשוט. צר לי שאבא לא במיטבו. לראות תהליך התדרדרות של דמות כה משמעותית בטוח שמשפיע לרעה עלייך ועל כולם במשפחה. דרושים כוחות רבים בכדי להיות בעמדה של מי שעוזרת, בעת שאת בעצמך זקוקה לעזרה.
אין מנוס מלהרגיש רע. צריך לחזק את עצמך ואת סובביך בתמיכה רבה. לדבר על התחושות שעולות מול קרובייך בפתיחות זה חשוב. ולבקש עזרה של איש מקצוע בתחום זה מתבקש. בקרב אנשי הטיפול הרבים ישנם מומחים לטיפול נפשי כאשר הרקע הוא גופני. מדובר בפסיכולוגים רפואיים שיודעים לתת מענה רלוונטי לאדם ומשפחתו.
לגבי שאלתך כיצד לרומם את מצב הרוח, אני מודה שזו שאלה שקשה לענות מבלי להכיר את האדם.
אינני יודע אילו פעילויות הסבו לך הנאה בעבר, או באם יש לך חיי חברה פעילים (או בן זוג). לא ציינת באם את עובדת? בעלת תחביב כלשהו?
אני מאמין שעל ידי עשיה למען עצמך ולמען זולתך התחושה תשתפר במעט. וזו בזכות התפיסה העצמית (אקטיביות לעומת פאסיביות / תחושת מסוגלות לעומת חוסר אונים).
אני גם מאמין שיש מקום לשים את הצרות בצד מדי פעם ולעשות משהו מהנה עבור עצמך. באופן קבוע (אולי אחת לשבוע?) לקבוע יציאה לים?סרט?קניון?הצגה?
אולי אחת לחודש לצאת לטיול (תיירותי) מחוץ לעיר?
פעילויות שכאלו יכולות לתת מרחב עבור עצמך לנשום בו, ועוגן למשהו עתידי שיסב לך הנאה ויחזיק קצת תקווה. לדעת שמשהו שמצפים לו נמצא מעבר לפינה זה דבר נהדר.