ביטוי רגשות שונים

[ירון]

ביטוי רגשות שונים

שלום  רב,
כשאני מרגיש רגש כמו אשם לדוגמא,הבנתי שהרגש הוא בעצם מעין אנרגיה כזו. מה ההבדל אם אני גוסס ציפורניים או הולך ואוכל וככה מנסה לשחרר את האנרגיה לבין להרגיש את האשם מבפנים בתוך הגוף שלי? אני יודע שגסיסת התירוניים בעצם לא נפסקת לעולם וככה גם כשאני אוכל מתוך רגש,כאילו לא משנה כמה אני עושה את הפעולות האלו אני לא מצליח לשחרר את האנרגיה של אותו הרגש. להבדיל את נגיד אני כועס וחובט במשהוא או צועק או משהוא כזה,אז פרץ האנרגיה של הכעס נמשך כמה זמן קצר ואז יוצא ממני. אז מה ההבדל בין לחבוט במשהוא ופרץ האנרגיה הזה נעלם,לבין כשאני אוכל אני לא מרגיש שום סוף לפרץ האנרגיה של הרגש.

תודה

[דבי ז'ולטי]

ביטוי רגשות שונים

ירון שלום,

להבנתי, הסיבה טעונה בהיות שני הרגשות – אשמה וכעס – שונים זה מזה.

אשמה הינה רגש שאנחנו מפנים כלפי עצמנו (אשמה היא בעצם כעס המופנה כלפי עצמנו).

כעס הינו רגש המופנה ביחס לזולת (אם הבנתי נכון את משמעות הכעס אצלך).

לכן נראה לי, שכשאתה חש כעס, כשאתה מוצא אובייקט להוציא עליו כעס כמו משהו לחבוט עליו או פשוט משחרר את הכעס דרך צעקות, הכעס משתחרר.

לעומת זאת, כשאנו חשים אשמה, שהיא כאמור, הפניית כעס כלפי עצמנו, מה שיכול לשחרר את תחושת האשמה הוא תחילה הניסיון להבין על מה אנו כועסים ואז להגיע לקבלה שלנו על כך, מתוך התייחסות של קבלת עצמנו, על כל מגוון רגשותנו.

כסיסת ציפורניים בעיני היא ביטוי לתחושת אי הנוחות שמעוררת בך תחושת האשמה והאכילה היא ניסיון למלא את עצמך בדברים טובים, שיקלו על תחושת האשמה, תחושה שהיא בהחלט לא נעימה.

מאחר ואתה מתאר תחושות אשמה וכעס (שבהחלט יש ביניהן קשר, לאור מה שכתבתי לעיל), המציקות לך, מה דעתך לפנות לייעוץ כדי לקבל עזרה בשחרורך מתחושות אלה – שכן לבד, אין זה תמיד אפשרי לנו לעשות.

בברכה,

דבי.
 

[מאת]

תגובות