זכות קיום

[אייל]

זכות קיום

מרגיש שאין לי זכות קיום, או זכות לרצות , לחלום ולדרוש .
זה לא היה ככה רוב חיי רק בשנתיים האחרונות. התחלתי לדכא כעס או אסרטיביות כי חשבתי שזו חולשה והתחלתי יותר לגלות איפוק עד כדי כך שקשה לי לבטא כעס למרות שמבפנים אני כועס. התחלתי גם "לתקוף" את עצמי בביקורת עצמית כמעט בלתי פוסקת ואני מוצף ברגשות אשם רוב הזמן.
אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר 3 חודשים ולמרות שאני מתקשה לתת אמון אני מדבר בפתיחות עם המטפלת על רוב הדברים.
אבל התחושה שאין לי זכות קיום עדיין קיימת ועדיין לא הספקתי לדבר איתה על זה… למה אני מרגיש ככה?
פעם הייתי ההפך הגמור, עומד על שלי, אסרטיבי, מביע את הצרכים שלי וחושב שמגיע לי ואני ראוי.

[סיון פלג מנהל הפורום]

זכות קיום

אייל היקר,
נשמע שאתה נורא סובל ואני שמח לשמוע שפנית לעזרה. כדי לא לקפוץ לסוף הסרט, ולאפשר לך להבשיל לתוך התהליך בדרך שלך, לא יהיה נכון לדעתי לתת את דעתי על הסיבות להיווצרות המצב.
כן חשוב להדגיש שטיפול יכול לקחת זמן. וחשוב יותר יהיה להדגיש שטיפול פסיכולוגי לא אמור "לתקן" סימפטומים (לא כל הזרמים לפחות). הסימפטום בא לספר משהו ויש לו משמעות עמוקה יותר. בתהליך הטיפולי יהיה אפשר לחשוף את השכבות ולהגיע לשם. אבל זה יקרה בצורה חווייתית בזכות הקשר שילך ויבנה.
בהצלחה. מקווה שתצמח מהמשבר.

[מאת]

תגובות